אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רבין נ' כהן

רבין נ' כהן

תאריך פרסום : 29/06/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
18951-04-10
29/06/2010
בפני השופט:
אברהם רובין

- נגד -
התובע:
יוסף דוד רבין ע"י ב"כ עו"ד אלחרר
הנתבע:
שלום כהן ע"י ב"כ עו"ד מזר
פסק-דין

פסק דין

תביעה לתשלום דמי תיווך.

העובדות

התובע והנתבע עובדים יחד בבנק יהב. התובע עוסק לאחר שעות עבודתו בבנק גם בתיווך מקרקעין. בשנת 2009 שוחחו התובע והנתבע על כך שהנתבע מחפש דירה. ב-09/01/10 נפגש התובע עם הנתבע ואשתו על מנת להראות להם דירה. באותו מעמד חתם הנתבע על ת/1 שכותרתו: "הזמנת שירותי תיווך לקניה ו/או השכרת נכס מקרקעין". בת/1 נרשם כי הנתבע ישלם דמי תיווך בסך של 2%+מע"מ. לאחר מכן הראה התובע את הדירה לנתבע ולאשתו. ב-17/01/10 נפגשו הצדדים בבית המוכרים ושם סיכמו את תנאי הרכישה. ביום 04/02/10 נחתם הסכם מכר פורמלי.

התביעה

התובע דורש שהנתבע ישלם לו דמי תיווך כמוסכם בסך של 38,280 ₪.

טענות הנתבע

הנתבע טוען כי הוא לא ידע שהתובע מתווך, וכי הוא מעולם לא הסכים לשלם לו דמי תיווך. לדברי הנתבע הוא סבר שהתובע מסייע לו במציאת דירה כידיד המסייע לעמיתו לעבודה. הנתבע טוען שכאשר הוא נפגש עם התובע כדי לראות את הדירה דרש ממנו התובע במפתיע לחתום על טופס שהוא לא ידע מה פשרו. לדברי התובע הוא סירב לחתום, אך הנתבע הרגיע אותו באומרו שמדובר בטופס לצרכים פנימיים שלו, ואז הנתבע השתכנע וחתם. הנתבע טוען שהוא לא העלה על דעתו כי התובע ידרוש ממנו דמי תיווך, הנתבע גם טוען שהתובע לא היה הגורם היעיל בקשירת העסקה.

הזמנת התיווך

סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו – 1996, קובע כי מתווך יהיה זכאי לדמי תיווך בתנאי שיש לו רישיון מתווך, שהוא מילא אחר הוראות סעיף 9 בדבר הזמנת תיווך בכתב, ובתנאי שהוא היה הגורם היעיל בעסקה. במקרה שלפניי נחתמה הזמנת תיווך בכתב, ברם הנתבע טוען שהתובע הטעה אותו כאמור לעיל. גרסת הנתבע אינה משכנעת מכמה טעמים. ראשית, הזמנת התיווך מולאה כדין והנתבע חתם עליה. הנתבע הינו פקיד בנק בכיר ולא עולה על דעתי שהוא היה מסכים לחתום על טופס ריק בלי שהוא הבין את משמעותו. חזקה על אדם שחתם כי הוא יודע על מה חתם, במיוחד כאשר מדובר באדם שעיסוקו, בין היתר, בקריאת מסמכי בנק וחתימה עליהם.

שנית, גרסת הנתבע לא הגיונית כיוון שגם אם הוא לא הבין שהוא חתם על הזמנת תיווך, וכאמור אינני מקבל טענה זו, היה עליו לספק לבית המשפט הסבר על מה הוא כן חשב שהוא חתם. דא עקא, שהנתבע לא סיפק שום הסבר לכך. הנתבע טען שחשש לחתום על המסמך, ברם לא ברור מדוע הוא חשש אם הוא לא ידע על מה הוא חותם. התשובה לתהיות אלו מצויה בסעיף 12 לכתב ההגנה, ממנו עולה שהנתבע חשש כי חתימתו תחייב אותו בתשלום דמי תיווך. מכאן מתבקשת המסקנה שכאשר הנתבע התרצה לבסוף וחתם הוא ידע שחתימתו מחייבת אותו לשלם בעתיד דמי תיווך. טענתו של הנתבע לפיה הוא חתם בסופו של דבר כי התובע אמר לו שמדובר במסמך לצרכים פנימיים איננה משכנעת. כאמור, הנתבע הינו פקיד בנק שיודע לקרוא מסמכים ולא סביר בעיני שהוא הסתפק בהסבר כה קלוש מצד התובע.

שלישית, מעדויות הצדדים עולה כי התובע והנתבע לא היו חברים קרובים ואפילו לא עמיתים קרובים לעבודה. התובע עבד במחלקת המחשוב של הבנק בבית יהב ברוממה, ואילו הנתבע עבד בסניף הלל. הצדדים הכירו זה את זה באופן שטחי מתפילות מנחה משותפות בתקופה שמחלקת המחשוב שכנה בבניין הבנק ברחוב הלל, הא ותו לא. על כן, לא סביר שהנתבע יצפה שהתובע ישיג עבורו דירה ללא תמורה כלשהי.

ורביעית, בין עדות הנתבע לבין עדות אישתו בנוגע למעמד החתימה על ת/1 יש סתירה מסויימת. הנתבע טען שהתובע היה בתוך הרכב שלו ואפילו הניח את ראשו על רגלי הנתבע בתחנונים שיחתום, ואילו מעדות האישה עולה כי התובע בכלל היה מחוץ לרכב.

לפיכך אני קובע כי הנתבע חתם ביודעין על ת/1 והתחייב לשלם דמי תיווך.

הגורם היעיל

אין חולק על כך שהתובע הראה את הדירה לנתבע ואחר כך נכח בפגישה מיום 17/01/10 שבה סוכמו פרטי הרכישה. אין גם מחלוקת שהתובע הביא את אשת הנתבע למשרד עורך הדין לצורך חתימה על ההסכם. הנתבע טוען שהוא הכיר את הדירה לפני שהתובע הראה לו אותה כיוון שבמשך תקופה ארוכה התנוסס עליה שלט "למכירה" של משרד תיווך אחר. לדברי הנתבע הוא לא התכוון לרכוש את הדירה כיון שלא היה לו כסף לשלם דמי תיווך. גרסה זו רק מחזקת את הרושם שהתובע היה הגורם היעיל בעסקה, שכן עובדה שעד שהוא נכנס לתמונה הנתבע אפילו לא נכנס לראות את הדירה. הפסיקה קובעת שכדי שמתווך יחשב כגורם היעיל בעסקה די שהוא יפגיש בין הצדדים (ראו – ע"א 2144/99 מוסקוביץ' נ' ביר פ"ד מח(3) 123,116). שוכנעתי כי במקרה שלפניי עשה התובע מעבר לכך, כמפורט לעיל, ומכאן שהוא זכאי לדמי התיווך שסוכמו.

אשר על כן אני פוסק כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 38,280 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 04/02/10 ועד ליום התשלום בפועל. הנתבע ישלם לתובע את אגרת בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום האגרה ועד ליום התשלום בפועל. הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. בקביעת שכר הטרחה התחשבתי בהסכמת הנתבע לקצר במעט את ההליכים על ידי שמיעת כל העדים בישיבה המקדמית, שאם לא כן שכר הטרחה היה גבוה יותר.

ניתן היום, יז' תמוז תש"ע, 29 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ