אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרסנופולסקי נ' סי.איי.פי. - זה טוב בע"מ

קרסנופולסקי נ' סי.איי.פי. - זה טוב בע"מ

תאריך פרסום : 20/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
40815-10-12
10/02/2013
בפני השופט:
רנה הירש

- נגד -
התובע:
מיכאל קרסנופולסקי
הנתבע:
סי.איי.פי. - זה טוב בע"מ
פסק-דין

פסק דין

עיקר טענות הצדדים

1.התובע רכש מהנתבעת מכשיר טלפון נייד, אשר הפסיק לתפקד כחודש וחצי מיום רכישתו.

2.לטענת התובע הוא רכש את מכשיר הטלפון בסך של 2,400 ₪. לאחר כחודש וחצי מיום הרכישה פנה התובע לנתבעת מאחר ולא ניתן היה להדליק את הטלפון והוא "התנהג" כמכשיר ללא סוללה. המכשיר הובא לסניף הרכישה והושאר לתיקון, כאשר לא היה עליו כל פגם חיצוני. בהמשך נאמר לתובע כי לא הצליחו לאתר את הבעיה והמכשיר נשלח לתיקון במעבדה אחרת, ובסופו של דבר נמסר לתובע כי המכשיר לא ניתן לתיקון במסגרת האחריות. התובע לא לקח את המכשיר המקולקל חזרה לרשותו.

התובע עתר לפיצוי בגין עלות המכשיר בצירוף 1,000 ₪ בגין הוצאות שונות, ובסה"כ 3,400 ₪.

3.הנתבעת טענה כי אכן המכשיר נמסר לתיקון, לא תוקן ונשלח למעבדה המרכזית בתל אביב לבדיקה נוספת, אז הוכרז כמכשיר שאינו ניתן לתיקון כתוצאה מנזק לקוח. הנתבעת טענה כי פגם חיצוני אינו רלבנטי מאחר שלמכשיר היה כיסוי מגן, וכי התקלה במכשיר נמצאה בלוח האם, והיא תוצאה של אחת משתי סיבות: נפילת המכשיר או צריבתו על ידי גורם לא מיומן. שתי סיבות אלה מקורן בשימוש לקוי ולא מפגם ביצור ולכן התקלה אינה במסגרת האחריות, ולנתבעת אין חובה לתקנה או לפצות את התובע.

דיון והכרעה

5.חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 קובע בפרק ד1 חובה כללית של מוכר לתת לקונה שירות לאחר מכירה. מכוח חוק זה הותקנו תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו – 2006. תקנות אלו קובעות תקופת אחריות מינימאלית של שנה, במהלכה על היצרן או היבואן החובה לתקן כל ליקוי ופגם בממכר לאחר מכירתו. החריג היחיד לחובה זו מצוי בתקנה 2(ג) לפיה פטור היצרן מחובתו האמורה, במקרה "הוכיח היצרן כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרם הצרכן". הנטל להוכיח את קיומו של החריג מוטל על היצרן.

זכויות הצרכן על פי חוק הגנת הצרכן והתקנות שהותקנו על  פיו הן קוגנטיות, היינו, הצרכן אינו יכול לוותר עליהן (ואם ויתר - אין תוקף לויתור זה).  לפיכך, שאם לא תוכל הנתבעת להוכיח כי מקור הקלקול במכשיר הטלפון של התובע מקורו בנזק מכוון שגרם הצרכן – אזי היתה על הנתבעת החובה לתקנו, ואם לא היתה מסוגלת לבצע תיקון זה בעצמה – היה עליה לדאוג לביצוע התיקון על ידי גורם אחר, או להחליף את המכשיר ולמסור לתובע מכשיר חדש ותקין.

6.אני מוכנה לקבל את הקביעה – חרף העדרה של חוות דעת או עדות של טכנאי – כי אכן התגלתה תקלה בלוח האם, אלא שלא הוכח בפני מהי הסיבה לתקלה זו. עמדת הנתבעת הינה כי די שתוכיח כי התקלה מקורה באחת משתי סיבות, ששתיהן מחריגות את אחריותה לתקלה, כדי לפטור אותה מחובת התיקון.

אני סבורה שהנתבעת לא עומדת בנטל המוטל עליה להוכיח את החריג לקיומה של אחריות לתקלה, בהעלאת השערה לגבי הסיבה לתקלה, כשלא עלה בידה להביא ולו ראשית ראיה להתרחשותה של סיבה זו או אחרת.

ניתן לדעתי להקיש על הנטל המוטל על הנתבעת במקרה דנן, לעניין היקף חובת ההוכחה המוטל עליה, מההלכה בתחום דיני הביטוח: בעניין חוזה ביטוח חלה הלכה כי על המבוטח הנטל להוכיח כי ארע מקרה הביטוח, ואם עשה כן, עובר הנטל אל כתפי המבטחת להוכיח כי חל חריג לאחריותה לפיצוי.

כפי שקבע כב' הנשיא שגמר בפסק דינו של בית המשפט העליון בתיק ע"א 1845/90, רוני סיני נ. מגדל חברה לביטוח בע (1993), פ"ד מד(5) 661, בעמ' 676:

"די למבוטח אם יוכיח קיומו של הנדבך הראשון, הווה אומר - את התרחשות האירוע המוגדר. יוכיח זאת - קמה לכאורה חבותו של המבטח בפיצוי. נקטתי לשון "לכאורה", שכן המבטח יכול להוכיח קיומו של החריג המוגדר או אחד החריגים, שאז - תישלל חבותו. ונדגיש, כשם שנטל השכנוע על המבוטח להראות קיומו של האירוע המוגדר, כך מוטל עול השכנוע על המבטח, להראות קיומו של החריג. אין זה משנה, לעניין החריג, מה אופיו של האירוע המוגדר."

7.במקרה שלפנינו, הנתבעת לא הוכיחה כי המכשיר נפל, ואינה חולקת על כך שלא היה פגם חיצוני במכשיר כאשר הובא לתיקון. טענתה כי פגם חיצוני אינו רלבנטי כאשר קיים מגן למכשיר משמע שנפילת המכשיר לא היתה פוגמת בו חיצונית, ולא הובהר מדוע במקרה כזה הנתבעת סבורה שהנפילה היתה יכולה להביא לפגם בלוח האם הפנימי של המכשיר.

הנתבעת גם לא הוכיחה כי נעשה ניסיון לצרוב באופן בלתי מקצועי את הלוח, ומדובר בהשערה בלבד, שלא די בה כדי להרים את הנטל להוכיח את החריג לאחריותה. מדובר בנושא שבו יכולה היתה הנתבעת להביא ראיות, עדויות ואסמכתאות להוכיח את התרחשותה של אחת האפשרויות שהיא העלתה לסיבה לתקלה במכשיר הטלפון של התובע: לא היתה כל מניעה שהנתבעת תביא לעדות בעל מקצוע, טכנאי או מהנדס, שיבהיר את הסיבות והנימוקים להשערותיו, אלא שלא עשתה כן.

לא הונחו בפני בית המשפט כל תשתית ראייתית לכך כי נמצאו על הלוח סימנים של צריבה; אם ניתן לבצע צריבה ללא להותיר סימן לכך; אם נפילה יכולה לגרום נזק פנימי ללא נזק חיצוני כלשהו; וכיוב' נתונים שהיה בידי הנתבעת להביא והיא לא עשתה כן.

הלכה היא, כי "ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ (1990), פ"ד מד(1) 239, 245).

הנזקים

8.התובע עתר כאמור לעיל לנזקים בשל עלות המכשיר והוצאות נילוות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ