אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראפת ואח' נ' בנק מזרחי-טפחות

ראפת ואח' נ' בנק מזרחי-טפחות

תאריך פרסום : 09/03/2010 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום הרצליה
10-09
02/03/2010
בפני השופט:
אירית מני-גור

- נגד -
התובע:
1. דלק ראפת
2. רבקה דלק

הנתבע:
בנק מזרחי-טפחות
פסק-דין

פסק דין

המערערים הגישו הודעת ערעור על החלטת כב' ר' הוצל"פ הרשם אלמוג, על פיה נדחתה טענת הפרעתי שהגישו המערערים תוך חיובם בהוצאות. לטענת המערערים, שגה כב' ר' הוצל"פ בכך שלא הסיק את המסקנות המשפטיות הנכונות מהעובדות ומהראיות שהיו בפניו.

המערערים הגיעו להסכם עם המשיב בחודש אפריל 2006, כשבסיס ההסכם היה שקיימת יתרת חוב פיגורים בגובה של 75,000 ₪. דא עקא, טוענים המערערים כי באותה עת לא ידעו ש-60,000 ₪ אשר שולמו בפועל לב"כ המשיב לא נרשמו בספרי המשיב ובתיק ההוצל"פ ולא נלקחו בחשבון. המערערים טוענים, כי בפועל שילמו 20,000 ₪ ביום 8.6.03 , 20,000 ₪ נוספים ביום 21.1.04, ו-20,000 ₪ נוספים ב- 13.10.04. וכי לו היו נכנסים תקבולים אלה לקופת חשבון ההלוואה, לא היתה מופיעה יתרת פיגורים כלל וכלל באפריל 2006 עת כרתו את הסכם הפשרה, שלימים אף לא עמדו בו.

עיקר טענתם של המערערים היא בדבר העובדה, כי הכספים בסך 60,000 ₪ נמסרו לידיו של ב"כ המשיב דאז עו"ד בסכס טל, שעבד אצל עו"ד נטוביץ. טוענים המערערים, כי להזמת טענה זו לא הביא המשיב כל ראיה למעט כרטסת הנהח"ש ממשרד נטוביץ, שם לא מופיעים התקבולים, והרי ממה נפשך? ברי, כי תשלומים שנלקחו שלא כדין ע"י ב"כ המשיב לא יאוזכרו בכרטסת הנהח"ש. לפיכך, טוענים המערערים כי שגה הרשם כשאימץ את גרסת הזוכה ולא את גרסת החייבים.

עיינתי בהחלטת כב' הרשם מיום 24.5.09, ואני סבורה כי לא נפלה טעות בהחלטתו ובקביעתו כי יש לדחות את טענת הפרעתי. הנטל כידוע בטענת פרעתי מונח על כתפי הטוענים מתחילת הדיון ועד סופו. המערערים לא הציגו כל אסמכתא לאף אחד משלושת התשלומים שלהם טוענים. לגבי התשלום הראשון נטען כי התקבל מאחיה של החייבת, התשלום השני מדודו של החייב, והתשלום השלישי מאם החייבת. לא מיותר לציין, כי אף אחד מקרוביהם של החייבים שמימנו את אותם תשלומים לא הובא לעדות. עניין זה חמור במיוחד נוכח העובדה כי אין כאמור למערערים כל אסמכתא בכתב כי תשלום זה בוצע אי פעם.

המערערים טוענים כי טעה כב' הרשם שהכיל את ההלכה בדבר הימנעות מהבאת עד עליהם ולא על המשיב, שכן עו"ד נטוביץ ו/או עו"ד בסכס ממשרדו הינם בשליטת ב"כ המשיב והיו צריכים להיות מוזמנים על ידו להזים טענות אלו. גם אם אקבל טענה זו של המערערים, אין בה כדי להושיע. מאחר ונטל הראיה מונח על כתפי הטוענים טענת פרעתי, היה רשאי ב"כ המשיב להפעיל שיקול דעת כפי שעשה בפועל, האם להביא ראיות להזים את טענות המערערים או שמא להימנע מהבאת ראיות נוכח דלות הראיות שהציגו הטוענים. במקרה זה, אני סבורה שלא טעה ב"כ המשיב בשיקול דעתו, שכן המערערים לא עשו די בהבאת ראיותיהם, ולמעט הבל פיהם שהינה עדות יחידה של בעל דין, לא תמכו טענתם במאומה. יתרה מכך, אף עולה סתירה מהותית בטענותיהם שעה שבהצהרה קודמת שנתנו במסגרת בקשה לעיכוב הליכי פינוי שהיה קבוע ליום 3.1.05, הצהיר החייב כי בתאריך 2.11.04 הועבר לחשבון ב"כ המשיב סך של 10,000 ₪ על אף שבטענת הפרעתי טענו כי באותו מועד הועבר סך של 20,000 ₪. בתצהיר שתמך בטענת הפרעתי, לא הובא כל הסבר לכך. במסגרת החקירה הנגדית ניסה לטעון המערער 1, כי תשלום של 10,000 ₪ היה בנוסף ל- 20,000 ₪. גרסה זו נשמעת דחוקה ובלתי מהימנה לחלוטין, שאחרת היתה מופיעה עוד בבקשה לעיכוב הליכי הפינוי בשנת 2005.

כב' הרשם דחה את גרסת המערערים כבלתי מהימנה בין היתר בשל טענת השיהוי הניכר (ראה סעיף 14 להחלטת הרשם). צדק כב' הרשם כי טענות המייחסות מעשה תרמית בסכומים כה משמעותיים, מחייבת כי המערערים היו פונים למשטרה בתלונה או לביהמ"ש או ללשכת ההוצל"פ. גם כשהמערערים לכאורה ידעו על אותה תרמית לטענתם בשנת 2004, כבשו המערערים טענתם זו עד להגשת טענת הפרעתי בחלוף כ- 4 שנים. למערערים לא היה כל נימוק לשיהוי ניכר זה.

לסיכום, לא מצאתי כל פגם בהחלטת כב' הרשם אלמוג, הערתו בדבר הימנעות מהבאת ראיות איננה נוגעת רק לעד עו"ד בסכס, אלא אף כאמור לעיל לעדים שמימנו את אותם כספים להם טוענים המערערים אשר לא הגיעו לעדות ולא נתנו תצהיר. אין די בהימנעות המשיב בהעדת עו"ד בסכס כדי לקבל את טענת הפרעתי, שהרי הנטל מונח על כתפי המערערים מתחילת הדיון ועד סופו, ונטל זה כפי שפרט כב' הרשם לא הורם.

אני דוחה אפוא את הערעור, ומחייבת את המערערים בהוצאות המשיב בסך של 2,500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים עם אישור מסירה.

ניתן היום, ט"ז אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ