אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראמי נ' וכלכלה של השלטון המקומי ואח'

ראמי נ' וכלכלה של השלטון המקומי ואח'

תאריך פרסום : 01/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
3060-03-08
31/01/2011
בפני השופט:
אחסאן כנעאן

- נגד -
התובע:
הכשרת היישוב חב' לביטוח בע" מ ע"י עוה"ד מרדכי תגר ואח'
הנתבע:
נפאר ראמי
פסק-דין

פסק דין

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות.

המשיב יליד 5.7.1986 נפגע לטענתו בתאונה ביום 20.4.1999. תביעתו כנגד המבקשת הוגשה בעילה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח בהיותה בזמן אירוע התאונה מבטחתו בביטוח תאונות אישיות כביטוח תלמידים.

התביעה הוגשה ביום 16.3.2008 למעלה משלוש שנים לאחר הגיע המשיב לגיל 18 ומכאן הטענה להתיישנות התביעה.

המשיב טוען בתגובתו כי מניין הימים להגשת התובענה מתחיל מיום בדיקתו על ידי מומחה מטעם המבקשת. המבקשת ניהלה עם המשיב מו"מ בחוסר תום לב ממנו הבין כי היא עומדת להתפשר עימו אך בפועל משכה זמן עד שתביעתו התיישנה. עוד טוען המשיב כי חל בעניינו סעיף 9 לחוק ההתיישנות מאחר והמבקשת הודתה במקצת הזכות ולכן מניין הימים מחל מיום ההודאה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני סבור כי דין התביעה הלידחות על הסף מחמת התיישנות.

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח , תשמ"א-1981 קובע כי :

"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".

סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח קובע תקופת ההתיישנות מיוחדת להגשת תביעה כנגד מבטח לקבלת תגמולי ביטוח, ובכך גוברת הוראת סעיף 31 על הוראת חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. הפועל היוצא מהאמור הוא כי מבוטח הטוען לזכות לקבלת תגמולי ביטוח עליו להזדרז להגיש תביעתו לבית המשפט בתוך אותן שלוש שנים מקרות מקרה הביטוח [ראה ע.א. 3819/91, 5423/91 גרייס ברבארה ואח' נ' אריה חברה לביטוח בע"מ פד"י מח (3) 441 , להלן: "פס"ד ברבארה")].

עם זאת, ההלכה הפסוקה קבעה כי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח אינו מאיין תחולת שאר הוראות חוק ההתיישנות גם על תביעה המוגשת על פי חוק חוזה ביטוח, לרבות ההוראות המיוחדות בחוק לעניין הפסקת מרוץ תקופת ההתיישנות, ובכלל אלו הוראת סעיף 9 לחוק ההתיישנות ( ראה: פס"ד ברבארה הנ"ל).

.בעניינינו לא ניתן להחיל אחד מהסעיפים המצויים בחוק ההתיישנות שיש בכוחם להפסיק את מרוץ ההתיישנות לרבות הוראות סעיף 9 לחוק ההתיישנות (למעט ההוראה העוסקת בקטנותו של המשיב שכבר נלקחה בחשבון).

סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 קובע לאמור:

"הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.בסעיף זה, "הודאה"- למעט הודאה שהיה עמה טעון התיישנות."

שתיקת המבטחת לנוכח קבלת מכתבי הדרישה מהמבוטח לתשלום תגמולי ביטוח אינה מהווה הודאה בזכות או ביצוע מקצת הזכות, ע"פ סעיף 9 לחוק ההתיישנות,( לעניין זה ראה: בר"ע (ת"א) 12994/96 איתן חברה לביטוח בע"מ נ' חג'ג', דינים מחוזי כרך כו (7) 536, ואת דרישת הכתב הקבועה ברישא של סעיף 9 הנ"ל), ועל כן אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות.

תקופת התיישנות במקרה זה הינה שלוש שנים מהגיע המשיב לגיל 18. ברי כי התביעה הוגשה לאחר תום מניין הימים להתיישנות ונשאלת השאלה האם מתקיימות נסיבות המאריכות את תקופת ההתיישנות? האם המבקשת נהגה בחוסר תום לב כפי שנטען על ידי המשיב?

תחילה אציין כי, אין בכוחי לקבל את הטענה שהועלתה ע"י התובע לפיה טופס התביעה ששלח למבקשת מהווה תביעה המפסיקה את מרוץ ההתיישנות. שכן הלכה פסוקה היא שדרישה המופנית למבטח אינו עוצר את מניין ימי ההתיישנות אלא רק הגשת תביעה לבית המשפט.

אין בסיס אף לטענה כי מניין ימי ההתיישנות מחל מיום הפניית המשיב לבדיקה על ידי מומחה מטעם המבקשת. אין במכתב זה כל הודאה לא בזכות ולא במקצתה ולכן הוא אינו עונה אחר דרישות סעיף 9 לחוק ההתיישנות. אוסיף ואומר בעניין זה כי לו הייתה מטעם המחוקק כוונה כי שתיקת המבטחת תתפרש כהודאה לאמור במכתבי המבוטח, הייתה הרישא של סעיף 9 לחוק ההתיישנות כוללת את האפשרות להודאה מכללא או בעל פה בחבות, אך קיומה המפורש של דרישה להודאה בכתב או בפני ביהמ"ש שוללת אפשרות זאת.

המשיב מעלה שורה של טענות עובדתיות לפיהן פנה למבקשת וזו ענתה לו שיאזר בסבלנות אך בפועל לא השיבה עניינית לפניותיו. עניין זה לא הוכח משלא צורף תצהיר לתגובת התובע התומך בטיעון העובדתי. יתרה מכך, התובע לא מצא לנכון להעלות טיעון זה בכתב תשובה כאשר הדבר היה מתחייב.

נשאלת השאלה: האם טענת חוסר תום לב מצד המבטחת יש בכחה ליצור מניעות או השתק לפיו היא מנועה מלהעלות טענת התיישנות בשלב הדיוני?

עקרון תום הלב הפך להיות לעקרון על בשיטת המשפט שלנו ומשורש בפסיקת בתי המשפט על ערכאותיהם ועל כך נכתבו מסות של פסקי דין והדברים כבר מן המפורסמות. תום לב אף הוכר בין הצדדים בשלב הדיוני. עקרון זה אף מקבל דגש מיוחד ביחסי מבטח-מבוטח אשר במסגרתו חייבים הצדדים זה לזה יחסי אימון והחוזה הוגדר כחוזה של uberrima fidie. (ראה: ע"א 847/76 עטיה נ. אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לא(2) 780, 782). למעלה מכך, עקרון תום הלב הוחל בין צדדים מתדיינים בכל הקשור לשימוש בכוחות דיוניים הנתונים להם (ראה: רע"א 1565/95 סחר ושירותי ים בע"מ נ. חברת שלום וינשטיין בע"מ, תק-על 2000 (4) 760). לא זו אף זו, חובת תום הלב חלה גם כאשר צד טוען לחסינות מפני תשלום פיצויים (ראה: בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד לה (1) 828, 836).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ