אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראובן אילי ואח' נ' משרד הפנים י-ם

ראובן אילי ואח' נ' משרד הפנים י-ם

תאריך פרסום : 02/08/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2305-09
02/08/2010
בפני השופט:
אסתר קובו

- נגד -
התובע:
1. ראובן אילי
2. הולגאדו לאונילה

הנתבע:
משרד הפנים ע"י ב"כ עו"ד ל . סרוסי מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
פסק-דין

פסק דין

עתירתם של בני הזוג, ראובן אילי (להלן: "העותר") אזרח ישראל, ולאונילה הולגאדו (להלן: "העותרת") אזרחית הפיליפינים, להכיר בהם כבני זוג ובהתאם - להעניק לעותרת מעמד בישראל.

רקע

1. העותרת, נתינת הפיליפינים ילידת 1958, נכנסה לישראל בתאריך 10.9.04 באשרת ב/1 בענף הסיעוד. במשך שנות שהותה בישראל הועסקה העותרת על ידי מעבידים שונים, תוך הארכת אשרתה כדין עד ליום 18.3.08. במועד זה ניתנה לעותרת אשרת ב/2 למשך חודש ימים עד ליום 20.4.08 על מנת למצוא מעסיק חלופי.

2. בתאריך 23.6.08 הגיעה העותרת ללשכת המשיב בלוויית העותר, אזרח ישראלי יליד 1930, לבקש לקבל מעמד בשל קשר זוגי ביניהם העולה כדי ידועים בציבור.

בתום שימוע שערך המשיב לבני הזוג, הוחלט לסרב לבקשה מהנימוק: "לא שוכנענו בכנות הקשר" (להלן: "ההחלטה הראשונה", ראו החלטת המשיב מיום 3.7.08, נספח ד' לתגובת המשיב).

3. על החלטה זו הגישו העותרים ערר למטה המשיב בירושלים, שנדחתה על סמך אותה מסקנה של העדר כנות קשר (להלן: "ההחלטה בערר" ראו החלטה מיום 4.8.08, נספח ה' לתגובת המשיב).

4. בתאריך 10.12.08 נעצרה העותרת והוצאו נגדה צווי משמורת והרחקה (נספחים ח'-ט' לתגובתה משיב).

משלא שוחררה העותרת ממשמורת הגישו העותרים לבית משפט זה את עת"מ 3113/08. ביום 7.1.09 הגיעו הצדדים לפשרה במסגרתה תשוחרר העותרת ממשמורת בכפוף להפקדת ערבות בסך של 30,000 ₪ והתייצבות במשטרת ההגירה. כן הוסכם כי לעותרים תינתן אפשרות להציג מסמכים, ויערך להם שימוע נוסף (ראו פסק דין מיום 7.1.09 בעת"מ (ת"א) 3113/08 הולגאדו נ' משרד הפנים, נספח לעתירה).

5. ואכן, נערך לעותרים שימוע נוסף.

בתאריך 29.7.09, ולאחר שהמשיב לא השתכנע בכנות הקשר בין העותרים מעבר לכך כי העותרת מסייעת לעותר בעבודת הבית, הוחלט לדחות את הבקשה (להלן: "ההחלטה השניה" ראו החלטה מיום 29.7.09, נספח יד' לתגובה).

לאחר כל אלה הוגשה עתירה זו.

6. בעתירה נטען כי העותרת הכירה את העותר, אלמן מזה מספר שנים, באמצעות עובדת סיעודית אחרת. היכרותם החלה עוד כשעבדה אצל מעסיקה האחרון באשדוד, ונרקם ביניהם קשר של אהבה עד אשר עברה להתגורר בביתו באופן קבוע. לטענתם, הם מקיימים משק בית משותף ומבלים יחדיו, העותר הכיר את העותרת לבני משפחתו – ארבע בנותיו ונכדיו – והם נמצאים בקשר טוב ורצוף עימה. לאחר פרק זמן משביקשו להסדיר את מעמדה של העותרת, פנו ללשכת המשיב בחולון, והגישו בקשתם. בפגישה בת 10 דקות בלבד שנערכה בינם לבין נציגת המשיב, הגיעה האחרונה למסקנה כי אין מקום להעניק לעותרת מעמד מאחר שלא שוכנעה בכנות הקשר. גם משהודיע העותר לנציגת המשיב כי בכוונתו לשאת את העותרת לאישה נטען בפניו כי "הדבר לא יעזור כלל וכלל" (סעיף 24 לעתירה). העותרים מלינים על כך כי ההחלטה הראשונה התקבלה מבלי שנשלחו נציגים לביתם לאמת טענותיהם, מבלי להזמין בני משפחה לשיחה, ולמעשה כי המשיב כלל לא בדק את מצב הדברים לאשורו והסתפק באותה שיחה קצרה בת עשר דקות עם בני הזוג. לאחר שהבקשה הראשונה נדחתה, כמו גם הערר, פנו העותרים לקבלת ייצוג משפטי אך עוד בטרם היה סיפק בידי בא כוחם לטפל בבקשתם, נעצרה העותרת. עתירה מנהלית שהוגשה הסתיימה בפשרה במסגרתה הוסכם לערוך שימוע נוסף. העותרים המתינו חצי שנה עד שהתקבלה ההחלטה השנייה בעניינם, שגם היא כקודמתה נדחתה מהטעם של התרשמות שלילית מכנות הקשר.

מבארים העותרים כי ההחלטה השנייה לאקונית, אין לה ביסוס ראייתי ונעדרים ממנה נימוקים שיש בהם ליתן הסבר סביר למהותה ונפקותה. זאת ועוד, לאור המסמכים שהוצגו על ידם ולאור מהות הקשר, המדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני ושגויה מעיקרה. העותרת מדגישה כי איננה נשואה ולא נישאה מעולם, אין לה ילדים, אמה ואחיה נמצאים בארץ מוצאה וכל שהיא מבקשת הוא לקיים זוגיות עם בחיר ליבה, העותר. חיה של העותרת הינם בישראל, וגירושה יפגע בה פגיעה קשה לאין שיעור. עוד מוסיפים הם כי החלטת המשיב הינה בלתי סבירה משום שהיא מתעלמת מהשתלבותה של העותרת בישראל ומתרומתה לחברה עת טיפלה שנים רבות בקשישים. בשל תרומתה זו היא זכאית למעמד בהסתמך על סעיף 3ג ולחילופין סעיף 3א(1) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג – 2003 (להלן: "חוק האזרחות (הוראת שעה)").

7. המשיב בתגובתו מפנה ל"נוהל הטיפול בהענקת מעמד לבני זוג של אזרחים ישראליים לרבות בני זוג מאותו מין" (להלן: "הנוהל" או "נוהל ידועים בציבור"). נוהל זה הותקן על רקע הכרתו של המחוקק ופסיקת בית המשפט העליון במוסד הידועים בציבור. הנוהל משקף את נכונותו של המשיב לאפשר לנתין זר לרכוש מעמד בישראל, הגם שהוא שוהה שלא כדין בישראל. זאת, תוך הכרה בכך שגם תא משפחתי שכזה, על אף כי אינו מבוסס על קשר פורמאלי, ראוי להגנה. הדגש הוא על כנות הקשר והחיים המשותפים שבין בני הזוג, תנאים אותם שומה על בני הזוג להוכיח. זאת ועוד; מאחר שמדובר במערכת יחסים שאינה מעוגנת במעמד פורמאלי של נישואין, היא מחייבת בדיקה מעמיקה ויסודית על מנת למנוע את ניצול הנוהל לרעה. מכאן גם משך הבדיקה, כהליך מדורג, על פני שבע שנים כאשר אצל זוגות נשואים פרק הזמן קצר יותר.

לטענת המשיב, מכלול הנתונים שלפניו הביאו לכלל מסקנה כי קיים חשש ממשי שהקשר בין העותרים הינו פיקטיבי ונועד לקבל מעמד בישראל. כך, בין בני הזוג פער גילאים משמעותי בן 28 שנים. כך, במועד הגשת הבקשה מיצתה העותרת את תקופת שהייתה המקסימאלית הקצובה לעובד בענף הסיעוד בישראל ואף כי העותרת ביקשה להסדיר מעמדה אצל מעסיקה סיעודית חדשה, זנחה את בקשתה. כמו כן, מהשימוע שנערך לעותרים עלה כי עברו להתגורר יחדיו חודש ימים בלבד לפני הגשת בקשתם, וכי בניגוד לטענתם - מדובר ביחסים לשם אינטרסים הדדיים בלבד, לאחר שהעותר הדגיש בשימוע את יתרונותיה של העותרת בביצוע עבודות הבית עבורו. זאת ועוד; לאחר הגשת העתירה הראשונה הוסכם לערוך שימוע נוסף. שאז, שינתה העותרת גרסתה וסיפרה כי פגשה את העותר לפני שנתיים, ולא לפני שנה כפי שנאמר על ידה במקור, בשימוע הראשון. כמו כן עלתה חוסר התאמה בין גרסאותיהם של בני הזוג על מועד ונסיבות היכרותם. משום שהעותרים לא הרימו את נטל הראייה לעניין כנות הקשר הזוגי ביניהם, ולא הצביעו על כל טעם חוקי ו/או הומניטארי המצדיק את המשך שהייתה של העותרת בישראל - החלטת המשיב הינה סבירה ומוצדקת, נמצאת בגדר שיקול דעתו הרחב של שר הפנים, ואין כל עילה להתערב בה.

8. לאחר הגשת העתירה, הוסיפו העותרים והגישו למשיב מסמכים נוספים כצוואה אותה ערך העותר, הסכם הממון עליו חתמו בני הזוג שאושר בבית המשפט לענייני משפחה ותצהיריהם של ארבעה חברים קרובים של העותר המכירים ממפגשים חברתיים את העותרת כבת זוגו (ראו צוואה מיום 1.4.08, הסכם ממון מיום 13.12.09 ופסק דין מיום 31.1.10 בתה"ס 20256-01-10, תצהירים מיום 8.12.09).

מסמכים אלו לא הביאו את המשיב לשנות מהחלטתו מהטעם ש"הסכם הממון אותו צרפת אינו מייעד נכסים משמעותיים לבת זוגתך – הנטענת, ועוד פחות מכך בצוואתך לא מצאת לנכון לכלול את בת זוגתך, והדבר אומר דרשני. בהעדר ראיות ממשיות החלטת הסירוב הקודמת בעינה עומדת" (להלן: "ההחלטה השלישית" ראו החלטה מיום 10.2.10).

מכאן שנדרשתי להכריע בעתירה.

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ