אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרן קסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד ואח' נ' פרידמן

קרן קסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד ואח' נ' פרידמן

תאריך פרסום : 24/11/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חדרה
11503-07-08
17/11/2013
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
1. קרן קסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד
2. החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ

הנתבע:
אבנר פרידמן

החלטה

1.בטרם אכריע בבקשה שלפניי, מצאתי לנכון לציין כי בשל תקלה, שלא ברורות לי סיבותיה, לא הובאה הבקשה לסילוק התביעה על הסף בפני שופט, וכך נוצר מצב שבו תביעה שהוגשה בשנת 2008 מצויה בחיתוליה – ואף טרם הוכרעו טענות סף שהעלה הנתבע- המבקש. התיק הועבר אליי ביום 14.10.2013, קיימתי דיון במעמד הצדדים ביום 7.11.2013, ולהלן החלטתי.

2.לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת היעדר סמכות מקומית ועניינית, וכן מחמת היות התביעה קנטרנית או טורדנית, מחמת מעשה בית דין ומחמת התיישנותה. כמו-כן עותר המבקש למתן פרטים נוספים בעניין התובענה דנן ובעניין תובענות אחרות שמנהלת המשיבה כנגד אחרים ועל מתן פרטים לגבי הליכים משפטיים שניהלו או מנהלות המשיבות.

3.כן עתר המבקש למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר".

4.המדובר בתביעה שהגישו המשיבות כנגד המבקש בסדר דין מקוצר, ובה עתרו לסילוק ידו משטח המוגדר כבעל ייעוד ציבורי, הידוע כגוש 10634 חלקה 277 בקיסריה (להלן: "המקרקעין)", אשר המשיבה 1 חוכרת. המשיבות טענו כי המבקש גידר את השטח, הציב בו עמוד כדורסל, משטח בטון וחדר מכונות.

5.המבקש, בתגובה, הגיש בקשה זו, בגדרה עתר לסילוק התביעה כנגדו על הסף. המבקש טוען תחילה בבקשתו כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין. עוד טוען המבקש כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, שכן לטענתו, לב ליבה של המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת על זכויות קנייניות, שהסעד בגינן הצהרתי, ולא מחלוקת על חזקה שהסעד בגינה פינוי, ועל כן אין לבית משפט זה הסמכות העניינית להיזקק לסוגייה. עוד טוען המבקש כי בית המשפט נעדר סמכות מקומית, שכן כתובתו של המבקש הינה ברחוב חסן שוקרי 18 בחיפה. בנוסף, לטענת המבקש התביעה קנטרנית ומופרכת מעיקרה שכן נסח מרשם המקרקעין שצורף לכתב התביעה דווקא מלמד כי הזכויות בחלקות מושא התביעה הן של המבקש, ואילו לטובת המשיבה 2 ישנה הערה בלבד, לפיה יש צורך בהסכמתה לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין. המבקש טוען כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, אולם המבקש לא נקט בהליך על פיו הוא טוען כי מתקיים מעשה בית דין בענייננו. כן טוען המבקש כי המקרקעין מושא התביעה הם נחלת אבותיו מימים ימימה, וכי קיים רצף של זכויות עד ימינו אלה, ועל כן, ככל שישנו המשיבות על טענותיהן, אין להן להלין אלא על עצמן. המבקש עתר למחיקת כותרת התביעה, שכן לטענתו על התביעה להתברר בסדר דין רגיל לאור השאלות הקנייניות כבדות המשקל העולות ממנה. יצויין כי במעמד הדיון ביום 07.11.13 טען המבקש כי אינו בעל המקרקעין עוד אלא אשתו, וכי חזקתו במקרקעין מתבטאת בכך שיש לו ארכיב, וגם מטעם זה ראוי לסלק את התביעה על הסף.

6.כאמור, בנוסף עתר המבקש להמציא לו מסמכים או פרטים ובכלל זה תביעות או הליכים משפטיים אותם מנהלות המשיבות.

7.בתגובתן, לה צורף תצהיר, טוענות המשיבות כי כתב התביעה הומצא כדין, שכן לאחר שכתובתו בחיפה לא אותרה, כתב התביעה נמסר לידי המבקש בכתובת מגוריו. באשר לסמכות העניינית טענו המשיבות כי המבחן הקובע לעניין זה הוא מבחן הסעד, ועל כן כיוון שסעד של סילוק יד מצוי בסמכותו של בית המשפט זה, יש לדחות את טענת המבקש בעניין. באשר לסמכות המקומית טוענות המשיבות כי הסמכות המקומית בתביעה שעניינה מקרקעין היא לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצויים המקרקעין, ועל כן לית מאן דפליג כי לבית המשפט נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה. באשר להיות התביעה קנטרנית או טורדנית פורסות המשיבות את מסכת העובדות בשלהן יש להן הזכות להחזיק במקרקעין. לטענתן, אדמות רבות במדינת ישראל נרכשו ע"י הברון רוטשילד באמצעות פיק"א, ולאחר הקמת המדינה ניתנו למדינה הקרקעות במתנה, כאשר הוסכם כי אדמות קיסריה יועברו למשיבה 1 בצוותא עם מדינת ישראל, וכי פיתוח אדמות אלו תהא באחריותה של המשיבה 1 ולא תועבר לרשות מוניציפאלית כלשהי, כאשר המשיבה 2 שבבעלות המשיבה 1 הינה הזרוע המבצעת של המשיבה לעניין פיתוח הקרקעות, הכשרתן ומכירתן. המשיבות טוענות כי במסגרת זו, המשיבה 2 פיתחה את שכונה 11 בה מצויים המקרקעין ולצורך כך הוכנה ואושרה תוכנית בנין עיר (תב"ע חכ/במ/ 247), בה כלולים שטחי מגורים וכן שטחים ציבוריים פתוחים, כדוגמת המקרקעין מושא התביעה. המשיבות טוענות כי במסגרת הפרצלציה של השכונה נרשמו המקרקעין על שם מדינת ישראל, כאשר נקבע בהוראות התב"ע כי פיתוחן ואחזקתן של הקרקעות יהיו באמצעות המשיבה 2. על כן, לטענת המשיבות הן מחזיקות במקרקעין כדין, וממילא זכאיות הן לדרוש סילוקו של המבקש – המחזיק במקרקעין שלא כדין.

8.באשר לטענת ההתיישנות טוענות המשיבות כי המבקש רכש את הקרקע מחברת חי גל פרוייקטים מקרקעין ובניה (1994) בע"מ בשנת 2000, ואף חברת חי גל רכשה את המקרקעין מידי המשיבה 1 בשנת 2000, כאשר המבקש חתם בעת רכישת המקרקעין על כתב התחייבות, כאשר גבול חלקתו של המבקש אינו במחלוקת לאור העבודה שמדובר במקרקעין מוסדרים. בנוסף, לטענת המשיבות המדובר במקרקעין מוסדרים שזכות התביעה בגינם לא מתיישנת, וכן על פי הפסיקה עוולה של הסגת גבול היא עוולה מתחדשת, היוצרת עילת תביעה חדשה מידי יום.

9.באשר למחיקת כותרת התביעה טוענת המשיבה כי סדר דין מקוצר הוא הדרך הנכונה לניהול התובענה שכן לטענות הקנייניות המועלות על ידי המבקש אין כל אחיזה במציאות ואין הם מעוגנות כלל, והמדובר על תביעה פשוטה לסילוק יד בהיעדר כל זכות שבדין.

10.המשיבות הוסיפו כי טענותיו העובדתיות הרבות של המבקש, עליהן מבוססת בקשתו לא נתמכו בתצהיר כדין, בניגוד להוראות תקנה 241 לתקנות, ועל כן דינן של הטענות ושל הבקשה בכללותה להידחות.

דיון והכרעה

11.תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת כי בית המשפט רשאי למחוק תביעה, בין היתר, במידה ונראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית. ותקנה 101 לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי לדחות תביעה, בין היתר, מחוסר סמכות או כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.

12.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ולאחר ששמעתי את באי כח הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עתה נידרש לכל הטענות שהעלו הצדדים.

13.באשר לטענת חוסר סמכות עניינית, צודקות המשיבות כי ההלכה המושרשת הינה כי אבן הבוחן בשאלת הסמכות העניינית הינה הסעדים שנתבעו בכתב התביעה ולא מהותה של התביעה (ראו: ע"א 510/82 רינה חסן נ' יפה פלדמן פ"ד לז(3) 1, 13-14; וכן לאחרונה רע"א 8105/11 אברהים ג'ולאני נ' אסמאעיל מוחמד סלימאן (טרם פורסם). בענייננו, הסעד שנתבע הוא פינוי וסילוק ידו של הנתבע משטח מקרקעין ועל כן מדובר בשאלה הנוגעת לשימוש וחזקה במקרקעין, והתביעה אם כן מצויה בסמכותו של בית משפט זה, ועל כן אין לסלק את התביעה על הסף מטעם זה.

14.באשר לטענת חוסר הסמכות המקומית, גם כאן הצדק עם המשיבות. על פי תקנה 4 לתקנות, תובענה שבמקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו הם מצויים. אין חולק כי המקרקעין מצויים בתחום השיפוט של בית משפט זה (מחוז חיפה), ועל כן אין מקום לסילוק על הסף בהיעדר סמכות מקומית.

15.בעניין היות התביעה טורדנית או קנטרנית, נקבע כי ניהול הליכים טורדני הינו הגשת הליכים רבים באופן עקבי, לעיתים באופן מכוון ולרוב שעה שההליכים בעניין נשוא המחלוקת נסתיימו זה מכבר. המדובר בהגשה סדרתית של הליכי סרק שאין בהם ולו צל של עילה או רסיס של טעם (ראו: בשגץ 4748/06 שלמה שקד נ' תפוחי ( 02.08.2006)). יש שהגדירו תביעה טורדנית כתביעה המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט (תא (מחוזי חי') 262/92 שמעון צח נ' הדר טבריה בע"מ פ''ד תשנג(1) 224). בענייננו, נראה כי תביעה זו רחוקה מן ההגדרות האמורות. המשיבות גוללו את המסכת העובדתית המקנה להן עילת תביעה כנגד המשיב, ולא ניתן לומר בשלב זה כי מדובר בתביעה קנטרנית או טורדנית, אשר יש מקום לסלקה על הסף.

16.בעניין ההתיישנות, אכן כאשר מוכח כי התביעה התיישנה, שומה על בית המשפט לדחותה על הסף (ראו: ע"א 4600/91 מוסקוביץ נ' הבנק הבינלאומי הראשון פ"ד מח(3) 455, 458; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) 178), אולם בענייננו המבקש לא עשה, מלבד טענות בעלמא, כדי להביא אף ראשית ראייה לטענותיו אלו. דווקא המשיבות הביאו ראיות למכביר באשר למועד רכישת הנכס שבבעלות המבקש, ובדבר מועד פלישתו הנטענת ואף צירפה צילומים ותשריטים המעידים על כך ומקום שמדובר בתביעה במקרקעין, הרי התביעה טרם התיישנה. מעבר לכך, בשל היות המקרקעין מושא התביעה מקרקעין מוסדרים, הרי סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, החריג מקרקעין שהוסדרו לאחר חקיקת החוק מתחולת חוק ההתיישנות (ראו: יהושע ויסמן "מקרקעין ומיטלטין" משפטים יט (תש"ן) 267, 269). מכאן שאין לסלק התביעה על הסף בשל התיישנותה.

17.באשר למעשה בית דין, המבקש לא הציג פסק דין המקים מעשה בית דין, וממילא איני רואה כל צורך להידרש לטענה זו.

18.באשר לטענה לפיה המבקש אינו בעל המקרקעין, הרי שאין לכך כל נפקות. תביעה לסילוק יד, על פי סעיף 16 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969, הינה כנגד מי שמחזיק במקרקעין או תופס אותם שלא כדין, ולא כנגד בעל המקרקעין. המבקש בעצמו מודה כי הינו מחזיק במקרקעין, למצער באופן חלקי, ועל כן אין מקום לסלק את התביעה כנגדו, אף אם זכויותיו הקנייניות במקרקעין הועברו על שם אשתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ