אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראינבסטמנטס נ' גוטליב

ראינבסטמנטס נ' גוטליב

תאריך פרסום : 04/03/2012 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי ירושלים
22814-01-12
29/02/2012
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובע:
מירל גוטליב
הנתבע:
ווי קוון ראינבסטמנטס

החלטה

כללי

1.מונחת לפניי בקשה לביטול פסק דיני, מיום 6.2.2012 (להלן – "פסק הדין"), שניתן בהיעדר המבקשת, לפיו ניתן תוקף, לבקשת המשיבה, לפסק בוררות מיום 6.11.2011 (להלן – "פסק הבוררות") ומשלא הוגשה בקשת המבקשת לביטולו, עד למועד הקבוע בדין.

העובדות הצריכות לעניין

2.לבית המשפט הוגשה תובענה, שעניינה בקשת המשיבה לאישור פסק הבוררות. משחלף המועד להגשת בקשה לביטולו, כקבוע בתקנה 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968 (להלן – "תקנות הבוררות"), ניתן, לבקשתה, פסק הדין. ביום 7.2.2012 הוגשה בקשת המבקשת לביטול פסק הבוררות. בהחלטתי מיום 12.2.2012 קבעתי, כי טרם הגשת הבקשה, ניתן פסק הדין. בנסיבות אלה, הוגשה הבקשה דנא, לביטול פסק הדין. על פי הנטען, קיבלה המבקשת, ביום 19.1.2012, את הבקשה לאישור פסק הבוררות. המבקשת שכחה להראות לבעלה את פסק הבוררות ונזכרה בכך, לראשונה, רק ביום 1.2.2012 ובחלוף ימים ספורים, הוגשה הבקשה לביטולו. בגדר הבקשה העלתה המבקשת טענות כנגד פסק הבוררות שעיקרן, כי הוסכם על ידי הצדדים, חרף הקבוע בשטר הבוררות, כי לכל צד שמורה הזכות להגיש ערעור על פסק הבוררות. עוד נטען, כי במהלך ניהול הליכי הבוררות לא הוצג ייפוי כוח מטעם המשיבה, לפיו רשאי בא-כוחה לייצגה. בנסיבות אלו נטען, נוכח ההלכה הנוהגת, בעניין השיקולים הנוגעים לביטול פסק דין בהיעדר, כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין ולהיעתר לבקשה, שכן הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה באיחור קל של ימים ספורים בשל הנסיבות שתוארו וסיכויי הצלחתה הגבוהים. בתמיכה לבקשה צורף תצהיר המבקשת.

3.המשיבה, בתגובתה, דוחה את טענות המבקשת. תחילה, נטען, כי היה על המבקשת להגיש בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות, שכן חלפו למעלה מארבעים וחמישה ימים מהמועד בו קיבלה המבקשת את פסק הבוררות. על פי הקבוע בסעיף 27(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – "החוק"), לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. בענייננו, משלא הוגשה בקשה להארכת מועד וממילא, לא הובאו טעמים מיוחדים, אין מקום להיעתר לבקשה. לגופו של עניין, נטען, בתצהיר שצורף בתמיכה, כי אין יסוד לטענת המבקשת, לעניין הסכמת הצדדים להליך ערעור בניגוד לקבוע בשטר הבוררות ומשלא סוכם אחרת, כנטען. המשיבה הוסיפה, כי יוצגה כדין במהלך הליכי הבוררות. בתשובתה, הנתמכת בתצהיר בנה, חזרה המבקשת על טענותיה, לעניין הסכמת הצדדים להליך ערעור, חרף הקבוע בהסכם הבוררות וציינה, כי הסכמתם קיבלה ביטוי בפרוטוקול הדיון, ואולם זה לא נמסר לה בשל תקלה (יצוין, כי פרוטוקול הדיון לא צורף לבקשה). המבקשת הוסיפה, כי לאחר קבלת פסק הבוררות, הוגשה הודעת הערעור (שצורפה לבקשה).

דיון והכרעה

4.ייאמר מיד, כי לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה והתשובה, שקלתי את השיקולים הנוגעים לעניין ועל יסוד ההלכה הנוהגת, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. להלן יובאו נימוקיי.

5.הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט רשאי לבטל פסק דין שניתן בהיעדר (בנסיבות של המצאת כתב הטענות, כדין), על פי שיקול דעתו. "..לפי ההלכה על בית המשפט שדן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה לשקול את סיבת מחדלו של המבקש להגיש כתב הגנה במועד ואת סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן, כאשר יש להעניק לסיכויי ההצלחה משקל רב יותר (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397-398; ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ , 6.4.2008, בפסקה 9; גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 373-374)" (ע"א 10152/07 מרסל פדידה נ' רפאל ליאור בשם המנוח רפאל שמואלי ז"ל (15.12.2010)). יחד עם זאת, "בית המשפט לא ייעתר כדבר שבשגרה לבקשת ביטול פסק דין וככל שהמבקש סבור כי בקשתו נדחתה עקב מחדל של בא כוחו, תרופתו הינה לתבוע ממנו פיצויים (ראו: בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאל, פ"ד כו(1) 772, 774 (1972)" (שם). ומן הכלל אל הפרט.

6. אין חולק, כי הבקשה לאישור פסק הבוררות נמסרה למבקשת ביום 19.1.2012 (סעיף 7 לבקשה, סעיף 8 לתצהירה). מכאן ועל פי הקבוע בתקנה 10 לתקנות הבוררות, היה על המבקשת להגיש את בקשתה לביטול פסק הבוררות תוך חמישה-עשר ימים ולא יאוחר מיום 3.2.2012. הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה, לראשונה, ביום 7.2.2012 ובחלוף המועד שנקבע. בנסיבות אלה, לא עמדה למבקשת הזכות הדיונית להגשת בקשת הביטול, בטרם הוגשה ונעתרה בקשתה להארכת המועד. בבקשה זו היה עליה להצביע על טעם מיוחד, כקבוע בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות") (לתחולת התקנות, בשינויים המחויבים, על הליכים לפני בית המשפט בענייני בוררות, ראה: רע"א 5617/09 יעקב פורוש נ' חוות דייטש (גרליץ) (26.10.2010)). ודוק, סעיף 27(א) לחוק קובע, כי לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה ימים מיום מתן הפסק. תקנה 10 לתקנות הבוררות קובעת, כי ניתן להתנגד לאישור פסק הבוררות בדרך של בקשה לביטולו, ובלבד שהוגשה תוך חמישה-עשר ימים. שילובן של הוראות אלה מעלה, כי על פי החוק, על המבקש להשיג על פסק הבוררות מוטלת החובה לנקוט בהליך של בקשה לביטול תוך ארבעים וחמישה ימים, שאם לא כן, יאבד את זכותו להתנגד ופסק הבוררת יאושר. אולם, משהוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות, "...מתקצרת התקופה בה ניתן להתנגד לאישור הפסק לפרק זמן של 15 ימים ממועד המצאת הבקשה לאישור האמורה" (רע"א 4320/11 אי אי אם החזקות תקשורת בע"מ נ' Michael Wilson & Partners (15.2.2012); סמדר אוטולנגי, בוררות: דין ונוהל, 1135-1136 (מהדורה רביעית מיוחדת, כרך ב)). ככול שלא יעשה כן, עליו לבקש את בית המשפט להאריך לו את המועד להגשת התנגדותו ובכפוף להחלטה שתינתן וככל שייעתר בית המשפט, ניתן יהיה להגיש את הבקשה לביטול הפסק.

7.אמת, בענייננו, הוגשה הבקשה לאישור פסק הבוררות לאחר שחלפו ארבעים וחמישה ימים ממועד מתן הפסק ואולם, אין בכך כל פסול. אכן נכון, לא בכדי לא נקבע מועד מוגדר, בחוק ובתקנות הבוררות להגשת הבקשה לאישור פסק בורר. הטעם לדבר נעוץ בכך, שמרבית פסקי הבוררים מבוצעים גם בלי צורך באישורם, הנדרש כדי לאפשר את ביצועם במסגרת הליכי הוצאה לפועל. זאת ועוד, מתוך הערכה כי ביצוע פסק בורר על ידי החייב עשוי לארוך זמן וכי מידת נחיצותם של הליכי הוצאה לפועל מצריכים את אישור הפסק בבית המשפט, העשויה אף היא להתברר רק לאחר זמן, נמנע המחוקק מקביעת לוח זמנים מחייב לצורך הגשת בקשה לאישור והשאיר עניין זה פתוח בהתאם לנסיבות. "...לא כן באשר להליך של ביטול פסק הבורר שהיוזמה לפתיחתו מוגדרת בזמן, במטרה להשיג וודאות ויציבות משפטית באשר למעמדו ותוקפו של פסק הבורר. בקשה לביטול פסק הבורר, אלמלא הוגבלה בזמן, עלולה הייתה ליצור בלבול ואי יציבות אילו נדונה והוכרעה זמן רב לאחר מתן הפסק, ולכן החשיבות שבקיום הליך לביטול פסק הבורר בסמוך לאחר מתן הפסק" (רע"א 3640/03 דקל נ' דקל, פיסקה 17 (16.12.2007)).

8.לפיכך, משלא הוגשה בקשה לביטול פסק הבוררות במסגרת התקופה הקבועה בסעיף 27(א) לחוק (ולא הוגשה בקשה להארכת המועד המצריכה "טעמים מיוחדים"), לכאורה, מנועה המבקשת מלהתנגד לאישורו. יחד עם זאת, לטענתה, פסק הבוררות טרם נעשה לחלוט, נוכח הליכי ערעור עליהם הוסכם ומשכך, טרם חלף המועד להגשת בקשה לביטולו. טענה זו של המבקשת, עשויה להקים לה עילת הגנה (אף כי זו נחזית להיות קלושה, נוכח הסכם הבוררות המפורש ומשלא הוצג פרוטוקול הדיון המלמד, לטענתה, אחרת). מכאן, ייתכן, כי בנסיבות אלה ניתן היה לשקול להיעתר לבקשה, לבטל את פסק הדין ולברר את טענת ההגנה (לעניין הסכמה על הליכי ערעור), במסגרת בירור הבקשה לאישור פסק הבוררות. אולם, משהוגשה הבקשה לביטול פסק הבוררות, בחלוף המועד שנקבע להגשתו, על פי הקבוע בתקנה 10 לתקנות הבוררות, על המבקשת להצביע על טעם מיוחד המצדיק, לכאורה, את הגשת הבקשה באיחור, זאת, במובחן מטענתה, לעניין חלוף המועד שנקבע בסעיף 27(א) לחוק, שכן תום התקופה שנקבעה בתקנה 10 לתקנות הבוררות, מצריכה אף היא טעם מיוחד, כקבוע בתקנה 528 לתקנות ונדמה, כי הדברים פשוטים וברורים

9.זאת ועוד, משניתן פסק הדין, נדרשה המבקשת להצביע על טעם מיוחד, בגדר הבקשה לביטולו, זאת לביסוס סיכויי הגנתה לביטול פסק הבוררות (אם וכאשר יבוטל פסק הדין שניתן בהיעדרה). בעניין זה נטען, כי הבקשה לביטול הפסק לא הוגשה במועד מחמת שִכחה (סעיף 8 לבקשה) וכעבור ימים ספורים בלבד (סעיף 9, שם). לפיכך, יש להידרש תחילה (ובטרם בחינת טענות המבקשת לביטול פסק הבוררות, לגופן, לעניין הטענה בדבר הסכמה להליכי ערעור) לשאלה, האם הטעם שהובא בבקשה עולה כדי טעם מיוחד.

10.המבחן של "טעם מיוחד" נועד לאזן כראוי בין האינטרסים של מבקש הארכה, למיצוי זכותו להשיג על פסק דין או החלטה שניתנה בעניינו, וכן להימנע מתוצאה שרירותית ומנוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין; לבין אינטרס המשיב, כמו גם של הציבור בכללותו, לסופיות ההליך, להשמת גבול להתמשכות ההליכים וכן לחיזוק הוודאות והיציבות המשפטית. קיומו של "טעם מיוחד" נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו (ע"א 3832/10 אריאל מיטרני נ' קלמן מחלוף (18.10.2010)). בהקשר זה יש לשקול, בין היתר, את משך האיחור. יש להדגיש, כי על פי פסיקת בית המשפט, גם איחור של יום אחד הינו איחור המצריך טעם מיוחד (ה"מ 513/77 בוסקילה נ' משרד החינוך והתרבות, פ"ד לא(3) 447 (1997); בש"א 2295/02Guardian Life Insurance נ' בלטר גוט אלוני (28.4.2002)). עוד יש לשקול את מהות הטעם שהוצג להגשתו של ההליך באיחור. ככלל, "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד הוא טעם שאינו מצוי בשליטתו או בתחום ציפייתו הסבירה של מבקש הארכה.

11.במקרה דנן, הטעם היחיד שהובא לעניין האיחור בהגשת הבקשה, לביטול פסק הבוררות, הינו, כי "המבקשת שכחה להראות לבעלה את המסירה". טעם זה איננו מהווה טעם מיוחד, אין בו כדי להקים עילה מספקת להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות ומשכך, אין מקום לבטל את פסק הדין, שהרי, ממילא, לא תינתן למבקשת הארכה האמורה. בעניין זה יוער, כי אין גם בטענה הסתמית של המבקשת, לפיה הבקשה הוגשה "כעבור ימים ספורים", כדי לשנות, שכן תקלה במישור היחסים עם עורך הדין, ככל שהייתה כזו, איננה טעם מיוחד להארכת מועד (בש"א 2760/09 אספדי נ' רקושה (16.4.2009); בש"א 7364/05 כהן נ' דגן (25.8.2005); ב"ש 600/86 שינפלד נ' כורים בע"מ (22.10.1986)).

12.כללו של דבר, משלא הובא, בגדר הבקשה לביטול פסק הדין, טעם של ממש העולה כדי טעם מיוחד, כנדרש, ועל פי המבחנים שנקבעו לעניין זה בהלכה הפסוקה, להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות, לאחר שחלף המועד להגשתה, דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות, מטעם זה בלבד. משכך, אינני נדרש לטענותיה הנוספות של המבקשת, המקימות לטענתה עילת הגנה ראויה, אף שלמעלה מהצורך ייאמר, כי גם אלה אינם מקימים עילה מספקת לביטול פסק הדין.

13.סוף דבר, הבקשה נדחית. הנני מבטל את עיכוב ביצוע פסק הדין. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,500 ₪.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ב, 29 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ