אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרן רות נ' קרן יוסף ואח'

קרן רות נ' קרן יוסף ואח'

תאריך פרסום : 15/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
2039-07
15/09/2010
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
התובע:
קרן רות
הנתבע:
1. קרן יוסף
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר-איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.השאלה העומדת להכרעה בתיק זה היא האם האירוע בו נחבלה התובעת הוא בגדר תאונת דרכים על פי האמור בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

2.התובעת טוענת כי ביום 21.7.00 נפגעה לאחר שנפלה בעת שעמדה לעלות לרכב לצורך נסיעה.

3.אין מחלוקת כי אכן התובעת נפלה, וכי נחבלה כתוצאה מאותה נפילה. התובעת שברה את הכתף. לטענתה, מנגנון הפגיעה מעיד על כך שמדובר בתאונת דרכים שכן במקום נפילתה שהיה בחניה הפרטית של ביתה, עמד הרכב אליו התכוונה לעלות שעה שיתר בני המשפחה כבר היו בתוך הרכב. לדבריה, היא נתקלה במדרגה, נפלה על הרכב, והפגיעה ארעה כתוצאה ממנגנון תלישה. התובעת מפנה לעניין זה לאמור בחוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט, וכן לעדויות העדים שהעידו בדבר המגע הפיזי שהיה בין התובעת לרכב בעת הנפילה.

4.באשר לראיות שהובאו בנוגע לתאונה, התובעת מסרה תצהיר בו הצהירה כי נפגעה בעת שעמדה לעלות על רכב שהיה בחניה לצורך נסיעה. לדבריה, לולא הייתה נופלת במקום בו נפלה, והרכב לא היה עומד באותו מקום, ידה לא הייתה נתפסת ברכב, ולא היה נגרם לה אותו שבר בכתף. התובעת מוסיפה כי עצם נוכחות הרכב וכוונתה לעלות עליו הם אלה שגרמו לפגיעה.

5.התובעת גם מסרה הודעה במשטרה , זאת בעקבות חקירה שערכה משטרת ישראל, עקב חשד שהתעורר כי התובעת מנסה לפברק את האירוע ולטעון כי מדובר בתאונת דרכים. בהודעתה מיום 16.5.07 מסרה כי בדרכה לרכב נפלה וידה נתפסה על מכסה המנוע של הרכב, גופה נפל לרצפה. באותה הודעה מסרה כי בעת שנפלה, בעלה וילדיה כבר היו ברכב.

6.בחקירה הנגדית העידה התובעת כי במפלס החניה קיימת מדרגה לכל אורך החניה, הרכב החונה, חונה סמוך מאוד לאותה מדרגה, ונוצר מעבר צר בין קיר החניה ואדנית שנמצאת במקום לבין הרכב החונה. התובעת הסבירה כי היא נפלה עוד לפני שהגיעה למדרגה האחרונה, וכאמור נתקלה ברכב. התובעת הגישה תמונות של החניה הממחישות את תיאור המקום ואת המרווח הצר שבין הרכב לקיר החניה.

7.בעלה של התובעת גם הוא מסר הודעה במשטרה ממנה עלה כי הנפילה הייתה בעת שהתובעת התכוונה לעלות לרכב.

8.עדת ראיה שנחקרה במשטרה אמרה שראתה את התובעת לאחר הנפילה יושבת במרווח בין האדנית לרכב.

9.התובעת טוענת כי בעת האירוע לא סברה שמדובר בתאונת דרכים.

10.הנתבעת טוענת כי התובעת נחבלה ללא מעורבות כלשהי של הרכב. הנתבעת טוענת כי בתחילה זו הייתה הגרסה העובדתית של התובעת. התובעת שינתה גרסה זו משך הזמן. בגרסה המתוקנת, החלה התובעת לטעון כי נפלה במדרגה האחרונה המובילה לחניה, מעדה ארצה וידה נתלתה על מכסה המנוע.

11.כדי לתמוך בטענה זו, מפנה הנתבעת לדו"ח מד"א מיום התאונה בו נכתב כי התובעת החליקה במדרגות ונחבלה בכתף. בתעודת חדר המיון נכתב כי התובעת נפלה ונחבלה בכתף ימין. בעלה של התובעת מסר הודעה בחברת הביטוח הראל מיום 14.12.00 שם כתב כי התובעת נפלה במדרגות היורדות לחניה בביתה, נחבלה והועברה לחדר מיון על ידי מד"א. בתביעה בין התובעת לחברת הביטוח הראל, על סמך פוליסת ביטוח תאונות אישיות, מונה מומחה מוסכם, ד"ר וייס. המומחה כתב מפי התובעת כי החליקה בחניה בביתה.

12.בעלה של התובעת נחקר בבית המשפט על גרסתו שמסר לחברת הביטוח הראל. הוא אישר את שכתב לחברת הביטוח, הוא אישר כי הנפילה הייתה במדרגה של החניה, ואז התובעת נתקלה ברכב, לכן אמר כי נפלה במדרגות, כי זה מה שהיה. (עמ' 10 שורות 5-10). כדי להבהיר את התמונה, נשאל בעלה של התובעת באופן מפורש על ידי בית המשפט היכן בדיוק נפלה התובעת והאם מדובר במדרגה שרואים בתמונה, הנ"ל אישר כי מדובר במדרגה הכי תחתונה לפני שיורדים לחניה.

13.התובעת נחקרה בבית המשפט על ידי ב"כ הנתבעת ונשאלה אם היא נפלה מאחר ונתקלה במשהו בסוף גרם המדרגות, תשובתה הייתה כי נתקלה כנראה ברכב. היא התבקשה להסביר כיצד נתקלה ברכב, מאחר והפגיעה גם לגרסתה הייתה בחלק הקדמי של הרכב. התובעת אישרה עובדה זו, אולם לאחר מכן הכחישה כי נפלה במדרגות, לאחר שהופנתה למסמך שכתב בעלה לחברת הביטוח הראל אישרה כי היא נפלה במדרגה האחרונה, ואז טענה כי במדרגה האחרונה נתקלה ברכב ותוך כדי נפילה היד שלה נשארה על הרכב, לאחר מכן טענה שוב כי נתקלה ברכב וידה נשארה על הרכב.

14.הנתבעת טוענת כי מדובר בשתי גרסאות שונות. הגרסה הראשונית שמסרו התובעת ובעלה היא שהתובעת נתקלה מסיבה כלשהי במדרגות, נפלה במדרגות, ולאחר מכן נתקלה ברכב, לעומת הגרסה המשוכללת יותר כי התובעת נתקלה ברכב בזמן נפילתה.

15.לאחר שבחנתי את הדברים, אכן מדובר בשינוי גרסה. לטעמי, שינוי הגרסה נעשה כדי לבוא ולטעון שהנפילה נגרמה עקב התקלות ברכב תוך כדי ניסיון לעלות על הרכב, ובכך ליצור טענה כי היה שימוש ברכב בעת הנפילה.

16.יש להעדיף את הגרסה הראשונית שנמסרה על ידי התובעת ובעלה. לפיכך, יש לקבוע כי הנפילה ארעה במדרגות, ללא כל קשר לרכב או לשימוש פיזי ברכב. למעשה כבר כאן היה ראוי לקבוע כי הנפילה אינה בגדר תאונת דרכים, ועל כן יש לדחות את התביעה.

17.אוסיף ואומר, כי גם אם התובעת נתקלה ברכב, עדיין אין לראות באירוע כתאונת דרכים, שכן פעולותיה של התובעת בדרכה להיכנס לרכב, אינן יכולות להיחשב כשימוש ברכב על פי ההגדרה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מדובר ברכב חונה, שטרם החל בנסיעה, התובעת טרם נכנסה לרכב, גם לגרסתה הנפילה החלה טרם היה מגע או טרם נעשה שימוש כלשהו ברכב. ההיתקלות ברכב היא מקרית ואינה קשורה כלל לעובדה כי מדובר ברכב מנועי, יכול היה להיות במקום כל חפץ אחר בו הייתה נתקלת התובעת. (ראה רע"א 3149/09 קרנית נ' סקאפי ואח'). נקבע כי המושג נסיעה ברכב אמנם כולל פעולות החורגות מעצם הנסיעה ברכב, אולם אותם מקרים חייבים להיות קשורים באופן ממשי לנסיעה בפועל. באותו עניין קבע בית המשפט כי הרכב חנה ולא היו פעולות ממשיות לתחילת הנסיעה. מקרה זה דומה בדיוק למקרה שלפנינו. בית המשפט העליון קבע בעניין סקאפי כי עצם העובדה שהרכב נמצא במקום לצורך ביצוע נסיעה עתידית, גם אם הנהג היה בכוונתו להתחיל בנסיעה, אין הדבר הופך את המצב לנסיעה ברכב.

18.גם בענייננו לא נעשו פעולות אקטיביות מצד מאן דהוא לצורך תחילת הנסיעה ברכב. גם לגרסת התובעת הרכב חנה ובני המשפחה המתינו לה. מכאן, שאין מדובר בנסיעה או תחילת נסיעה, וגם מטעם זה דין התביעה להידחות.

19.נקבע לא אחת בפסיקה כי עצם ההליכה לכיוון הרכב במטרה לעלות לרכב ולנסוע בו, אינה יכולה להיחשב כנסיעה לצורך הגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. יש לבסס קביעה זו על מבחנים שונים כגון הקרבה בזמן ובמקום, תכלית הפעולה, התפיסה הכוללת של מתחם הסיכון התעבורתי. נקבע כי הליכה של נהג לעבר הרכב לצורך נסיעה, אינה מהווה חלק מהנסיעה. (ראה רע"א 9084/05 אגד נ' ינטל).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ