אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרס ואח' נ' בנק הפועלים ואח'

קרס ואח' נ' בנק הפועלים ואח'

תאריך פרסום : 13/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
21611-09-09
22/11/2009
בפני השופט:
רננה גלפז מוקדי

- נגד -
התובע:
שלומית קרס
הנתבע:
בנק הפועלי ם
פסק-דין

פסק דין

1.בפניי תביעת יורשתו על פי דין של איציק ג'קה לבנזון ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר עותרת כי בית המשפט יחייב את הנתבע להשיב לה הסך של 3,000 ש"ח אשר הועברו, לטענתה, ללא הרשאה, לחשבונו של אחר וכן סכומי כסף נוספים, כמפורט בכתב התביעה.

מתברר כי החשבון אליו הועברו הכספים הינו חשבונם המשותף של המנוח ושל ידועתו בציבור. הנתבעת שלחה הודעת צד ג' לידועתו בציבור של המנוח, הגב' עדינה פינטל לבנזון (להלן: "הגב' עדינה").

לטענת התובעת בתביעתה, יומיים טרם מות אביה ז"ל, ביצע הבנק, ללא הרשאה, מכירת ניר ערך בסך של 988.25 ₪ ובאותו יום ביצע משיכה של 3,000 ₪ מהחשבון וזאת ללא היתר. התובעת טענה כי נגרם לה נזק כספי ישיר כתוצאה ממעשי הבנק בהיותה היורשת היחידה של אותו חשבון בנק. התובעת דרשה כי הבנק יפצה אותה בסכום הקרן – 3,000 ₪, אבדן השקעה עתידית 45% - 1,350 ₪, ריבית של 8% - 348 ₪ וכן הוצאות שנגרמו לה כתוצאה מהאמור – 2,000 ₪.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי המנוח נהג להגיע לסניף הבנק עם הגב' עדינה, לאורך התקופה בה התנהל חשבונו בבנק. בשיחה שהתקיימה בחודש אוגוסט 2008 בין המנוח ועימו הגב' עדינה לבין פקידת הבנק, ציין המנוח את רצונו להעביר מעתה ואילך, מדי חודש, סכום של 3,000 ₪ מחשבונו הפרטי הנדון בתיק זה, לחשבון המשותף לו ולבת זוגו. ביום 10/9/08 פנתה הגב' עדינה לסניף ומסרה כי המנוח מאושפז בבית חולים וביקשה לבצע בשמו העברה בסכום של 3,000 ₪ לחשבונם המשותף. על פי הטענה, פעל הסניף בהתאם לרצון הלקוח והעביר את הסכום, בהתאם לבקשה. לצורך כך, אף בוצעה מכירת ני"ע סולידי מתוך תיק ההשקעות של המנוח בסכום של 988.25 ₪. הבנק טען כי היה מוכן להשיב לתובעת סך של 3,000 ₪, אולם התובעת דרשה סכומים מופרזים.

הגב' עדינה טענה בכתב הגנתה, כי פעלה בהתאם למה שנקבע בינה לבין המנוח וזאת בפני פקידת הבנק. לדבריה, בעת שבוצעה העברת הכספים, היה החשבון של בעלה המנוח, ושלו בלבד, והעברת הכספים היתה לצרכי מחייתם המשותפת.

במהלך שמיעת התיק, העידו מטעם התובעת גם בעלה ואחיה, בנו של המנוח. מטעם הנתבע העיד סגן מנהל סניף בנק הפועלים שבו התנהל חשבונו של המנוח ופקידת הבנק אשר טיפלה בחשבון. כן, העידה גם הגב' עדינה, ידועתו בציבור של המנוח.

התובעת מסרה כי טרם מות אביה ז"ל, לא היתה מעורבת בחשבונו. התובעת הסבירה את סכומי התביעה השונים הנלווים לקרן בחישובים שנעשו עבורם על ידי יועצי בנק. לא הובאו עדים רלוונטיים לכך ואף לא הוגש כל מסמך כתוב שהוא. את סעיף ההוצאות הסבירה התובעת בכך שנאלצה להגיע לפגישות מרובות ואיבדה ימי עבודה. בעלה של התובעת, מר קרס, טען כי בחודש אוגוסט 2008, חודש טרם מותו, היה המנוח מאושפז בבית חולים. העד תמה מדוע לא הוחתם המנוח על הוראת קבע, אם אכן הביע רצונו להעביר מדי חודש סך של 3,000 ₪ מחשבונו הפרטי לחשבונם המשותף. העד מסר כי במשך חודשים, מאז ינואר 2009 שאז הגיעו עם צו קיום הצוואה לבנק, פנו לבנק על מנת שישיב את הכסף שהועבר שלא כדין, לטענתו, אך הבנק, בתירוצים שונים, דחה את תשובתו.

ס' מנהל הסניף הרלוונטי בבנק הנתבע, מר זילברג, מסר כי הגיע לסניף בפברואר 2009 וכי עד חודש מאי 2009 לא שמע מן התובעת דבר אודות המקרה. העד הדגיש את נכונות הבנק להחזיר את הכסף, לפנים משורת הדין. העד הבהיר כי ייתכנו מקרים בהם יינתנו הוראות עתידיות בעל-פה והדגיש כי המנוח ז"ל הראה נכונות להעביר את הכסף לחשבון המשותף שלו ושל הגב' עדינה. לדבריו, מאחר שהיה אמון מלא של פקידת הבנק בגב' עדינה, שאותה הכירה מזה שנים, הועבר הכסף, בהתאם לשיחה הטלפונית עימה, וזאת נוכח הבעת נכונותו המוקדמת של המנוח, לביצוע העברות כספים בסכום זה. העד מסר כי ככלל, הבנק דורש שתהיה הוראה חתומה על העברת כספים. במקרה הנדון, היתה הוראה טלפונית של המנוח, אך היא חייבה שהמנוח עצמו יהיה המורה.

פקידת הבנק אשר טיפלה בחשבונו של המנוח, הגב' מלי בירגר, מסרה כי טיפלה בחשבון המנוח במשך שנים. לאורך השנים, נהגו המנוח והגב' עדינה להגיע יחדיו לבנק והיא נתנה בגב' עדינה אמון מלא. העדה היתה מודעת לכך שהמנוח הוא אדם חולה חודש לערך לפני מות המנוח, הגיעו אליה המנוח והגב' עדינה. באותה פגישה, מסרה העדה, שהמנוח אמר כי מעתה ואילך בכוונתו להעביר סכום קבוע לחשבונם המשותף. היתה התלבטות לגבי גובה הסכום והעדה אמרה להם כי 3,000 ₪ הוא סכום סביר, מאחר שהוא לא יפגע בקרן עצמה. כאשר הגב' עדינה התקשרה אליה ומסרה לה שהמנוח בבית החולים וביקשה כי תעביר את הסכום האמור, לא רצתה להטריד את המנוח ומאחר שידעה כי זה היה רצונו, ביצעה את ההעברה.

לאחר יומיים, התקשרה אליה הגב' עדינה וסיפרה לה, בבכי, על מות המנוח. לדברי העדה, כשפנתה אליה התובעת לגבי המשיכה הנדונה, ניסתה לסייע ולדבר עם הגב' עדינה שתעביר את הכסף לתובעת, אך היא סירבה ולכן העבירה את העניין לממונים עליה.

הגב' עדינה פינטל לבנזון, מסרה כי היתה ידועה בציבור של המנוח. בעדותה, מסרה כי המנוח והיא ביצעו תהליך ברור ומאושר על ידי הבנק במהלכו סוכם כי יועבר הסכום המדובר, מדי חודש. לדבריה, המנוח נאלץ להפסיק לעבוד, לאור מחלתו הקשה, ועל כן נוצר הצורך להעביר כספים מחשבונו הפרטי לחשבונם המשותף וזאת למחייתם. הסך של ה- 3,000 ₪ סוכם לאחר שפקידת הבנק חישבה עבורם שבדרך זו, לא תיפגע הקרן. לדבריה, נהגה להתקשר לבנק לבקש כי יבצעו הוראות שונות בחשבונו של המנוח, וזאת לבקשתו.

השניים חיו יחדיו 18 שנים, באושר רב, לדבריה, והוא היה חולה שנים רבות.

הוגשו מטעמה שתי הצוואות שערך המנוח. בשניה שבהן, כחודש טרם מותו, שונו פרטים הרלוונטיים לבנו ולביתו, אך לא באשר אליה.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ובדברי העדים השונים, מצאתי לקבוע את הממצאים העובדתיים כדלקמן:

א.בתחילת אוגוסט 2008 פנו המנוח והגב' עדינה לסניף הבנק הנתבע. במהלך אותה פגישה, גילה המנוח דעתו כי הוא מעוניין להעביר מדי חודש סכום של 3,000 ₪ מחשבונו שבסניף, לחשבון המשותף לו ולבת זוגו, עימה חי במשך שנים רבות. ההחלטה על הסכום שיועבר היתה החלטה מושכלת של המנוח אשר הובעה בצורה מפורשת בפני פקידת הבנק.

ב.המנוח, אשר היה אדם חולה, אושפז בתוך שבועות בבית החולים, וידועתו בצבירו, הגב' עדינה, התקשרה לבנק וביקשה, בשמו, כי יועבר הסכום אשר עליו הוסכם במהלך הפגישה, חודש קודם לכן.

ג.פקידת הבנק, ביצעה את ההעברה, זאת על אף שלא היתה בידיה הוראה חתומה של המנוח, אך זאת בהסתמך על גילוי דעתו של המנוח, באופן מפורש, בפניה, במהלך אותה פגישה כנזכר לעיל.

ד.סכום הכסף האמור, הועבר לחשבון המשותף למנוח ולגב' עדינה ויועד, כך לפי בקשת המנוח, לשימושם השוטף.

משקבעתי את ממצאי העובדה כאמור, נשאלת השאלה האם פעולת הבנק תקינה היא, אם לאו. נהלי הבנק, כך על פי עדותו של ס' מנהל הסניף אשר העיד בפניי, מחייבים כי העברת הכספים תיעשה תחת הוראה כתובה. במקרה דנן, הוראתה של הגב' עדינה, אינה מגובה בהוראה כתובה של המנוח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ