אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רבינוביץ ואח' נ' עיריית קריית אתא

רבינוביץ ואח' נ' עיריית קריית אתא

תאריך פרסום : 12/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
37373-04-11
08/12/2011
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
1. שאול רבינוביץ
2. דוד רבינוביץ

הנתבע:
עיריית קריית אתא
פסק-דין

פסק דין

בעקבות החלטתי מיום 01.11.11, התובע 2 הודיע, כי התובע 1 לא התייצב לדיון שהיה קבוע בעניינם מחמת מצבו הרפואי שמנע בעדו מלהתייצב לאותו דיון והמונע בעדו מלהתייצב בפני בית המשפט בכלל, וכי התובע 2 הופיע כמיופה כוחו של התובע 1 (ראו הודעת הנתבע 2 מיום 29.11.11 על נספחיה).

בנסיבות, פסק הדין יינתן לאור ניתוח הראיות שהובאו בפניי. היינו, עדותו של התובע 2, המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, ועדותו של נציג הנתבעת.

הרקע לתביעה

התובעים הינם הבעלים של המקרקעין המוגדרים כחלקה 50 בגוש 11043 בקריית אתא (להלן: המקרקעין"). מדובר בקרקע חקלאית שעברה לבעלות התובעים בהתאם לצוואת אביהם המנוח שנפטר בשנת 1990. המקרקעין נרשמו על שם התובעים בלשכת רישום המקרקעין ביום 05.04.06.

 

על פי כתב התביעה, ביום 20.02.11 קיבל התובע 2 (להלן: "דוד") הודעה טלפונית מבנק לאומי, סניף הנביאים בחיפה (להלן: "הבנק"), לפיה הנתבעת הטילה עיקול על חשבונו של התובע 1 (להלן: "שאול") בבנק. בהמשך להודעה הטלפונית, הבנק המציא לידי רבינוביץ רותי ושמואל (ראו: נספח ב' לכתב התביעה) הודעה בכתב בדבר הטלת העיקול והנושאת תאריך 18.02.11. בעקבות קבלת ההודעה הנ"ל, דוד ערך בירור מול עיריית קריית אתא ונמסר לו על ידי העירייה, כי מדובר בעיקול שהוטל בעקבות חוב ארנונה על המקרקעין.

לטענת התובעים, מעולם לא התקבלה בידיהם כל דרישה לתשלום ארנונה או חוב ארנונה כלשהו בגין המקרקעין, ומעולם לא התקבלה בידיהם התראה על נקיטה באמצעי גבייה מנהליים אם החוב לא ישולם.

שאול טוען, כי הטלת העיקול על חשבונו בבנק נעשתה ללא הצדקה. הטלת עיקול כאמור דינה כדין הוצאת לשון הרע ופוגעת בשמו הטוב. מכאן תביעתו שבפניי לקבלת פיצויים מהנתבעת בגובה הסכום המקסימאלי שבסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

דיון והכרעה

אקדים ואציין, כי ככל שיוכח שהטלת העיקול על חשבונו של התובע מס' 1 נעשתה בטרם נשלחה לו התראה על קיומו של החיוב ודרישה לסילוקו, אזי יש בכך פגיעה בשמו הטוב, והדבר מזכה אותו בפיצויים בגין פגיעה זו.

בנידון דידן, שוכנעתי כי הנתבעת לא שלחה התראה לתובעים בטרם נקיטת הליכי הגבייה (ראו: הודאת נציג הנתבעת עמ' 3 לפרוטוקול הדיון, שורות 17-18, וכן ראו שורות 7-9 עמ' 3 לפרוטוקול).

למעשה, ההתראה היחידה שהוצאה לגבי קיומו של חוב ארנונה התייחסה לחוב הארנונה לשנת 1996. התראה זו נשלחה לכתובתו של אביהם המנוח של התובעים ולאחר פטירתו במספר שנים.

זאת ועוד, הנתבעת הודתה כי לפני פטירת אביהם המנוח של התובעים לא שולמה ארנונה על המקרקעין (ראו: עמ' 3 לפרוטוקול הדיון, שורות 10-11). בנסיבות, טענת התובעים שלא ידעו כי חלה על המקרקעין חובת תשלום ארנונה, אינה חסרת בסיס.

אמנם, ככלל אין לדרוש מהעירייה להשקיע מאמצים יוצאי דופן בעריכת בירור לצורך איתור בעלי נכס. עם זאת, ברי כי על העירייה לבחון ולבדוק (בעצמה או באמצעות מי מטעמה) ולעשות כל מאמץ סביר לבירור נתונים שונים בטרם נקיטת הליכי הגבייה, במיוחד לאור העובדה כי חלפו מספר שנים שבמהלכן לא נגבתה ארנונה ולא הוכח שהעירייה נקטה במהלכים כלשהם לצורך בירור סיבות אי התשלום.

בנסיבות, ובטרם נקיטת הליכי הגבייה, שאין לפקפק בחומרתם ובפגיעתם באנשים שכנגדם מופעלים אותם הליכים, היה על הנתבעת לבחון שמא במהלך השנים חל שינוי בזהות הבעלים של המקרקעין, להוציא הודעה על קיומו של חוב ארנונה על המקרקעין, וליתן הזדמנות נאותה לבעלי המקרקעין לסלק את החוב של הארנונה בטרם נקיטת הליכי הגבייה.

רצוי גם כי הדרישה תישלח בדואר רשום, אף שאין מוטלת על העירייה חובה לעשות כן, שכן באופן זה ייקל על העירייה לדעת אם בוצעה מסירה לכתובת החייב.

למותר לציין עוד, כי הנתבעת לא הצביעה על קיומו של קושי כלשהו באיתור התובעים במקרה הנדון. אכן, הנתבעת גילתה את כתובותיהם של התובעים וזיקתם למקרקעין נשוא התביעה במקרה, וזאת בעקבות טיפולה של מחלקה אחרת בעירייה (מחלקת חיובים – ולא מחלוקת הארנונה) בעניין אחר שהתייחס למשלוח הודעה על עבודות סלילה שנעשו במקרקעין נשוא התביעה, אך אין בכך כדי ללמד על היתקלות העירייה בקשיים לאיתור התובעים. נהפוך הוא, הדבר אך מלמד על ישיבת הנתבעת בחיבוק ידיים, וכשבמקרה גילתה את זהות הבעלים החדשים של המקרקעין וכתובותיהם, רק אז נקטה באופן ישיר בהליכי גבייה, תוך דילוג על חובתה להודיע לבעלים החדשים על קיומו של חוב כלשהו לנתבעת.

אשר על כן, שוכנעתי כי הנתבעת לא שלחה כל התראה לתובעים לתשלום חוב ארנונה כלשהו בטרם נקיטת הליכי הגבייה והטלת העיקול על חשבונו של התובע 1.

באשר לחובתה של הנתבעת למסור הודעה בדבר קיומו של חוב ארנונה, ראו הוראת סעיף 306 לפקודת העיריות, הקובעת כדלקמן: " המצאת הודעה על חיוב בארנונה - אם סכום המגיע לחשבון ארנונה שהוטלה לפי הוראות הפקודה לא שולם, תוך חמישה עשר יום מיום שחל פירעונו, תומצא לחייב בתשלומו הודעה בכתב, בה יידרש לשלם את המגיע תוך חמישה עשר יום לאחר שהומצאה ההודעה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ