אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ראאד נ' חזן

ראאד נ' חזן

תאריך פרסום : 12/08/2013 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
5341-07-12
06/08/2013
בפני השופט:
תומר סילורה

- נגד -
התובע:
יוסף חזן
הנתבע:
הרוש ראאד

החלטה

1.בפני בקשת המבקש (הנתבע) לחייב את המשיב (התובע) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש כתנאי מוקדם להמשך בירור תובענה זו.

2.ואלו נימוקי הבקשה:

א.כתב התביעה אינו מגלה עילה ואינה נתמכת בראיות כלשהן אשר יש בהן כדי לתמוך בגרסת המשיב.

ב.המשיב הינו שוהה בלתי חוקי אשר מתגורר בתחום הרשות הפלסטינאית וספק אם ניתן יהיה לגבות ממנו הוצאות ניהול ההליך במקרה ותידחה התביעה.

3.המשיב טען במועד הדיון לעניין בקשת הנתבע להפקדת ערובה ש- "אין לו כסף לשלם".

דיון והכרעה

 4.מושכלות ראשונים לנו מקדמת דנא, כי שעריו של בית המשפט פתוחים הם בפני כל ולא יינעלו לפני הבאים לפניו. זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית הנתונה לציבור בכללותו ולכל אחד מיחידיו והיא הבסיס והתשתית לעצם מהותה של שיטת משפט, באשר היא (ראו: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ נא (3) 577,628).

5.לצד הכלל היסודי בדבר קיומה של זכות גישה לערכאות, הקים לו המחוקק את החריג בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"). תקנה זו מסדירה את סוגיית הפקדת ערובה ואומצה בפסיקת בתי הדין לעבודה מכח סעיף 33 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 וזאת בהעדר תקנה מקבילה לה או תקנה המאמצת את הוראותיה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי–דין), התשנ"ב - 1991.

ההלכה המנחה בסוגיית הפקדת ערובה נקבעה בפסק דין ע"ע 1424/02 פתחי אבו נאסר נ' SAINT PETER IN GALLICANTU (ניתן ביום 16.7.03), שם נקבע, בהקשר הצריך לעניינו, כי מקום בו מדובר בתובע שהינו תושב הרשות הפלסטינאית ככלל אין להטיל עליו חובת הפקדת ערובה רק בשל היותו תושב הרשות, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. בתוך כך תינתן הדעת לשני פנים אלה: הפן האחד – כל עוד קיימת מניעה לקיומם של הליכי גבייה באזור תידרש מן העובד הוכחה ראשונית, לכאורה, ולו ראשית ראייה הנלמדת מפני הדברים שהתביעה אינה מופרכת על פניה או כי טובים סיכוייו לזכות בה; הפן האחר – נמצא כי אין התביעה מופרכת על פניה או כי טובים סיכויי התביעה וכי על פני הדברים אין המדובר בהליך סרק, יידרש המעסיק להוכיח כי לא יוכל להיפרע מן העובד בהוצאותיו ככל שיוטלו עליו.

מן הכלל אל הפרט

 6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, מן הטעמים שיפורטו להלן:

א.כאמור, בהתאם להלכה הפסוקה, עובדת היותו של התובע תושב הרשות הפלסטינאית אין בה כשלעצמה כדי לחייבו בהפקדת ערובה. יתר על כן, באשר לסיכויי התביעה - כל שעל בית הדין לבחון בשלב זה הוא שאין מדובר בתביעה קלושה וחסרת סיכוי של ממש.

ב.בענייננו, מתקיימים מספר נימוקים מצטברים אשר בעטיים סבור אני כי יש לחרוג מההלכה הפסוקה ולחייב את המשיב בהפקדת ערובה:

ראשית, מקריאת כתב התביעה עולה כי המשיב טוען לזכאותו לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודה שמחודש ינואר 2006 ועד לחודש נובמבר 2009. כמו כן טוען לזכאותו לפדיון חופשה ודמי חגים. בכתב ההגנה נטען כי בין הצדדים לא התקיימו כלל יחסי עובד-מעביד. להוכחת טענותיו בנוגע להתקיימותם של יחסי עובד-מעביד לא צירף המשיב ולו מסמך אחד (אישורי עבודה, תלושי שכר וכו') ויש בכך כדי לפגוע בסיכויי התביעה. יוער, כי על פני הדברים התביעה לחופשה התיישנה.

ג.שנית, התביעה הוגשה לבית הדין בחודש יולי 2012 (דהיינו: כשלוש שנים לאחר מועד סיום העבודה הנטען) ויש בשיהוי הרב בהגשת התביעה כדי לפגוע במהימנות התביעה.

ד.שלישית, המשיב הינו תושב יאטה (אזור חברון). בכתב התביעה לא צויינה כתובת ברורה אלא נכתב "יאטה – חברון" וספק רב באם ניתן יהיה לבצע הליכי גבייה מסודרים לתובע שלא ציין מען ברור למקום מגוריו (אם וככל שיפסקו הוצאות לחובת המשיב).

7.לפיכך, לאור הנימוקים שהובאו לעיל – ומקל וחומר מהצטברותן – אין מנוס מחיוב המשיב בהפקדת ערובה.

8.למותר לציין, כי בבואי לקבוע את סכום הערובה הנני מחוייב לנהוג על דרך המידתיות הנדרשת ולאיזון הנדרש בין זכויותיו של המעסיק מחד גיסא ומצד שני לאפשרות שמא החיוב בתשלום הערובה יפגע בזכותו החוקתית של העובד לממש את זכות הגישה לבית הדין, מאידך גיסא.

9.סוף דבר – הנני מחייב את המשיב בהפקדת ערובה בסך 1,500 ₪ אשר יופקדו במזומן בקופת ביה"ד בתוך 30 ימים. ככל שלא יופקדו תימחק התביעה. המזכירות תעקוב אחר הפקדת הערובה על-ידי התובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ