אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ק.ס.מ.ג. קבלנים לעבודות תשתית ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל . ואח'

ק.ס.מ.ג. קבלנים לעבודות תשתית ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל . ואח'

תאריך פרסום : 08/08/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
39503-05-12
04/08/2013
בפני השופט:
יהודית שיצר

- נגד -
התובע:
ק.ס.מ.ג. קבלנים לעבודות תשתית ופיתוח בע"מ
הנתבע:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ-חיפה

פסק-דין

פסק דין

עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1 (להלן: "המינהל") מיום 27.3.2012 (להלן: "ההחלטה") לחלט במלואה את הערבות הבנקאית שהמציאה העותרת בגין השתתפותה במכרז עמ/652/2011 (להלן: "המכרז"), בשל בקשת העותרת לבטל את הצעתה במכרז לאחר שזכתה בו. לחילופין מתבקש בימ"ש זה להורות על חילוט הערבות בסכום הנמוך בהרבה מסכום הערבות שהופקדה.

עיקרי העובדות

המשיבים פרסמו מכרז למכירת קרקע שבבעלות רשות הפיתוח ברח' הגנים מס' 48 בחיפה, הידועה כגוש 10827 חלקה 47 (להלן: "המגרש"). במכרז השתתפו 14 מציעות. העותרת, שהינה חברה קבלנית ישראלית בע"מ, הגישה הצעה לרכישת המגרש במסגרת המכרז בסכום של 10,700,000 ₪, וערבות בנקאית בהתאם לתנאי המכרז, בסך של 1,070,000 ₪ (להלן: "הערבות") שהם 10% משווי הצעתה.

ביום 29.6.2011 החליטה ועדת המכרזים כי הזוכה במכרז היא העותרת, והחלטתה פורסמה באינטרנט באתר המינהל. במסגרת התוצאות פרסם המנהל גם את מחיר המינימום מטעמו – 2,224,138 ₪, ואת מחיר השומא מטעמו – 4,448,276 ₪ . נתונים אלו לא פורסמו ע"י המשיבים לפני פרסום התוצאות.

ההצעות שהוגשו נעו בין 990,000 ₪ ל– 4,500,000 ₪, כשזו האחרונה הגיעה למקום השני במכרז (מבחינת גובה ההצעה). ממוצע ההצעות היה 3,187,739 ₪.

לאחר שנודע לעותרת שהיא זכתה במכרז, שלחה מכתב למשיבים, ביום 30.6.2011 באמצעות הפקס (נספח ג' לעתירה), בו ביקשה לבטל את הצעתה מהטעמים הבאים:

לא ניתן זמן מספיק לבדוק את ניצול זכויות הבנייה במגרש, הסיור נערך במגרש סמוך מדי למועד האחרון להגשת הצעות, בתנאי המכרז לא הוצג מחיר מינימום כנהוג במכרזים מסוג זה והשמאות מטעם המשיבים נמוכה באופן קיצוני מהצעת העותרת (כ– 240% מהשמאות מטעם המשיבים). עוד ביקשה העותרת במכתב הנ"ל כי הערבות לא תחולט, אלא תושב לידיה.

העותרת גם הגישה בקשה לצו מניעה זמני בבימ"ש לעניינים מנהליים בחיפה (עת"מ 11976-07-11) על מנת למנוע מהמשיבים לחלט את הערבות. כב' השופט רון שפירא דחה את הבקשה על הסף, מהטעם שבימ"ש מנהלי לא ניתן לקבל סעד זמני, בטרם הוגשה העתירה עצמה, וכן בהיות העתירה מוקדמת, שכן טרם ניתנה תשובת המשיבות לבקשת העותרת לבטל את הצעתה ללא חילוט הערבות.

ביום 27.7.2011 החליטה ועדת המכרזים, על סמך חוות דעת משפטית, לעמוד על חילוטה המלא של הערבות כפיצוי מוסכם בגין ביטול ההצעה ע"י העותרת. בעקבות זאת הגישה העותרת עתירה מנהלית לביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים (עת"מ 12728-09-11), לביטול החלטת המשיבות. בעקבות הערות ביהמ"ש כב' השופט ד"ר יגאל מרזל) בין היתר על אופן הפעלת שיקול הדעת ע"י המשיבות, הסכימו המשיבות כי ההחלטה מושא אותה העתירה תבוטל, וכי ייערך על ידן דיון מחודש ותינתן החלטה חדשה בבקשת העותרת לביטול הצעתה ללא חילוט הערבות. בעקבות זאת ניתנה ביום 27.3.2012 החלטה חדשה ומנומקת בה החליטה ועדת המכרזים כי יש לחלט את הערבות במלואה (נספח יז' לעתירה). לפיכך הוגשה העתירה דנן, ביום 21.5.2012.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים

לטענת העותרת, המשיבות היו מוסמכות ומחויבות להפעיל שיקול דעת במימוש הערבות, ואין לחלטה באופן אוטומטי, כפי שנקבע בפסיקה. במקרה דנן מדובר בערבות שנגזרת בסך של 10% מגובה ההצעה שביטולה מבוקש. הצעה זו חורגת באופן קיצוני, דהיינו 240% משווי המגרש לפי השמאות מטעם המשיבים עצמם שעמדה על 4,448,276 ₪. עוד טוענת העותרת כי ביקשה לבטל את הצעתה לפני שקיבלה את ההודעה על הזכייה במכרז, וכי ביטול הצעתה לא יסב נזק למשיבות, אך מנגד יסב נזק אדיר לעותרת, כשיחולט סכום של 1,070,000 ₪ .

לטענת המשיבים, לפי תנאי המכרז שהעותרת חתומה עליהם, רשאים המשיבים לחלט את הערבות במלואה. לאור תכליות דיני המכרזים יש להקפיד על כללי המכרז, על מנת למנוע פגיעה בשוויון, באינטרס הציבורי, ועל מנת למנוע מניפולציות של מציעים, כגון: התארגנות של כמה מציעים וכדומה. למשיבים נגרם נזק כספי, מאחר שהזוכה במקום השני במכרז איננו מעוניין לרכוש את המגרש, והמשיבים ייאלצו לערוך מכרז חדש שיגרור עמו עלויות נוספות. כמו כן, לאחר שנחשפה שמאות המשיבים ולאחר שנחשפו סכומי הצעות המתחרים, קיים גם חשש סביר שהסכום הזוכה במכרז החדש יהיה נמוך בהרבה מהסכום שזכה במכרז הנוכחי.

דיון

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו ע"י ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי העותרת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להראות כי החלטת המשיבים חרגה ממתחם הסבירות.

העותרת לא הוכיחה כי הסכום שבו נקבה בהצעתה נרשם בשל "טעות אנוש" (סע' 8 לעתירה) "אשר נובעת בין היתר מתקלת תקשורת בין מנהלי החברה העותרת" (סע' 11 לעתירה) ההדגשות כאן ולהלן שלי, י"ש) .

במסגרת עתירתה לא פירטה העותרת מה בדיוק הייתה הטעות וכיצד היא אירעה. במכתב בא כוחה מיום 11.7.2011, (נספח ט' לעתירה), בסעיפים ד' – ח' למכתב, פירט ב"כ העותרת בעיקר את מהות הטעות. נטען כי מנהל העותרת העריך את שווי המגרש בכ- 2.5 מיליון ₪, וביקש להעמיד את הצעתו על כפל שווי, דהיינו על כ – 5 מיליון ₪, ובהתאם לכך ביקש מהבנק הערבי-ישראלי להנפיק לו ערבות בנקאית של 10% משווי הצעתו הנ"ל בסך של כחצי מיליון ₪. ב"כ העותר אף ציין במכתב הנ"ל כי יש בידו את מסמכי הבנק בקשר עם בקשת ערבות זו, וכי מנהל הבנק הערבי – ישראלי אף יסכים להעיד שזו הייתה הערבות המקורית שנתבקשה על ידי העותרת. הגירסה שהועלתה במכתב היתה שמנהל העותרת שטיפל בהצעת העותרת למכרז ובערבות חלה. לפיכך הוא ביקש מאחיו, שאף הוא מנהל בעותרת, להמשיך בהכנת ההצעה למכרז. כאשר העביר המנהל שחלה לאחיו את הוראת הביצוע, נעשה שימוש במינוח מקצועי של "כפל שווי", והאח שהיה אמור לטפל בהצעה לצורך הגשתה למכרז הבין מביטוי זה כי עליו להכפיל את הערבות של כחצי מיליון ₪ שהייתה בשלבי הכנה, פי שתיים, וע"י כך להגיע לערבות של כ- מיליון ₪, ולהצעת רכישה במכרז בסך כ- 10 מיליון ₪ .

ניתוח גירסת העותרת בעניין קרדינלי זה של מהות הטעות, מלמד שהגירסה אינה משכנעת:

העותרת לא הגישה תצהיר מפורט מטעם המנהל שחלה לאימות נסיבות הטעות הנטענת על ידה, ואפילו לא ציינה מהו שמו של אותו מנהל שחלה. התצהיר שצורף הוא מקוצר ומאמת באופן כללי את האמור בסעיפי העתירה ללא כל פירוט.

העותרת לא ביקשה להעיד את המנכ"ל שחלה, ולמצער אף לא הביאה אישור רפואי להוכיח את מחלתו בתקופה הרלוונטית למועד הגשת הצעת העותרת במכרז.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ