אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רבשטין ואח' נ' סבג

רבשטין ואח' נ' סבג

תאריך פרסום : 09/03/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
154625-09
01/03/2010
בפני השופט:
מנחם קליין

- נגד -
התובע:
1. חיים רבשטין
2. אריק ארץ

הנתבע:
דוד סבג

החלטה

מונחת בפניי בקשת למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר בסך 12,000 ₪.

רקע

מר חיים רבשטין (להלן: "תובע 1") ומר אריק ארץ (להלן: "תובע 2") (ולהלן: "התובעים") שהם עורכי דין במקצועם טוענים כי מר סבג דוד (להלן: "הנתבע") הגר בדירה ברח' האלה 8/11 בלוד הנמצאת בבית משותף (להלן: "הבניין") פנה אליהם בבקשה לייצגו במסגרת תביעה לצו מניעה המורה לדיירי הבניין להימנע מהמשך עבודות חציבה בחדר המדרגות בבניין (להלן: "צו המניעה"). בתאריך 1.7.07 נחתם בין הנתבע לתובעים הסכם שכ"ט (להלן: "ההסכם"). סוכם בין היתר (בסעיף 3 להסכם) כי שכ"ט עו"ד שייפסק על ידי בית המשפט במסגרת פסה"ד ו/או בהחלטות ביניים, ככל שייפסק, יהיה שייך לתובעים ללא קשר לסכום על חשבון בסך 10,000 ₪ (כולל מע"מ) שהוסכם בין הצדדים בסעיף 1 להסכם. בתאריך 2.10.09 הגישו התובעים בשם הנתבע בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד לבית המשפט ובתאריך 14.10.07 הוגשה תביעה לצו עשה וצו מניעה קבוע. התובעים ניהלו את ההליכים בצו המניעה במשך תקופה ארוכה תוך הגשת בקשות ותגובות לבית המשפט וכן הופיעו לדיונים בבית המשפט ובוועדה המקומית שבעריית לוד. בתאריך 24.12.08 ניתנה החלטת כ' השופט דוד שהם מבית המשפט ברמלה ולפיה חויבו הנתבעים בסך של 12,000 ₪. לאחר מתן החלטה זו התקבל הסך האמור בשני שיקים. התובעים פנו לנתבע שיפנה למשרדם לקבלת השיקים ולתשלום שכ"ט על פי ההסכם ופנו לנתבע עוד מספר פעמים לצורך זה, אך הנתבע לא שעה לפנייתם ולא הסדיר את חובו.

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן. בבקשתו הודה כי פנה לתובעים בבקשה לייצגו ואף התקיים מו"מ בין הצדדים, אלא שטען כי זה לא נערך סביב שולחן ובתנאים לא שווים. בנוסף טען כי התובעים ייצגוהו רק בשני דיונים טכניים בבית המשפט, דיון אחד בוועדה המקומית והגשת שני כתבי טענות בתמורה לשכ"ט המסוכם. בהחלטת בית המשפט ברמלה נומקו ההוצאות בהם זכה בכך שהם מתבססות בין היתר בהתחשב בשכ"ט ששולם לתובעים. גם התובעים עצמם פירטו את הוצאות הרבות להם נדרש הנתבע בהליך צו המניעה. הוא גם טען כי התובעים השתמשו בשני השיקים שהתקבלו אצלם על שמו כאמצעי מיקוח. לעניין ההסכם טען כי אינו זוכר כי חתם עליו אף שהחתימה המתנוססת עליו נחזית כחתימתו ולטענתו החתימה על מסמך זה נעשתה במחטף תוך שהוחתם על ידי התובעים על מסמכים הנוגעים לצו המניעה גופו. גם אביו של הנתבע נכח בעת המו"מ בין הצדדים לעניין שכ"ט ולטענת הנתבע אף האב אינו זוכר את העניין האמור בסעיף 3 להסכם. בנוסף טען כי אף אחותו שהיא עו"ד במקצועה לא זכרה כי ההסכמה המנויה בסעיף 3 להסכם הועלתה במו"מ לעניין שכ"ט התובעים. ההסכם בין הצדדים נחתם עת היה במשבר חרדה עקב הבנייה הבלתי חוקית שבגינה פנה לתובעים והחתמתו על הסכם זה הייתה תוך ניצול מצבו הנפשי.

דיון

טרם אתן את החלטתי אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן: בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם יש בטענה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי, פ"ד ל(3), 437, 443).

 

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח' פ"ד כ(2) 520, 522).

  

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא – באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

  

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן ודרכי הוכחתן של הראיות. יחד עם זאת, על בית המשפט לבדוק האם אין בטענות הנתבע להוכיח כי מטרתו למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים הנובעים מהליך המקוצר והאם טענותיו של הנתבע "סתמיות" או נתבדו והופרכו בחקירתו הנגדית. על בית המשפט לבדוק האם קיימת בהן בבקשה עילה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסת התובע.

מהכלל אל הפרט

הנתבע הודה כי ביקש מהתובעים לייצגו (ראה סעיף 2.1 לבקשת הרשות להתגונן וסעיף 2 לתצהיר אימות לבר"ל). הוא לא הכחיש כי נכרת הסכם בין הצדדים אלא שגרס שהכריתה הייתה בעל פה (ראה שורה 3 דף 2 לפרוטוקול מתאריך 10.11.09). הוא לא הכחיש את חתימתו ואף הודה כי החתימה על ההסכם נחזית לחתימתו אלא שטען כי אינו זוכר שהוא חתם אותה (ראה סעיף 3.2 לבקשת הרשות להתגונן, סעיף 11 לתצהיר אימות הבר"ל ושורות 15-19 דף 1 לפרוטוקול מתאריך 10.11.09) הוא רק טען כי בתקופה שחתם על ההסכם היה במשבר חדרה (ראה סעיף 3.7 לבקשת הרשות להתגונן וסעיף 16 לתצהיר אימות הבר"ל). הוא טען כי אביו שנכח במעמד כריתת ההסכם ואחותו עימה התייעץ כלל לא זכרו כי הייתה ההסכמה המנויה בסעף 3 להסכם ולפיה הוצאות שייפסקו לטובתו על ידי בית משפט יהיו של התובעים (ראה סעיפים 3.5 ו-3.6 לבקשת הרשות להתגונן וסעיפים 14 ו-15 לתצהיר אימות הבר"ל) אך לא הביא כל אסמכתא בדמות תצהיר מאביו ומאחותו לתמוך בטענה זו. הוא הודה כי התובעים ייצגוהו והגישו בשמו כתבי טענות (ראה סעיף 2.3 לבקשת רשות להתגונן וסעיף 6 לתצהיר אימות הבר"ל). הוא טען כי ההסכם לא נכרת בתנאים שווים ונחתם כשהיה במשבר חרדה. טענות אלה אינן עולות בקנה אחד עם העובדה שלדבריו אביו היה נוכח במעמד המו"מ בין הצדדים.

טענותיו אלה מעלות הגנה לכאורית קלושה ביותר. קשה למצוא כלל הצדקה שלא לשלם לתובעים את הסכום שנפסק לאחר שבהסכם בו מתנוססת חתימתו מופיעה הסכמה זו תחת סעיף 3 להסכם.

מטענותיו עולה כי הוא סבור שהסכום אותו דורשים התובעים ממנו אינו מצדיק את מה שעשו ופעלו בעניינו, טענה זו לכאורה היא טענה של "כדאיות בחוזה" ותו לא.

משכך סבורני כי היה מקום לדחות את בקשת רשות להתגונן, אך לא אעשה זאת מכח ההלכות שנקבעו על חשיבות גישת האזרח לערכאות והכרה בזכות זו כזכות חוקתית. יחד עם זאת, בהחלטתי להעניק לנתבע רשות להתגונן הנני עושה עימו חסד. מאחר ומסתמנת נטייה להחמיר עם הנתבע בפרט כאשר הגנתו לוקה בחוסר בהירות, בסיכוי קלוש ובחוסר פירוט (ראה ע"א 680/89 – בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד – פ"ד מה (3) 757 וכמו-כן ראה ע"א 519/65 – ברזילי נ' קשת, פ"ד כ (2) 141, וכן ע"א 244/66, מזרחי נ' בראון, פ"ד כ(4) 90, וכן - ע"א 38/77, צימרינג נ' גורדין, פ"ד לא (3) 401) הנני משתמש בסמכותי על פי תקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי ומתנה את מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 15,000 ₪ בקופת בית המשפט, תוך 30 יום מהיום וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד, ומתחדשת ללא מגבלת זמן.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ