אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראטה ואח' נ' לוריא ואח'

ראטה ואח' נ' לוריא ואח'

תאריך פרסום : 31/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום בית שמש
1191-06
31/10/2010
בפני השופט:
שמעון שטיין

- נגד -
התובע:
1. רינה ראטה
2. יוסף (קטין ראטה

הנתבע:
1. שמואל לוריא
2. שמחה לוריא

פסק-דין

פסק דין

לפניי תובענה לפינוי דירה, אותה הגישו בעלי הזכויות בה, כנגד הדיירים המוגנים.

העובדות הרלבנטיות

ביום 8.2.1980 (כ"א בשבט תשמ"א) נחתם בין מי שהיה אז בעל הזכויות בדירה, אברהם ראטה ז"ל (להלן: "אברהם") לבין הנתבעים, הסכם שכירות, שתחילתו ביום 1.2.1981 וסיומו ביום 1.2.1982. מדובר בהסכם סטנדרטי אותו ניתן היה לרכוש בחנות, והוספו לו סעיפים בכתב יד.

הנתבעים המשיכו להתגורר בדירה גם לאחר פקיעת תוקפו של הסכם השכירות ואין מחלוקת שעל שכירות זו חל חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972.

הדירה עליה מדובר היא בת שני חדרים, הנמצאת בצד ימין של הקומה השנייה בבניין ברח' השל"ה 5, שערי חסד, ירושלים והידועה כגוש 30039, חלקה 100 (להלן: "הדירה"). הנתבעת מתגוררת בדירה מאז מועד חתימת ההסכם ועד היום, ואולם הנתבע עזב לפני כ-10 שנים ועבר להתגורר במקום אחר. ילדי הנתבעים נולדו בדירה והתגוררו בה עד שבגרו. בהקשר זה יצוין, כי בנם הבכור של הנתבעים נהרג בשנת 1982 במהלך מלחמת לבנון הראשונה.

זכויותיו של אברהם, אשר נפטר ביום 6.5.1995, הועברו בירושה לבנו (לאחר הסתלקותם של יתר בניו היורשים), אשר ראטה ז"ל (להלן: "אשר"), שנפטר ביום 15.10.2002. התובעים, אשתו ובנו הקטין של אשר, הם יורשיו.

יובהר, כי התובעים מחזיקים ב-7/8 מזכויות החכירה בדירה ואילו החלק הנותר רשום על-שמה של לאה רייזל וולדנר (ראטה), בתו של אשר מנישואיו הראשונים, אשר מתגוררת בארה"ב ואשר אינה צד להליך זה.

מי שטיפל מטעם אברהם בענייני הדירה, והיה נציגו אל מול הנתבע במשך השנים, היה אחיו, גרשון ראטה ז"ל (להלן: "גרשון"). מטעם התביעה לא נטענה, כל שכן לא הוכחה, טענה שונה או סותרת, ומשכך אתייחס אל אברהם ואל אחיו גרשון כמקשה אחת, לעניין פעולות שבוצעו על-ידי מי שהיה בעל הזכויות בדירה.

טענות הצדדים

א.טענות התביעה העיקריות סבות סביב שינויים שנעשו בדירה במשך השנים,

הכוללים בניית שני גרמי מדרגות מעץ בתוך הדירה, אשר מובילים לפתח בתקרה אשר נפרץ על-ידי הנתבעים ומובילים לחדרים שנבנו על-ידם. כן הוסיפו הנתבעים עלייה לגג ובנו שם חדר נוסף ובנסיבות אלה הסיגו גבול במקרקעין. כן נטען כי חדר האמבטיה הורחב על חשבון שטח של הרכוש המשותף. שינויים אלה עומדים בניגוד לקבוע בסעיפים א', ג', ה' ו-ח1 להסכם השכירות. כן נטען ששינויים אלה מהווים סכנה בטיחותית.

ב.בנוסף נטען כי הנתבעים קלקלו את הדירה על-ידי שימוש, בכך שהיא מוזנחת ואינה מתוחזקת.

ג.נוכח הפרת הסכם השכירות כאמור, קמות לתובעים מספר עילות לפינוי הנתבע מהדירה: עילת פינוי מכוח סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר, לפיו עילת פינוי תקום לבעל בית אם הדייר לא קיים תנאי מתנאי השכירות; עילת פינוי מכוח סעיף 131(3) לחוק הגנת הדייר, בו נקבע כי עילת פינוי תקום מקום בו ניזוק המושכר נזק ניכר במעשה זדון מצד הדייר; עילת פינוי מכוח חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970, הואיל והנתבע הפר את הסכם השכירות הפרות יסודיות כמשמעותן בסעיף 7(א) לחוק החוזים; עילת פינוי מעצם היות הבניה הסגת גבול במקרקעין, נוכח פלישת הנתבע לשטחים חיצוניים לדירה.

א.מטעם ההגנה הוכחשו כל טענות התביעה ונטען כי הנתבעים עשו כל שביכולתם על

מנת שיישמר מצבה הסביר של הדירה, אשר נמצאת בבניין ישן מאוד.

ב.הנתבעים טענו כי כל הטענות בדבר שינויים שנעשו בדירה הינן מוכחשות, למעט גרם המדרגות מעץ לעליית הגג, לגביהם נטען כי השימוש בעליית הגג הותר לנתבעים על-ידי אברהם וכי במשך שנים ניצב במקום סולם, ואולם, הנתבע החליפו במדרגות בעץ, אשר ניתן להסירם בנקל. באשר לגרם המדרגות הנוסף, הרי שהוא הוצב על מנת לאפשר יציאה לגג המבנה וזאת לשימוש מוגבל לשם הקמת סוכה בחג הסוכות בלבד.

ג.עוד נטען, כי תכלית התובענה היא פינוי כל ארבע הדירות המצויות בבניין, שלצורך השגתה החל בעלה המנוח של התובעת, אשר, בביצוע פעולות, וזאת לשם התעשרות על חשבון הנתבעים, ונוכח עליית מחירי הנדל"ן באזור.

ד.לחילופין טענו הנתבעים, כי הם זכאים להגנה של "סעד מן הצדק" הקבועה בסעיף 132(א) לחוק הגנת הדייר, זאת נוכח היותם משפחה שכולה והיותם הנתבעים שרויים בדיכאון מאז.

המישור הדיוני

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ