אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רביבו נ' הראשות הארצית לשירותי דת ואח'

רביבו נ' הראשות הארצית לשירותי דת ואח'

תאריך פרסום : 02/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7557-08-10
24/03/2013
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
התובע:
אליהו רביבו
הנתבע:
1. מדינת ישראל - הראשות הארצית לשירותי דת
2. המועצה הדתית לכיש – נתבעת פורמלית
3. המועצה האזורית לכיש – נתבעת פורמלית

פסק-דין

פסק דין

פתח דבר

עסקינן בטענות שמעלה התובע כנגד החלטת מנכ"ל משרד הדתות בדבר זכאותו לגמלה, מכוחה של החלטת שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש מועצה דתית וסגניו) התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק שירותי הדת היהודיים").

ואלו העובדות הנדרשות לעניין:

התובע, יליד 1.1.34, עבד במועצה האזורית לכיש בין השנים 1.4.84 עד 1.4.94 בתפקיד רכז ועדה חקלאית (להלן: "התקופה הראשונה"). בגין תקופה זו, התובע זכאי לפנסיה בשיעור 20% ממשכורתו הקובעת, בהתאם להחלטת ראש מינהל השירות במשרד הפנים מיום 26.01.01.

ביום 1.4.94 שימש כסגן ראש המועצה הדתית וקיבל משכורת כנבחר (להלן: "התקופה השנייה").

ביום 28.7.96, מונה התובע לכהן כראש המועצה הדתית. הוא כיהן בתפקידו עד ליום 31.7.98 (להלן: "התקופה השלישית").

לאחר מכן, ביום 1.8.00 שב וכיהן התובע כסגן ראש המועצה, וזאת עד ליום 27.12.00 לפי הסכם רוטציה שנקבע (להלן: "התקופה הרביעית"). אז פרש לגמלאות.

ביום 6.1.02 החליט מנכ"ל משרד הדתות (בנעליו של משרד הדתות באה היום הנתבעת 1) ליתן לתובע מענק בגין 52 חודשי עבודה ובסך 129,160 ₪.

התובע פנה במכתב למנכ"ל משרד הדתות ובו ביקש לערער על ההחלטה האמורה. בנוסף, נשלח מכתב למשרד הדתות מההסתדרות בבקשה להתייחס לשאלה מדוע לא זכאי התובע לגמלה. בתשובת הלשכה המשפטית במשרד לענייני דתות צוין כי התובע לא שימש 4 שנים כיו"ר מועצה דתית. כמו כן, נטען כי שכרו של התובע כסגן יו"ר לא אושר על ידי משרד הדתות ובכל מקרה רק סגן יו"ר מועצה דתית בתחום עירייה זכאי לגמלה.

ביום 9.8.07 הוגשה מטעם התובע תביעתו המקורית לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע . תביעתו נדחתה, וערעור מטעמו הוגש אל בית הדין הארצי לעבודה. בדיון שם הוסכם בין הצדדים- הסכמה שקיבלה תוקף כי פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה יבוטל מחמת חוסר סמכות, והתובענה תועבר לבית משפט זה. מכאן באה התביעה שלפנינו, ובו חזר התובע על טענתו בדבר זכותו לפנסיה.

יצוין, כי בהליכים שהתנהלו בית הדין האזורי לעבודה ובבית הדין הארצי לעבודה הגיעו הצדדים להסכמה כי הנתבעות 2-3 יהפכו לנתבעות פורמאליות, וזאת נוכח העובדה שהנתבעת 1 לא התכחשה לאחריות לתשלומי הגמלאות לתובע, ככל שייקבע שהוא זכאי להן.

בטרם אפנה לגופם של דברים, אציין כי ביום 2.10.11 ניתנה החלטת כבוד השופט נ' סולברג אשר דחתה את טענת המדינה לחלוף המועדים הסטטוטוריים, וקיבלה את עמדת התובע לפיה ניתן להאריך את המועדים הקבועים בחוק. כך קבע: "דומני כי יש מקום להיעתר לבקשתו ולהאריך את המועד להגשת הערעור- לפנים משורת דיני סדרי הדין ולצורך בירור הזכויות המהותיות. הטעמים המיוחדים לכך נעוצים במצבו הכלכלי והבריאותי הקשה, לכאורה, של התובע, ובמצוקה הכלכלית שבה הוא מצוי...". הנתבעים לא מצאו לנכון להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. משכך אין מקום לשוב ולהידרש לטענה זו לאחר שזו נדונה ונדחתה לגופה או לסטות מאותה החלטה. אוסיף, כי לא התגלו עובדות או ראיות חדשות שיש בהן כדי להצדיק דיון מחודש. אין כל טעם חדש לכך שהנתבעת תשוב ותעלה את טענת ההתיישנות בהסתמך על אותן עובדות וטענות שהיוו את הבסיס להחלטת בית המשפט.

דיון והכרעה

את הדיון נפתח בפריסת הוראות הדין העשויות להשליך על ענייננו, מכוחן זכאי התובע לגמלה, כמי שכיהן כסגן ראש המועצה הדתית.

סעיף 14 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971 מחיל על ראש המועצה דתית את הוראותיו של חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק הגמלאות")- בשינויים המחויבים. אחד השינויים הינו הגדרת המונח "ראש רשות" המרבה גם סגני ראש מועצה דתית בשכר הנמנים עם "סוגים, או הממלאים תפקידים".

סעיף 2 לחוק הגמלאות קובע כי בזו הלשון:

גמלאות ותשלומים אחרים

לראש רשות ולשאיריו ישולמו, מקופת הרשות המקומית, גמלאות ותשלומים אחרים נוספים כפי שייקבע בהחלטות הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך ועדה מועדותיה;...

בגדרו של סעיף 2 לחוק הגמלאות יצאה מלפני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ביום 30.3.81 החלטת שירותי הדת היהודיים, המסדיר את נושא הגמלה התקציבית לראשי מועצות דתיות וסגניהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ