אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראפת עריאן נ' מדינת ישראל

ראפת עריאן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 07/11/2017 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
1414-17,2030-17
06/11/2017
בפני הרכב השופטים:
1. המשנה לנשיאה ח' מלצר
2. השופט ע' פוגלמן
3. השופט מ' מזוז


- נגד -
המערערים:
1. בע"פ 1414/17: ראפת עריאן
2. בע"פ 2030/17: מדינת ישראל

המשיבים:
1. בע"פ 1414/17: מדינת ישראל
2. פלוני
3. בע"פ 2030/17: מוופק עריאן
4. ראפת עריאן

פסק-דין

 

בשם המערער בע"פ 1414/17 והמשיבים בע"פ 2030/17: עו"ד אלי סבן

בשם המשיבה 1 בע"פ 1414/17 והמערערת בע"פ 2030/17: עו"ד עדי שגב 

 

ערעורים על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע) בת"פ 17474-08-14 מיום 19.1.2017

 

השופט ע' פוגלמן:

 

           המערער בע"פ 1414/17 (הוא המשיב 2 בע"פ 2030/17; להלן: המשיב 2) הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע), לפי הודאתו, בעבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בצירוף סעיף 29 לחוק; בעבירת ירי באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק בצירוף סעיף 29 לחוק; ובעבירת מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(5) לחוק. על המשיב 2 נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין; ופיצוי למתלונן בסך 60,000 ש"ח. המשיב 1 בע"פ 2030/17 (להלן: המשיב 1) הורשע לפי הודאתו בעבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק בצירוף סעיף 29 לחוק; בעבירה של ירי באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק בצירוף סעיף 29 לחוק; ובעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק, בצירוף 335(א)(1) לחוק; ונגזרו עליו 26 חודשי מאסר בפועל; 15 חודשי מאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין; ופיצוי בסך של 140,000 ש"ח. ערעורו של המשיב 2 נסוב על חומרת רכיב המאסר בפועל והפיצויים, וערעור המדינה על קולת עונשי המאסר בפועל שנגזרו על המשיבים.

          

  1. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 28.7.2014 ערכו המשיבים 1 ו-2 (להלן ביחד: המשיבים), שהם אחים, מסיבה לרגל חג עיד אל פיטר בביתם, אשר בינו לבין ביתו של שכנם (להלן: בית השכן) קיים מרווח צר שרוחבו כ-3.4 מטרים ואורכו כ-9 מטרים (להלן: המתחם). מסיבת החג נערכה במתחם, בצמוד לקירות שני המבנים שבהם קבועים חלונות המשקיפים על המתחם. במהלך המסיבה, הוציא המשיב 1 אקדח, שאותו החזיק שלא כדין, וירה באמצעותו מספר כדורים כלפי מעלה. בהמשך, מסר המשיב 1 את האקדח למשיב 2, שהחזיק בו שלא כדין, וירה כלפי מעלה. המשיבים העבירו אחד לשני את האקדח, ובכל פעם ירו כלפי מעלה כשהם מעודדים ותומכים זה בזה. לשמע קולות הירי, ניגשו המתלונן, יליד שנת 2000, וקטינה נוספת ששהו בבית השכן לאחד מחלונות בית השכן המשקיפים אל המתחם והתבוננו מטה. באותו זמן, המשיכו המשיבים לירות כלפי מעלה ואחד הכדורים שירה המשיב 1 באוויר פגע בראשו של המתלונן, שהיה באותה העת כבן 13 שנים וחצי. לאחר ששמעו המשיבים כי המתלונן נפגע בעקבות הירי, עזבו במהרה את המתחם, נכנסו לרכביהם ונמלטו מהמקום. בעקבות הפגיעה הובהל המתלונן לבית החולים, שם אובחן כסובל מפגיעות ראש שונות. נכון למועד הגשת כתב האישום המתוקן, המתלונן היה מאושפז בבית החולים כשפלג גופו השמאלי משותק.

 

  1. תחילה המשיבים כפרו באשמה, אולם לאחר סיום פרשת ההוכחות ועובר לשמיעת הסיכומים בהליך, הגיעו הצדדים להסדר טיעון שבמסגרתו הודו המשיבים בעובדות כתב האישום המתוקן שפורטו לעיל. ביום 20.7.2016 הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע) את המשיבים, על פי הודאתם, בעבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק בצירוף סעיף 29 לחוק ובעבירת יריות באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק בצירוף סעיף 29 לחוק. בנוסף, הורשע המשיב 1 בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק; והמשיב 2 הורשע בעבירת מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(5) לחוק. בהמשך, הורה בית המשפט על הכנת תסקירי שירות מבחן בעניין המשיבים (להלן ביחד: תסקירי שירות המבחן) ותסקיר נפגע עבירה (להלן: תסקיר נפגע העבירה).

 

  1. בתסקירי שירות המבחן שנערכו למשיבים צוין כי משפחת מוצאם היא נורמטיבית, ללא מעורבות קודמת של יתר בני המשפחה בפלילים. אשר למשיב 1, צוין כי הוא נשוי בשנית, וילדיו מהנישואים הקודמים נמצאים בחזקתו; וכי מחוות דעת של מעסיקו בעבודתו הנוכחית, כמפעיל ציוד הנדסי, עולה כי המשיב 1 הוא עובד אחראי הממלא עבודתו לשביעות רצון הממונה עליו. שירות המבחן התרשם כי המשיב 1 קיבל אחריות חלקית על מעשיו אולם ביטא צער וחרטה ביחס לתוצאת מעשיו ולנזק שנגרם למתלונן; כי המשיב 1 מודע לחומרת מעשיו, אך מרוכז יותר בהשלכות הענישה על חייו; וכי התנהלותו באירוע המיוחס לו לא נבעה משורשים אנטי-סוציאליים מובהקים. מטעמים אלה ונוכח ההשפעה המרתיעה של ההליך הפלילי ומעצרו של המשיב 1 במסגרתו, העריך שירות המבחן כי הסיכון להישנות התנהגות דומה מצדו נמוך. על רקע שיקולים אלה ואחרים שפורטו בתסקיר, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית או שיקומית בקהילה.

 

  1. מהתסקיר שהוכן בעניינו של המשיב 2, עולה כי הוא נשוי ואב ל-4 ילדים וכי עד למעצרו ובמשך 4 שנים עבד כמנהל עבודה בחברה לעבודות עפר ופיתוח. עוד צוין כי המשיב 2 סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות ואף החל לימודים במכינה באוניברסיטת חיפה, שאותם לא השלים בעקבות קשיים שפקדו את העסק המשפחתי. שירות המבחן עמד על כך שלמשיב 2 שתי הרשעות קודמות, בגין עבירות אלימות. שירות המבחן ציין כי המשיב 2 גילה חרטה, צער ואכזבה מהתנהגותו, ובצד זאת רואה עצמו כקרבן, שנגרר אחרי אחיו, המשיב 1, וממוקד בהשלכות הענישה הצפויה לו מבחינה אישית ומשפחתית. המשיב 2 מסר לשירות המבחן, כי לא נערכה סולחה, אך כי הוא מוכן לבקש סליחה מהמתלונן ולשלם כל סכום של פיצוי על מנת להגיע להסדר סולחה בין המשפחות. שירות המבחן העריך את הסיכון להישנות ביצוע עבירות דומות על ידי המשיב 2 כנמוך, נוכח התרשמותו כי התנהגות המשיב 2 לא נובעת משורשים אנטי-סוציאליים וכי מעצרו וההליך המשפטי בעניינו היו משום גורם מרתיע ומציב גבולות עבורו. בסופו של דבר, ובין היתר בשל חומרת העבירה שבה הורשע המשיב 2, לא בא שירות המבחן בהמלצה עונשית שיקומית גם בעניינו.

 

  1. בצד תסקירים אלה התקבל תסקיר נפגע העבירה, שבו צוין כי מאז הפגיעה מצבו הפיזי של המתלונן השתנה מהקצה אל הקצה. במהלך התקופה הראשונה שלאחר הפציעה עבר המתלונן ניתוחים רבים בראשו והיה בסכנת חיים ממשית ובמשך השנה הראשונה שלאחר הפגיעה היה מרותק לכיסא גלגלים ולמיטה. בתסקיר צוין כי כתוצאה מהפגיעה, סובל המתלונן מנכות בחלקו השמאלי של הגוף כך שהוא זקוק לסיוע בפעולות פשוטות ובסיסיות וכי אף יכולת הדיבור שלו נפגעה. עוד צוין כי מלבד הפגיעה הפיזית נגרמו למתלונן, המרותק לבית נוכח מגבלותיו הפיזיות ומבלה רוב הזמן בבדיקות וטיפולים רפואיים, נזקים נפשיים וכי נראה שהוא שרוי במצב דכאוני. נוסף על דברים אלה פורטו בתסקיר השלכותיה של הפגיעה במתלונן במישור המשפחתי: אמו של המתלונן (להלן: האם) עזבה את עבודתה כדי לטפל בו, ואחיו – בנה הבכור – נאלץ לעזוב את לימודיו כדי לסייע בפרנסת המשפחה; והמשפחה כולה סובלת מהתנכלות מצד משפחת המשיבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ