אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראפת עליאן נ' מדינת ישראל

ראפת עליאן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 04/07/2017 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
4575-17
03/07/2017
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
העורר:
ראפת עליאן
עו"ד רמי עותמאן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד ארז בן ארויה
החלטה

 

 

לפנַי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דראל) במ"ת 56382-05-17 מיום 4.6.2017, בה הוחלט לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו מאחורי סורג ובריח.

 

רקע

 

  1. ביום 25.5.2017 הוגש כתב אישום נגד העורר. על פי כתב האישום, ביום 12.5.2017 בסמוך לשעה 23:00 התפתחה קטטה מתמשכת בין מספר מעורבים. בשלב מסוים נטל העורר חלק בקטטה, ובמהלכה תפס את י', קטין יליד שנת 1999 (להלן:המתלונן), בחולצתו באזור החזה והכה אותו באגרוף בכתף. בתגובה צעד המתלונן לאחור וניסה למנוע מהעורר להמשיך להכותו. או אז, שלף העורר אקדח והצמיד אותו למצחו של המתלונן שבתגובה, כדי להסיט את האקדח ממצחו, הכה באמת ידו של העורר שאחזה באקדח. במקביל לכך, נורה מהאקדח כדור כלפי מעלה. מיד לאחר מכן ירה העורר לאוויר כדור נוסף מהאקדח ונמלט מהמקום.

 

           בגין מעשים אלו מיוחסות לעורר עבירות כדלקמן: נשיאת והובלת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); איומים לפי סעיף 192 לחוק; ותקיפה סתם לפי סעיף 397 לחוק.

 

  1. ביום 4.6.2017 דן בית המשפט המחוזי בבקשה להורות על מעצרו של העורר עד לתום הליכים. יצוין כי בפתח הדיון הסכים בא כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה (שורה 13 בעמ' 1 ושורה 14 בעמ' 2 לפרוטוקול). בהמשך טען בא-כוחו של העורר כי לגבי המכות ולגבי שמיעת היריות "אין שום ראיה בתיק שאומרת שאותו נשק שהיה לו הוא נשק אמיתי, אם היה לו בכלל" וכי לא נמצאו תרמילים בזירת האירוע. במסגרת החלטתו, בית המשפט ציין כי הבקשה נשענת על עמדת המשיבה כי קיימות ראיות לכאורה ועל עילת מעצר של מסוכנות הנלמדת מנסיבות ביצוע העבירות ומעברו הפלילי. בית המשפט עמד על כך כי עיקר המחלוקת לעניין הראיות נעוצה בשאלת השימוש באקדח. נקבע כי אין חולק כי התשתית הראייתית אינה כוללת את תפיסת האקדח או תפיסתם של תרמילים והיא נשענת על הודעותיהם של העדים שראו אקדח ושמעו יריות. בהקשר זה התייחס בית המשפט להודעתו של המתלונן ולהודעה נוספת התומכת גם היא בגרסה לפיה העורר הגיע למקום ברכב טויוטה קורולה ונצפה יורה באקדח באוויר "בערך שלושה כדורים". בית המשפט קבע כי על אף שהאקדח עצמו או התרמילים אינם משמשים כראיות, העדויות של עדי הראייה שראו את האקדח ושמעו את היריות, מספקות לצורך הנדרש בשלב הנוכחי. בית המשפט עמד על כך כי את שאלת היעדר הראיות הפורנזיות יש לשקלל עם עוצמת עילת המעצר. בית המשפט הוסיף כי בהחלטתו הוא אינו מתעלם מכך שהמתלונן טען כי העורר ירה חמש-שש יריות, בעוד שכתב האישום מייחס לו רק שתי יריות.

 

  1. אשר לעילת המעצר; בית המשפט המחוזי ציין כי השימוש בנשק כשלעצמו מקים חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים], התשנ"ו-1996 (להלן:חוק המעצרים). נקבע כי חזקה זו לא נסתרה במקרה דנן, והיא רק מתעצמת נוכח עברו הפלילי המכביד של העורר. בהקשר זה צוין כי לחובת העורר שורה של הרשעות בעבירות אלימות וכי הוא נדון ביום 24.1.2012 ל-33 חודשי מאסר בגין עבירות של חבלה כשהעבריין מזוין, החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בנוסף, צוין כי העורר נדון בשנת 2009 לעונש מאסר של שנתיים בגין חבלה מכוונת מחמירה לקטין וכי בעבר נדון לעונש מאסר נוסף בגין עבירות תקיפה. לבסוף, צוין כי מגיליון הרישום ניתן ללמוד כי החל משנת 1990 - עת היה העורר בן 24 - ועד היום, הוא מעורב בפעילות עבריינית אלימה כמעט באופן רציף.

 

  1. בית המשפט המחוזי קבע כי השילוב של המעשים המיוחסים למשיב יחד עם עוצמת עילת המעצר מוביל לכך שאין מקום לבחון חלופת מעצר. בית המשפט עמד על כך כי על פי הפסיקה, בנסיבות שבהן כלי נשק שנעשה בו שימוש לצורך איום אגב קטטה לא אותר, לא ניתן לשלול את המסוכנות ולאיין אותה באמצעות חלופה. בית המשפט הטעים כי לא מצא לנכון להשוות בין העורר לבין האחרים שהיו מעורבים בקטטה ושוחררו, מאחר שלא מיוחס לאחרים שימוש בנשק ואין להם עבר פלילי כדוגמת זה שיש לעורר.

 

           על רקע זה, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו מאחורי סורג ובריח.

 

           מכאן הערר שלפנַי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ