אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רביעי נ' המוסד לביטוח לאומי

רביעי נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 23/07/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
38448-12-11
16/07/2013
בפני השופט:
רוית צדיק

- נגד -
התובע:
יוחנן רביעי
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1. בתביעה שבפנינו מבקשת התובעת להכיר בה כתלויה בנפגע עבודה, ולחייב את הנתבע לשלם קצבת תלויים, בשל פטירת בעלה מר יוחנן רביעי ז"ל (להלן- המנוח), אשר הלך לעולמו ביום 9.3.10 לאחר שביום 4.3.10 לקה באירוע מוחי (להלן- האירוע).

תמצית טענות התובעת-

2. בסוף שנת 2000 התקבל המנוח לעבודה בחברת רב גון בע"מ- חברה אשר עיסוקה בהדפסה מסחרית של מוצרי דפוס (להלן- החברה ו/או המפעל ).

3.המנוח ביצע מגוון עבודות בחברה וככל שעברו השנים התקדם ונתנו לו תחומי אחריות רבים .

4. המנוח היה מסור מאוד לעבודתו , זכה להערכה רבה מצד הממונים עליו ועם השנים הוטלו עליו תחומי אחריות נוספים.

5. עבודת המנוח בחברה הייתה לחוצה באופן כללי, אולם לקראת חג הפסח וראש השנה היה לחץ אינטנסיבי בחברה שעה שכל ההדפסות, הקטלוגים, הברושורים , נעשו לפני החג כדי לחלקם ללקוחות טרם החג. כמו כן , בתקופה הרלבנטית היה לחץ רב בחברה, המפעל עבד 24 שעות ומרבית העבודה הועברה לספקי משנה, דבר שנעשה במינון נמוך יותר לאורך השנה.

6. כשלוש שנים טרם האירוע מונה המנוח למנהל הפקה כללי של בית הדפוס. גם בתפקיד זה קיבל במהלך השנים תחומי אחריות נוספים ולמרות שחווה בשנים קודמות תקופות לחץ בראש השנה ובפסח , עדיין כל שנה הלחץ הלך וגבר והוטלו עליו משימות נוספות.

בתקופה שקדמה לפטירתו היה המנוח לחוץ באופן כללי וביום- יומיים שקדמו ליום 4.3.10, חווה לחץ משמעותי ביותר .

7. המנוח אושפז מיום 4.3.10 ועד ליום 9.3.10 – המועד בו נפטר. כבר בבית חולים סיפרה הגב' יעל גוזלי , מנכ"ל החברה כי זמן קצר לפני שהמנוח התמוטט, כאשר חזר מהמפעל למטה החברה, סיפר כי אינו חש בטוב.

8. עוד טענה התובעת כי רשימת השיחות שנעשו מהטלפון הנייד של המנוח מאפיינת את הלחץ הרב אשר התחיל יום או יומיים טרם החג.

9. לטענת התובעת קיימות מספר סיבות אובייקטיביות המאפשרות להבין מדוע באופן סובייקטיבי היה המנוח בלחץ חריג. המנוח אמר לרעייתו, ליעל גוזלי, לשמעון כהן ולנטליה כי הוא בלחץ, אינו מרגיש בטוב וחש כאבים בחזה. מתצהירי העדים עולה כי המנוח הראה בהתנהגותו כי היה שרוי במצב לא רגיל וככל הנראה מצא את מותו לאחר שחווה בעבודתו "דחק בלתי רגיל" בין אם על רקע מתמשך ובין אם לא, באופן המאפשר אובייקטיבית להבין את הסיבה לכך. עוד נטען כי התובעת הוכיחה קיומו של דחק חריג בעבודת המנוח עובר לאירוע המוחי בו לקה – אירוע אשר הוביל לפטירתו מספר ימים מאוחר יותר ביום 9.3.10.

תמצית טענות נתבע-

10.לטענת הנתבע דין התביעה להידחות מאחר והתובעת לא הוכיחה כי למנוח ארע אירוע חריג תוך כדי ועקב עבודתו, ולכל היותר סבל ממתח מתמשך ואין כל תיאור של אירוע ממוקד. תקופת הלחץ הנטענת חזרה פעמיים בשנה, לפחות 20 פעמים במהלך עבודתו של המנוח ועד 6-8 פעמים מאז מונה למנהל הפקה. כמו כן אותה תקופה הייתה ידועה מראש ולא הגיעה במפתיע.

11.על יסוד גרסת התובעת כפי שהוצגה לראשונה בפני המוסד אין ולא היה אירוע חריג בעבודה. העד שמעון כהן אינו מתאר כל אירוע חריג מדובר בתקופת לחץ ממושכת פעמיים בשנה וידועה מראש. העד הדגיש כי דובר בסיטואציה בה היה על המנוח לבצע חלק מעבודת העד האופיינית לתקופות הנ"ל על כן, לא מדובר באירוע חריג.

12.עוד נטען כי הגב' נטליה לא תיארה אירוע חריג. כך, גם מנכ"ל החברה הגב' יעל לא טענה לאירוע חריג וטענה כי עומס העבודה היה אופייני לתקופה האמורה. עוד נטען כי על אף שהתובעת הייתה מיוצגת במועד הדיון לא טען אף אחד מהעדים, לאירוע חריג בעבודה או ויכוח, או התרגשות כלשהי . חלק מהעדים טענו כי היה עומס עבודה חריג, אך אין הוא עולה לפי גרסתם, כדי אירוע חריג. מבחינה סובייקטיבית לא הוכח אירוע חריג שכן מדובר בעניין שבשגרה עבור המנוח- כעולה מעדות העדים.

13.בנוסף טען הנתבע כי אין די בפרוט שיחות הטלפון מיום האירוע כדי להוכיח אירוע חריג, כאשר לא הוגש פירוט דומה ביחס לימים קודמים.

התובעת הגישה פירוט של שעות עבודת המנוח ממנו עולה כי השינוי בשעות בחודש מרץ 10 לעומת פבר' וינו' 10 היה זניח. בנוסף , במסמכים הסמוכים לאירוע אין כל אזכור לאירוע חריג בעבודה. כמו כן מעדותו של שמעון עולה כי מידת העומס בחודש מרץ לא הייתה גדולה במיוחד שכן ההבדל בין החודשים היה נעוץ במכונה אחת בלבד.

מניתוח נתוני העבודה שנמסרו מכריכיית "השחף" עולה כי עומס העבודה המשמעותי החל רק לאחר פטירת המנוח (נ/1) – עובדה הממוטטת את טענת התובעת לעומס חריג. הלחץ העיקרי היה בתקופה קרובה בהרבה לחג מאשר יום האירוע.

14.לסיכום נטען כי כל חומר הראיות שולל קיום אירוע חריג תוך כדי ועקב העבודה ביום האשפוז או בסמוך לו. לכל היותר הוכיחה התובעת לחץ ומתח מתמשך, פחות משיא הלחץ המקובל בתקופה טרם החגים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ