אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרקלה ואח' נ' לוי ואח'

קרקלה ואח' נ' לוי ואח'

תאריך פרסום : 13/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
1935-08-10
07/03/2014
בפני השופט:
נבילה דלה מוסא

- נגד -
התובע:
1. ארול קרקלה
2. אנג'ליקה בילק קרלקה

הנתבע:
1. עירית לוי
2. אסנת עציון

פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה כספית לחיוב הנתבעות בתשלום סך של 120,000 ₪ לתובעים, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

1. התובעים, שהינם בני זוג, רכשו ריהוט מחברת רהיטים. עם אספקת הריהוט התגלתה אי התאמה מבחינת טיב וסוג הריהוט שהוזמן. בני הזוג פנו לחברת כרטיס האשראי שבאמצעותה שולמה התמורה וביקשו לבטל את העסקה וזו פנתה אל חברת הרהיטים לצורך קבלת תגובתה בעניין. החברה הגיבה באמצעות שני מכתבים.

האם בשני המכתבים קיימת לשון הרע נגד התובעים. זוהי השאלה העיקרית שדורשת את הכרעתנו.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 23.09.09 רכשו התובעים ריהוט מחברת עירית פולימרים בע"מ, כשנתבעת 1 הינה המנהלת הכללית של החברה ונתבעת 2 הינה בתה של נתבעת 1 (להלן: "הנתבעות").

3.לטענת התובעים, הם רכשו ריהוט אשר כלל סלון וחדר שינה, אך, בניגוד למה שהוסכם, הריהוט סופק באופן חלקי ולא תואם להזמנה. לאחר משא ומתן, סוכם בין הצדדים על החלפת הריהוט, כשביום 30.09.09 הגיע המוביל לצורך ביצוע ההחלפה, אך לטענתם, הריהוט, שביקש המוביל לספק להם, היה קרוע ומשומש. בסופו של דבר, חלק מהריהוט שסופק הושאר בדירתם וחלק הושאר מחוץ לדירה, בחדר המעלית והמדרגות. התובעים הגישו תלונה למשטרה בגין האירוע הנ"ל ופנו לחברת כרטיס האשראי שבאמצעותה נרכש הריהוט (להלן: "חברת ישראכרט") וזאת לצורך ביטול יתר תשלומי האשראי אשר התחייבו לשלמם בגין הריהוט שהוזמן. לטענתם, חברת ישראכרט הציגה בפניהם תגובותיהן של הנתבעות אשר הובאו לידי ביטוי באמצעות שני מכתבים: אחד מטעם נתבעת 1 והשני מטעם נתבעת 2 (להלן: "שני המכתבים"). לטענתם, יש לראות באמור בשני המכתבים כלשון הרע נגדם, שכן בהם הוצגו התובעים כאנשים "כוחניים שלא בחלו מלנקוט באמצעים בריוניים". הם הוצגו גם בתור אנשים אשר גנבו סחורה ונגדם אף הוגשה תלונה למשטרה – דבר אשר כשלעצמו מהווה לשון הרע (סעיף 56 לסיכומיהם). לאור לשון הרע שהוצאה נגדם דורשים התובעים פיצוי כספי בסך של 100,000 ₪ וכן סך של 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

4.מנגד, טענו הנתבעות בכתב הגנתן כי בסופו של יום לתובעים סופקה הסחורה שהוסכם לגביה ואף בידי התובעים הושאר ריהוט נוסף מעבר למה שהוזמן בפועל. בסיכומיהן טענו הנתבעות כי אין באמור בשני המכתבים שנשלחו לחברת ישראכרט משום לשון הרע, שכן הם נשלחו לאחר שנציג מטעם חברת ישראכרט פנה אליהן והודיע להן כי התובעים פנו בבקשה להפסיק את התשלומים ולבטל את העסקה בטענה שהם לא קיבלו כל תמורה בגינה. לחלופין, טענו כי, אם יש בהם משום לשון הרע, הרי שמדובר ב"דבר של מה בכך" כהגדרת מונח זה בחוק, וכי עומדות להן ההגנות שבסעיפים 13(3), 13(9), 14, וההגנות של סעיף 15: 15(2), 15(8) ו-15(4) לחוק.

5.מטעם התובעים העידו שני התובעים: התובע ואשתו, ומטעם הנתבעות העידו הנתבעות עצמן ומר שאדי חלבי – המוביל אשר הוביל את הריהוט אל בית התובעים (להלן: "המוביל").

כאן המקום לציין כי שני הצדדים, ובמיוחד התובעים, האריכו רבות סביב נסיבות עובדתיות שונות, לרבות המועד שבו סופק הריהוט וסתירות בעניינים טכניים שנתגלו בעדות המוביל. כבר ייאמר כי לנסיבות אלו, וליתר דיוק, למרביתן, אין כל נפקות לגבי עילת התביעה – לשון הרע. הרי אין אנו עוסקים בתביעה כספית או חוזית שבמסגרתה בית המשפט נדרש להכריע ולבדוק מתי הריהוט סופק ואם נתגלתה אי התאמה בין מה שהוזמן לבין מה שקיבלו התובעים בפועל באופן שיש לבדוק אם הייתה הפרת חובה חוזית כלפי התובעים. אומנם לנסיבות אלו יש זיקה מסוימת למחלוקת שלפנינו, אבל מדובר בזיקה עקיפה שכל מטרתה לבדוק אם יש לראות באמור בשני המכתבים כלשון הרע, וזאת תוך התייחסות לנסיבות החיצוניות שאופפות את מערכת היחסים החוזית אשר נרקמה בין הצדדים. מה גם, מרבית הנסיבות העובדתיות שנוגעות לעילת התביעה שלפנינו, אינן במחלוקת בין הצדדים, וזאת כפי שיפורט בהמשך.

6.למעשה, המחלוקת שבין הצדדים הינה סביב שתי שאלות מרכזיות:

א. האם האמור בשני המכתבים מציג את התובעים כאנשים כוחניים שלא בחלו מלנקוט באמצעים בריוניים? והאם יש לראות בכך כלשון הרע?

ב. האם האמור בשני המכתבים מייחס לתובעים עבירה פלילית ואם כן האם ייחוס עבירה פלילית של גניבה מהווה לשון הרע?

להלן נדון בכל אחת מהשאלות שבמחלוקת.

לשון הרע רקע כללי

7.סעיף 1 לחוק מגדיר מהי לשון הרע:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ