אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רבינוביץ נ' מדינת ישראל

רבינוביץ נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 21/05/2013 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה
4770-03-13
21/03/2013
בפני השופט:
שלמה בנג'ו

- נגד -
התובע:
אילנית רבינוביץ
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להורות על ביטול פסילה מנהלית עליה הורה קצין משטרה, בשל חשד שהמבקשת נהגה ברכב כשהיא שיכורה.

כנגד המבקשת הוגש כתב אישום לפיו, ביום 16/3/13, שעה 03:07 נהגה ברכב בהיותה שיכורה, לאחר שבדגימת אוויר נשוף שניטלה ממנה, נמצאו 340 מיקרו-גרם אלכוהול.

בא כוח המבקשת לא חולק על קיומן של ראיות לכאורה והתמקד בטיעוניו המפורטים בטענה כי הליך השימוע וההחלטה המנהלית פגומים באופן המצדיק התערבותו של בית משפט זה, עד כדי ביטולה של ההחלטה המנהלית שהתקבלה, וזאת, בשל העובדה שלא הודעה למבקשת זכותה להיות מיוצגת על ידי עורך דין לקראת ובמהלך הליך השימוע שנערך לה. מוסיף בא כוח המבקשת וטוען כי במסגרת תיק אחר, שנדון בבית משפט השלום ובו עלתה טענה זהה, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה, ולעת הזאת תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור פלילי בבית המשפט העליון (רע"פ 8860/12). הבקשה, לאחר שנבחנה על ידי שופט, הועברה לדיון בפני הרכב. די בכך, לטענתו של הסנגור, כדי ללמד שיש טעם של ממש בטענה שהעלה, המצדיקה את קבלת הבקשה וביטול החלטת הקצין הפוסל. כתנא דמסייעא לדבריו, מפנה הסנגור להחלטת בית משפט זה (כבוד השופט יציב) אשר קיבל טענה זו, וביטל בעקבותיה פסילה מנהלית (בפ"מ 2623-01-13). עוד נטען כי, בשים לב להלכת יששכרוב, ולתרופות בגין הפרת חובת ההיוועצות, ראוי לקבל את הבקשה. כמו כן מבקש הסנגור להסיק מסקנה דומה מהאמור בהלכת בן חיים. לגופה של עבירה טוען הסנגור כי המבקשת שתתה בקבוק בירה אחד. מדובר בכמות לא גבוהה של אלכוהול, עברה התעבורתי לא מכביד ורישיונה נחוץ לה מאוד ועל כן הוא מבקש גם, לגופו של עניין, לקבל את הבקשה.

בא כוח המשיבה מתנגד לבקשה ומפנה להחלטתו של מותב אחר בבית משפט זה (כבוד השופט סלאמה, סגן נשיא) אשר דחה את טענתו של הסנגור, תוך שנקבע כי אין בהליך המנהלי זכות היוועצות וכן מפנה הוא לערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי ולנימוקיו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט כ. סעב), אשר דחה טענה זו בהחלטה מנומקת שנתן. באשר לטענה כי בעצם העברת בקשת רשות הערעור להרכב תלתא יש משום הצדקה לבטל את הפסילה המנהלית ולרמז על ממשותה של הטענה, טוען ב"כ המאשימה שאין לקבל זאת. החלטת שופט בית המשפט העליון (כבוד השופט שוהם) הינה כי הבקשה תועבר לדיון. העברתה לדיון בפני הרכב אין פירושו של דבר קבלת הבקשה או קבלת הערעור. בעניין זה מפנה בא כוח המשיבה לרע"פ 1286/11, שם הועבר הדיון להרכב והבקשה נדחתה. באשר להחלטתו של מותב אחר של בית משפט זה (כבוד השופט יציב), אשר קיבל את עמדת הסנגור, סבור ב"כ המשיבה כי החלטה זו שגויה. לעיצומו של עניין סבור בא כוח המשיבה כי אין מקום לקבוע כי קיימת חובת יידוע לנהג אשר נפסל מנהלית, באשר לזכותו להיות מיוצג. דבר זה נתון לשיקול דעתו של כל נהג ואין להטיל חובה על המדינה בכל הליך מנהלי להודיע לנהג את דבר זכותו להיוועץ עם סנגור. עוד מפנה בא כוח המשיבה להילכת יששכרוב וטוען כי, גם כאשר בית המשפט קובע כי נפל פגם מסוים בהשגתה של ראיה, הרי רק במקרה של פגם חמור הראיה פסולה, אך כאן לא מדובר בפסלותה של הראיה, אלא בזכות ההיוועצות.

דיון והכרעה

הלכה פסוקה היא כי בבוא בית המשפט לשקול ביטולה של החלטה מהסוג שבפני, על בית המשפט לשקול שני שיקולים מרכזיים: האחד, לבחון באם קיימת תשתית ראייתית לכאורית, המבססת את האישום המיוחס לנהג. השיקול השני, עניינו בחינת המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של אותו נהג (בש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מדינת ישראל (2002)). לכן, בטרם אדרש לטיעונים שהועלו בפני, אבחן התקיימותם של שני תנאים אלה ולאחר מכן אבחן את טיעוניי הסניגור ואת החלטת הקצין הפוסל לאורם.

באשר לראיות לכאורה, בא כוח המבקשת אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, ובצדק. עיון בחומר הראיות מלמד כי קיימת תשתית ראייתית איתנה, המבססת היטב את האישום המיוחס למבקשת. בחומר הראיות פלטי מכשיר הינשוף, המעידים על כמות האלכוהול שנמדדה למבקשת, החתומים על ידי המבקשת והשוטר מפעיל מכשיר הינשוף. כמו כן, מצויים תעודת כיול יומית, המציינת את ערכי הכיול ומספר הצילינדר של בלון הגז היבש באמצעותו בוצע הכיול. בנוסף, מצויים פלטים המעידים על בדיקה עצמית שערך השוטר מפעיל הינשוף בתחילת המשמרת ובסיומה, המעידים על תקינות מכשיר הינשוף וקיימים דוחות נוספים של השוטרים המתייחסים לאירוע.

באשר לשאלת המסוכנות, מדובר בנהגת הנוהגת מאז שנת 94' לחובתה 6 הרשעות קודמות, אך עיקר המסוכנות נובעת מעבירת הנהיגה בשכרות, אותה לכאורה עברה, שבה טמון באופן אינהרנטי סיכון משמעותי ליתר המשתמשים בדרך, שכן נהג הנוהג ברכב כשהוא שיכור מסכן בעצם נהיגתו את הציבור. המבקשת אף הסיעה נוסעים עימה וגם את חייהם סיכנה בעת שנהגה לכאורה בגילופין. לדאבון הלב, לא אחת אנו מתבשרים על תאונות קשות וחמורות אשר נגרמו על ידי נהג שיכור וחיי חפים מפשע נקטלים בטרם עת. בית המשפט לא אמור להמתין שיגרם, חלילה, אסון והוא מחויב בהגנה על הציבור, בין היתר בהרחקת נהגים אשר בוחרים מדעת לסכן את הציבור, כדוגמת אלה השותים אלכוהול ונמצאים, לכאורה, שיכורים ולמרות זאת, אוחזים בהגה.

אחרי שאמרנו כל אלה, עדיין נותרה בעינה השאלה הנכבדה בדבר היקף חובת היידוע בדבר זכות ההיוועצות בעורך דין, האם היא חלה על הליך מנהלי כדוגמת החלטה מנהלית בדבר פסילה מנהלית, שכן בית משפט זה יושב כערכאה מבקרת של ההחלטה המנהלית שנותן קצין המשטרה. יצוין, כי ביקורתו של בית משפט זה, מטבע ההליך שבפניו, נשלטת הן על ידי דיני המשפט הפלילי והן על ידי דיני המשפט המנהלי בהיותה החלטה מנהלית. ככל שבית המשפט יסבור, כי חלה על הקצין הפוסל חובת יידוע לנהג שנחקר ומוזמן לשימוע, להבהיר לנהג או נהגת המוזמנים אליו לשימוע, את זכותם להיוועצות בעורך דין, אזי, לאור הפגם בהליך המנהלי ומשלא קוימה חובה זו, יהיה גם הצורך לבחון מהי התרופה והסעד הראויים בשל כך, האם יש לראות את ההחלטה כבטלה ומבוטלת או שמא ראוי לקיימה חרף פגם זה.

דומה כי אין צורך להכביר מילים בדבר זכות ההיוועצות עם עורך דין, זכות זו הוכרה כזכות יסוד בעלת חשיבות ניכרת והפרתה עלולה להוביל, במקרים מסוימים, בהתקיים התנאים שנקבעו בפסיקה, לפסילת ראיות שהתקבלו אגב הפרת החובה לאפשר היוועצות עם סנגור והפרת החובה לקיומו של הליך ראוי והוגן (ראה ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא (1), 461). באשר לחובת היידוע, קובע סעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו- 1996 כי מקום בו מחליט קצין ממונה לעצור חשוד, עליו להבהיר לו מיד את דבר מעצרו וכן את זכותו להודיע על מעצרו, בין היתר, גם לסנגור וכן את זכותו להיוועץ בסנגור (ראה גם סעיף 19 לחוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו- 1995).

באשר לעבירות תעבורה ועבירות שכרות באופן קונקרטי נפסק כי קיימת לחשוד זכות 'היוועצות טלפונית' (רע"פ 6084/11 פרוקופץ נ' מדינת ישראל (2011); רע"פ 2538/11 אבי בר נ' מדינת ישראל (2011)). במקרה שנדון בפני מותב זה בו עלתה שאלת ההיוועצות לנאשם שהואשם בעבירה של נהיגה בשכרות, נקבע:

"משעה שנעצר נהג החשוד בשכרות, ונמצאה אינדיקציה חיובית לשכרותו בבדיקת הנשיפון, והשוטרים מודיעים לו על עיכובו לצורך עריכת בדיקת נשיפה, הוא בסטטוס של מעוכב, ועל כן יש לאפשר לו במהלך ההמתנה לבדיקת הנשיפה להיוועץ בעורך דין. חשוב לא פחות מכך, יש לציין זאת במפורש בפניו, ואולי ראוי כי הדבר יקבל ביטוי בטפסים המובנים של המשטרה, בדומה להסבר הניתן לו בדבר הדרישה ליתן דגימת אוויר נשוף, שתן או דם, ומשמעות הסירוב עבורו. הדברים חשובים על מנת שמחד, תוקפד השמירה על הזכויות החוקתיות של החשודים להיוועץ בפרקליט, ככל שיחפצו לעשות כן, ומאידך, ישמר ביטחון הציבור, והמשטרה תוכל לבצע את מלאכתה כראוי ותוכל לבחון האם אכן החשוד שבפניה נוהג שיכור" (תת"ע (חיפה) 2371-12-08 מדינת ישראל נ' מרדכייב (2011)).

לעת הזאת נקבע ברע"פ 3807/11 מדינת ישראל נ' אפרים ארביב (מיום 18/2/11) כי המדינה תוסיף להזמנה למשפט הנמסרת לנהג החשוד בנהיגה בשכרות, בתום בדיקות השכרות, הודעה בזו הלשון: "עם קבלת כתב אישום זה, באפשרותך להיוועץ עם עורך דין בדבר המשמעויות המשפטיות של כתב האישום". תחולתה של הוראה זו מיום 18/5/13, כפי שנקבע בפסק הדין.

באשר לחשיבותה של זכות ההיוועצות תכליתה והרציונלים שביסודה, נפסק בהלכת יששכרוב, כי עיקר חשיבותה של זכות הפגישה וההיוועצות עם סנגור היא בשלב החקירה, והיא נובעת מכך שהחקירה מבוצעת על-ידי אנשי מרות, דבר שיש בו כדי להטיל אימה על אדם מן המנין, ועבור כל מי שנחקר בתנאי מעצר כשהוא ניצב לבדו אל מול חוקריו. לכן, הובעה העמדה כי זכות הייצוג וההיוועצות בעורך-דין מסייעת לשמירה על זכויותיהם של נחקרים, על מנת להבטיח את תקינותם והוגנותם של הליכי החקירה ומניעת ניצול פערי הכוחות המובנים בין העצור לאנשי המרות החוקרים אותו (שם בפיסקה 14 לפסק הדין). בהקשר זה, הבהיר בית המשפט העליון, כי קיימים מספר טעמים המצדדים בזכותו של העצור לייצוג משפטי בשלב החקירה. ההיוועצות עם סניגור מסייעת לוודא כי העצור מודע למכלול זכויותיו, בלא שיופעלו עליו אמצעי חקירה פסולים, החיסיון מפני הפללה עצמית וכן זכות השתיקה. מטעם זה, נהוג לראות בזכות ההיוועצות בעורך-דין צד אחר של זכות השתיקה (ראו: בג"צ 3412/91 סופיאן עבדאללה נ' מפקד כוחות צה"ל באיזור חבל עזה, פ"ד מז (2) 843, 847, בפסק-דינו של כב' המשנה-לנשיא מ. אלון ז"ל; בג"צ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' השר לביטחון פנים ואח', פ"ד נח(2) 746, 764, בפסק-דינו של כב' השופט ריבלין).

נמצא אם כן, כי עיקר החשיבות של זכות ההיוועצות טמון בהוגנות החקירה ואיסוף הראיות כנגד החשוד, על מנת לוודא שזו מתנהלת בהוגנות, ללא הפעלת לחץ עליו, ללא שימוש באמצעים פסולים תוך העמדתו על מכלול זכויותיו לרבות הזכות שלא להפליל עצמו. לצד רציונאלים אלה נקבע כי הזכות להיוועצות מקיימת יסוד חשוב נוסף והוא "יכולתו של עורך הדין לפקח על הליך החקירה ולהוות גורם מפקח על תקינות החקירה ועל אמינות הראיות המושגות בה, ובמיוחד במניעת הודאות שווא" (ע"פ 7758/04 אלקאדר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.7.2007, ההדגשה הוספה). כן ראו: פרשת יששכרוב בפסקה 14; דן ביין "זכותו של חשוד הנתון במעצר לסנגור בהליכי חקירה – לקראת פתרונות של 'פשרה'" הפרקליט לט(1) 108, 112-109 (תש"ן); יאיר תירוש "הזכות לייצוג משפטי בחקירה – כללי הצייד במבחן המשפט המשווה" משפט וצבא יד 91, 95 (תש"ס)). שכן, מטרתה של החקירה המשטרתית אינה לחלץ, בכל מחיר, הודאה מפיו של החשוד אלא לתור אחר ראיות לחשיפת האמת (ע"פ 721/80 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (2) 466, 472 (1981); ע"פ 4223/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.11.2007) פסקה 20 לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן), והשמירה על זכות ההיוועצות עם עורך דין מסייעת בקידומה של מטרה זו".

לאור הרציונלים העומדים ביסודה של הזכות להיוועצות יש לבחון באם ההליך המנהלי המתקיים בפני קצין משטרה משתלב בתכליות שזכות ההיוועצות עם עורך דין מבקשת להגן ולשמר ? בכדי להשיב לכך יש לעמוד בקצרה על טיב ההליך המנהלי.

סעיף 47 (ג)(1) לפקודת התעבורה, הדן בפסילה מנהלית של קצין משטרה, קובע כדלקמן:

"נטל השוטר את רישיון הנהיגה, כמפורט בסעיף קטן (ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרישיון וזימון להופיע בתוך שלושה ימים, במועד שיקבע לפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רישיון הנהיגה שלו..."

ובהמשך, הוראות סעיף 47(ג)(2) קובעות את תוכן הזימון ומבהירות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ