אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראובני שוורץ נ' פרידליין

ראובני שוורץ נ' פרידליין

תאריך פרסום : 01/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
13248-09-12,43783-09-12
25/03/2014
בפני השופט:
תרצה שחם קינן

- נגד -
התובע:
יוחנן מאיר פרידליין מורן ראובני שוורץ
הנתבע:
יוחנן מאיר פרידליין מורן ראובני שוורץ
פסק-דין

פסק דין

הצדדים ועיקרי הטענות

התובעת בתיק 13248-09-12 גב' ראובני שוורץ (להלן: התובעת), הגישה תביעה לתשלום סך 10,222 ₪ בגין תאונה לה אחראי לטענתה מר פרידליין (להלן: הנתבע). הנתבע הגיש אף הוא תביעה בת"ק 43783-09-12, בגין אותה תאונה, בטענה כי התובעת היא האחראית לתאונה.

שני התיקים נשמעו במאוחד.

נגד הנתבע הוגש כתב אישום בביהמ"ש לתעבורה. הנתבע הודה והורשע בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש (הוא עצמו נחבל בתאונה).

למרות שהורשע בביהמ"ש לתעבורה, ביקש הנתבע לקיים את הדיון על מנת להוכיח כי לתובעת רשלנות תורמת.

לדברי התובעת נסעה היא בנתיב הימני כשלפתע פגע בה הנתבע מאחור.

לדברי הנתבע נסעה התובעת בנתיב האמצעי. בנתיב האמצעי, אשר הוביל למנהרה בהמשך הכביש, היה עומס תנועה, ולכן סטתה התובעת לפתע לנתיב הימני, אשר היה פנוי, וחסמה את דרכו של הנתבע. הנתבע בלם את האופנוע עליו רכב, בלימת חירום, נפל, ולאחר מכן פגע האופנוע ברכב התובעת.

לשאלתי מדוע נסעה התובעת בנתיב הימני ולא באמצעי, השיבה כי נסיעה במנהרה לא הייתה מזרזת את נסיעתה. התובעת לא זכרה אם פנתה למנהרה אם לאו, אך טענה כי פנתה ימינה ברח' עודד, כך שהמשיכה בנסיעה בנתיב הימני.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובתמונות שהוצגו לעיוני, הגעתי למסקנה כי התובעת אכן סטתה, קודם לתאונה, מהנתיב האמצעי, לנתיב הימני. הנזק בחלק האחורי של רכבה, מתיישב עם האפשרות כי הספיקה להתיישר בנתיב האמצעי, ולכן יש לייחס לה רשלנות תורמת בשיעור של 15%.

42א. (א) לפקודת הראיות, התשל"א- 1971 (להלן: "הפקודה") קובע כי "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי".

42ג. לפקודה קובע כי "הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין".

אכן הרשעתו הפלילית של הנתבע מהווה ראיה לכאורה כנגדו, אך הוא רשאי להוכיח כי בנוסף לאחריותו, אף לתובעת רשלנות תורמת להתרחשות התאונה. הוכחת רשלנות מצדה של התובעת, אינה בגדר ראיה לסתור את ההרשעה, ראו ע"א 895/80 עיריית נתניה ואח' נ' חסן אלימלך, פד"י ל"ז(2) עמ' 119 " ואולם הממצאים והמסקנות של פסק-דין חלוט בהליך פלילי, בין שאלה נקבעו לאחר דיון או על-פי הודאת הנאשם, אינם עומדים בהכרח בסתירה לקיומה של רשלנות תורמת של מאן דהוא נוסף, המעורב בתאונה או במעשה, או של הנפגע וקרבן התאונה עצמו. רשלנות תורמת כזו אין בה כשלעצמה כדי לשנות את האחריות בפלילים, אך עשויה להיות לה משמעות לעניין שיעור האחריות בנזיקין ובהליך אזרחי. הוכחת רשלנות תורמת מצד גורם שלא הועמד לדין פלילי או מצד הנפגע עצמו אינה בבחינת "ראיה לסתור" בה מדבר הסעיף 42ג של פקודת הראיות [נוסח חדש], המותרת רק ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות-דין. אין זה מפחית מהממצאים כלפי הנאשם בפלילים בדבר אחריותו, ואילו שיעור האחריות יש לו חשיבות רק בהליך האזרחי, אך אינו מעלה ואינו מוריד לעצם האחריות בפלילים, לבד אולי מעניין הטיעון לעונש (בר"ע 15/76[1]; ע"א 285/80 [2]".

הנתבע הורשע בבית המשפט לתעבורה, מכאן שעיקר האחריות עליו. עם זאת שוכנעתי כי קודם לתאונה, סטתה התובעת בחוסר זהירות מהנתיב האמצעי לנתיב הימני.

עדותו של הנתבע, לפיה סטתה התובעת לפתע מהנתיב האמצעי לנתיב הימני, מקובלת עלי, ואני מעדיפה אותה על פני עדותה של התובעת. הפגיעה ברכב התובעת, בפינה הימנית, מתיישבת עם עדותו של הנתבע, אם כי עולה, כאמור, כי התובעת הספיקה להתיישר בנתיב הימני, כך שהנתבע הגיע מאחוריה, ובלם בחוסר זהירות.

לא שוכנעתי כי יש לקבל את עדותה של התובעת בכל הנוגע להמשך הנסיעה במנהרה. התובעת לא התייחסה לדברי הנתבע, לפיהם הנתיב הימני היה פנוי, והנתיבים, המובילים למנהרה, היו עמוסים. מדברי התובעת עלה כי הכירה את הדרך, וכי לא הייתה זו הפעם הראשונה בה נסעה בה. הדעת נותנת שנהגת המבקשת להמשיך בנסיעה ישר, בכביש אשר בו מנהרה המיועדת לחסוך זמן רב לנהגים, תבחר בדרך המהירה, דהיינו – דרך המנהרה, ולא בנתיב הימני.

לדברי התובעת היה עד לאירוע, אשר לא הגיע לדיון, כפי הנראה מפאת מחלה. התובעת לא הציגה לעיוני את הודעתו של העד במשטרה.

לאור כל האמור אני סבורה כי אף לתובעת אחריות להתרחשותה של התאונה, אם כי בשיעור של 15%.

באשר לנזקים - הנתבע עותר לחייב את התובעת בפיצוי בסך של 25,005 ₪, כאשר מתוך סכום זה סך של 20,904 ₪, מחיר האופנוע – לאחר שנגרם לו אבדן מוחלט, סך של 2,690 ₪, מחיר הקסדה, סך של 292 ₪ - גרירת האופנוע על ידי המשטרה, סך של 50 ₪ עלות גרירת האופנוע למוסך וכן סך של 469 ₪ הוצאות נסיעה במוניות. עוד עותר הנתבע לחייב את התובעת בגין הפסד הנחת היעדר תביעות טרחה ועגמת נפש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ