אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראבסון נ' לשכת עורכי הדין. ואח'

ראבסון נ' לשכת עורכי הדין. ואח'

תאריך פרסום : 04/06/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
24592-07-12
26/05/2013
בפני השופט:
יהודית שיצר

- נגד -
התובע:
הלנה ראבסון בעצמה
הנתבע:
1. לשכת עורכי הדין.
2. הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין
3. דורון ברזילי

פסק-דין

פסק דין

עתירה כנגד החלטת המשיב 2 - הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין (להלן: "הוועד המחוזי") מיום 21.6.2010, שלא לחדש חברותה של העותרת בלשכת עורכי הדין (להלן: "הלשכה") .

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

העותרת קיבלה רישיון עו"ד ביום 27.6.1963, שמספרו 3998. ביום 8.11.1973 הוכרזה העותרת כפושטת רגל (ראו: אישור הכנ"ר מיום 1.5.2007, נספח א' לתגובת המשיבים לעתירה, להלן: "התגובה"). בשל כך פקעה חברותה בלשכה, לפי סע' 48(3) לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א–1961 (להלן: "חוק הלשכה" או "החוק"). בעקבות כך עברה העותרת לעסוק במסחר. בסוף שנות השבעים בוטל צו פשיטת הרגל כנגד העותרת (ראו: אישור הכנ"ר מיום 1.5.2007, נספח א' לתגובה), מאז היא לא ביקשה לחדש חברותה בלשכה.

לטענת הלשכה, בשנת 1976 הורשעה העותרת בעבירות מרמה ונדונה לשנתיים מאסר בפועל, ובשנת 1987 הורשעה העותרת בעבירות זיוף, ונדונה ל– 5 שנות מאסר בפועל. גיליון ההרשעות לא הוגש ע"י ב"כ הצדדים, והעותרת לא ציינה את כל פרטי הרשעותיה. בשנת 2008 ביקשה העותרת לחדש חברותה בלשכה, זאת לאחר שעבירותיה התיישנו, אך טרם נמחקו.

לגרסת הלשכה היא קיימה לעותרת שימוע ביום 9.2.2010. לעומת זאת העותרת טוענת שהייתה רק שיחה ידידותית עם עו"ד ד"ר משה ויינברג.

ביום 15.4.2010 נתנה ה"ועדה לסעיף 51 לחוק לשכת עורכי הדין" (כפי שצויין באותיות קטנות בתחתית העמ' האחרון של ההמלצה), המונה 3 חברים, המלצה שאומצה ע"י הוועד המרכזי ביום 21.6.2010, לפיה אין לחדש לעותרת את חברותה בלשכה (נספח ב' לתגובה, להלן: "המלצה"). זאת מהטעמים שהעותרת עבדה כעורכת דין שנתיים בלבד לפני שפקעה חברותה, מזה כ– 40 שנה היא לא עוסקת בעריכת דין, והיא הורשעה בעבירות פליליות. עוד צויין כי גילה המבוגר עומד לה לרועץ (בת 73 בשנת 2010 - מועד ההמלצה) וכי העותרת לא הוכיחה מצב כלכלי קשה או חריג המצדיק את חידוש חברותה, לאחר ששנים רבות לא פעלה העותרת לחידוש חברותה בלשכה.

ביום 19.12.2012 התקיים דיון בעתירה, ובמהלך הדיון העלתה העותרת הצעה לפיה היא מוכנה לעבור שוב רק את שלב המבחן בע"פ של בחינות ההסמכה, לצורך חידוש חברותה בלשכה. בעקבות זאת, הצעתי למשיבים לשקול האם לקבל הצעתה של העותרת, וב"כ המשיבים, עו"ד ד"ר עליאש (להלן: "עו"ד עליאש") ביקש ארכה של 60 יום על מנת להביא את ההצעה לדיון לפני הוועד המרכזי.

ביום 6.2.2013 התקיים דיון זה.

דיון

החלטת הועד המרכזי מפברואר 2013

מפרוטוקול הדיון בפני הוועד המרכזי של הלשכה (שהוגש לתיק ב- 10.3.13) עולה כי ב"כ הלשכה, עו"ד עליאש, לא מילא את הנחיית ביהמ"ש מהישיבה שהתקיימה ביום 19.12.2012. ההצעה שהועלתה ע"י העותרת ושב"כ הלשכה הודיע כי הוא צריך להביאה לפני הוועד המרכזי, היתה שהעותרת תעבור רק את הבחינה בע"פ שעוברים מתמחים בסוף התמחותם. בניגוד גמור למה שציין ב"כ הלשכה לפני חברי הוועד המרכזי (כפי שמתואר בעמ' 2 לפרוט' הוועד המרכזי מפברואר 2013), לא הועלתה בדיון לפניי הצעה שהעותרת תיבחן בדיני מדינת ישראל, כפי שעוברים מועמדים שהוסמכו בחו"ל ועבדו כעורכי דין או בתפקיד שיפוטי בחו"ל. כמו כן, בניגוד גמור להודעת עו"ד עליאש לביהמ"ש מיום 18.2.2013, לפיה ציין: "אולם לאור החלטת בית המשפט, המורה כי על הוועד המרכזי לדון בהצעת העותרת, לא היתה בדיון האמור התייחסות להרשעות הקודמות של העותר", מתברר מעיון בפרוטוקול החלטת הוועד המרכזי כי מייד בפתח הדיון, ב"כ הלשכה פירט באריכות לפני חברי הוועד המרכזי את "הרפתקאות" העותרת כלשונו, באשר לעברה הפלילי (עמ' 2 לפרוט'). התוצאה היא כי בשל התנהלותו של עו"ד עליאש באותה ישיבה, עמדת הוועד המרכזי הייתה מוטה בבסיסה, אם כי לא באשמת חברי הוועד.

החלטה משנת 2010

אתייחס להחלטה משנת 2010, אשר עמדה בבסיס העתירה. הלשכה מודה שבזמנו עמדה העותרת בכל הדרישות לקבלת רישיון עריכת דין בישראל. לפיכך העניקה הלשכה לעותרת ביוני 1963 רישיון עו"ד כדין, ומכוחו עסקה העותרת במקצוע בישראל.

הלשכה ביססה החלטתה זו, לפיה סירבה לחדש את חברות העותרת, על שני עדנים מרכזיים (להם נילוו שיקולים משניים): הראשון, כי העותרת בעלת עבר פלילי שהתיישן, אך טרם נמחק במועד בקשת העותרת לחדש חברותה, והשני כי העותרת התנתקה מהעיסוק במקצוע במשך כ– 40 שנה.

עבר פלילי שהתיישן

לפי סעיפים 20-19 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 (להלן: "חוק המרשם הפלילי") והפרשנות שניתנה להם ע"י ביהמ"ש העליון ב- דנ"פ 9384/01 אל נאסאסרה נ' לשכת עורכי הדין בישראל, הוועד המרכזי, פד"י נט(4) 637 (להלן: "פס"ד אל נסאסרה"), הלשכה לא היתה רשאית להביא בחשבון שיקוליה עבירות פליליות שהתיישנו. בפס"ד זה החיל ביהמ"ש העליון את העיקרון הקבוע בסע' 20(ב) לחוק המרשם הפלילי, שעוסק בעבירה שנמחקה, גם על עבירה שהתיישנה, אך טרם נמחקה. נפסק כי ראיות שיש בהן גילוי על הרשעות שהתיישנו לא יהיו קבילות, אלא אם כן עורך הדין מסר ללשכה את המידע אודות עברו הפלילי שהתיישן "ביודעין", דהיינו מתוך וויתור מודע על החיסיון שמקנה לו חוק לשכת עורכי הדין על מידע זה (שם, עמ' 676 לחוות דעתה של כב' השופטת ד. בייניש, כתוארה דאז). ביהמ"ש העליון ציין בפסק דינו כי הרציונאל העומד בבסיס סע' 20-19 לחוק המרשם הפלילי הוא העדפת עקרון הריהביליטציה על פני הערך של ההגנה על אינטרס הציבור.

אכן הלשכה לא חולקת על כך שבשנת 2008, מועד בו ביקשה העותרת מהלשכה לראשונה לחדש את חברותה בלשכה, העבירות התיישנו, אך היא מנסה להבנות ממכתבי העותרת ללשכה, שאליהם מפנה הלשכה בתגובתה לעתירה (נספחים ב'-ג' לעתירה). מעיון במכתבים אלה ברור שהעותרת לא מתכוונת לוותר על החיסיון שמעניק לה החוק, אלא להיפך. העותרת הזכירה במכתביה הנ"ל, ללא כניסה לפרטים, שיש לה עבר פלילי שהתיישן, וציינה במפורש במכתביה שהיא עומדת על זכותה לפי חוק המרשם הפלילי שעבירות אלו לא יילקחו בחשבון מאחר שהן התיישנו. לפיכך, מסקנתי היא שבמקרה דנן העותרת לא מסרה ללשכה את המידע הנ"ל "ביודעין" כמשמעותו בסע' 20(ב) לחוק המרשם הפלילי.

בהקשר זה יובהר, כי ביהמ"ש העליון ציין שגם אם הלשכה סבורה שאין זה ראוי שעורכי דין שהורשעו בפלילים, שהתיישנו עבירותיהם, ישמשו כעורכי דין, עליה להסדיר זאת בחיקוק מתאים, ולא ע"י פרשנות מרחיבה, וכל עוד העניין לא הוסדר בחיקוק שמסמיך את הלשכה לעשות כן, אין בסמכות הלשכה להביא בחשבון שיקוליה עבירות שהתיישנו. (שם, עמ' 678).

אשר על כן, היה על הלשכה להתעלם מהשיקול של ההרשעות הקודמות שהתיישנו, ואין מקום להביאו בגדר השיקולים הרלבנטיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ