אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרן קיימת לישראל נ' פחימה

קרן קיימת לישראל נ' פחימה

תאריך פרסום : 16/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
3042-10-10
09/09/2013
בפני השופט:
אבישי רובס

- נגד -
התובע:
קרן קיימת לישראל
הנתבע:
מרדכי פחימה
פסק-דין

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה, במסגרתה עתרה להורות על סילוק ידו של הנתבע ממקרקעין הידועים כחלקות 174, 176 ו - 177 בגוש 7726 בחדרה (להלן "המקרקעין"), אשר בבעלותה, ואשר מנוהלים על ידי מנהל מקרקעי ישראל, ולהשיב לידיה את המקרקעין הנ"ל, כשהם פנויים מכל אדם וחפץ. בנוסף, עתרה התובעת ליתן צו הריסה ועקירה לכל הבנוי ו\או הנטוע במקרקעין וצו מניעה קבוע, שיאסור על הנתבע לעשות שמוש במקרקעין הנ"ל.

2.בכתב התביעה נטען, כי במועד לא ידוע הסיג הנתבע את גבולה של התובעת במקרקעין, הקים בהם צריפים, פרגולות, משטחים מרוצפים, גדרות, שערים ונטיעות, וזאת ללא רשות מהמנהל ובלי שיש בידיו זכויות במקרקעין.

ביום 30.4.2009 נודע למפקח המנהל על הסגת הגבול והשמוש שעושה הנתבע במקרקעין. ביום 7.5.2009 נשלח לנתבע מכתב התראה, במסגרתו נדרש לסלק ידו מהמקרקעין ולהרוס את המבנים שהקים בהם. בנוסף, ביום 6.9.2009 נשלח מכתב לעמידר, המשכירה לנתבע את ביתו אשר בסמוך למקרקעין, בו הודיע המנהל כי אין לבצע כל פעולה בנכס המושכר ללא אישור המנהל, נוכח הסגת הגבול. הנתבע לא נענה לדרישת המנהל ולא פנה את המקרקעין.

התובעת טענה כי הנתבע הינו מסיג גבול וכי קמה לה הזכות לדרוש סילוקו מהמקרקעין שבבעלותה ולפנותו מהמקום. לפיכך, עתרה, כאמור, להורות על סילוק ידו מהמקרקעין, תוך הריסה של כל המבנים שהקים בהם.

3.הנתבע התגונן מפני התביעה וטען, כי התובעת מתעמרת בו. לטענתו, הוא חכר מהתובעת, באמצעות עמידר כחברה משכנת, לפני כארבעים שנה, מגרש על עליו בנוי מבנה בן שתי יחידות וכי זכויותיו רשומות כדין אצל עמידר ואצל רשם המקרקעין. המגרש המוחזק על ידי הנתבע, בשטח של 1,189 מ"ר, הינו חלק מגוש 7726, חלקה 434/1 ההיסטורית. נטען, כי לפני מספר שנים, לאחר שהתובעת בצעה פרצלציה בלתי רצונית בגוש בו מוקמים המקרקעין השייכים לו, על רקע כוונתה לשווק קרקעות באזור, נודע לו לראשונה כי התובעת טוענת לבעלות על חלק מהמקרקעין אותם הוא חוכר. הנתבע כפר בטענה כאילו פלש לשטח התובעת וטען כי השטח מוחכר על ידיו מזה כארבעים שנה וכי מקור הטעות בחישוב שטח חלקה 182 "החדשה" וחלקות 174, 176 ו - 177 שבבעלות התובעת. לחילופין, טען הנתבע כי במדה וימצא כי תשריטי התובעת וחישוביה אינם שגויים, הרי שהשמוש שעשה במקרקעין הינו שמוש בתום לב והוא זכאי לפיצוי בגין המיטלטלין שיהרסו ו\או ינזקו כתוצאה מהפעולות שתערכנה על ידי התובעת.

4.הצדדים הגישו תצהירי עדשות ראשית. התובעת הגישה את תצהירו של מר יגאל גרשון, אשר שמש בכל זמן רלבנטי לתביעה כמפקח מטעם מנהל מקרקעי ישראל, אליו צורף תשריט מודד של המקרקעין ואזור הפלישה ונסחי רישום רלבנטיים. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. בנוסף, במהלך דיון ההוכחות התרתי עדותו של מר יריב פחימה, בנו של הנתבע, אשר נכח באולם, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

5.טרם הכרעה בתביעה, ראוי להעיר מספר הערות דיוניות מקדימות. הדיון שנועד לשמיעת ראיות שני הצדדים נקבע במקור ליום 28.10.2012, בהתאם להחלטה שניתנה במעמד הצדדים ביום 15.3.2012. ביום 25.10.2012, שלושה ימים טרם דיון ההוכחות, הוגשה על ידי הנתבע, באמצעות ב"כ, בקשה לדחיית המועד לשמיעת ראיות הנתבע. במסגרת בקשה זו נטען, כי הנתבע שהינו אדם מבוגר, סבל לאחרונה ממצב בריאותי לקוי, הוא נאלץ לעבור ניתוחים ונאלץ להקדיש את מירב זמנו לטיפולים רפואיים. לכן, לא עמד בקשר עם ב"כ ועקב מצבו הכלכלי הגרוע, הנובע מהטיפולים אותם עבר, לא היה באפשרותו לפעול להגשת חוות דעת מומחה מטעמו. לטענתו, בהעדר חוות דעת, ייבצר ממנו לנהל את הגנתו כראוי. לפיכך, עתר לקבוע מועד נוסף לשמיעת ראיותיו, שעד לאותו מועד תוגש חוות הדעת. הבקשה לא נתמכה בתצהיר ואף לא במסמכים רפואיים כלשהם. בהחלטתי מאותו יום, ציינתי כי הבקשה הוגשה ברגע האחרון והורתי לצדדים להתייצב לדיון. הנתבע לא התייצב בעצמו לדיון ההוכחות ביום 28.10.2012 וב"כ טען, כי לא היה בקשר עם מרשו במשך חצי שנה ורק שלושה ימים טרם דיון ההוכחות, הצליח ליצור עימו קשר, אז הוגשה הבקשה לדחיית המועד לשמיעת ראיות הנתבע. במהלך הישיבה מיום 28.10.2012 נחקר המצהיר מטעם התובעת. בסיום הדיון, הורתי לנתבע להגיש מסמכים רפואיים, שיבהירו את מצבו ונקבע, כי לאחר שאעיין במסמכים, יוחלט האם לאפשר לו להגיש ראיות נוספות, לרבות את תצהירו שלו, לאחר שלא התייצב לדיון. הנתבע הגיש מסמכיו ואילו התובעת הגישה תגובתה לבקשה. בהחלטתי מיום 3.12.2012 הבהרתי, כי אין במסמכים הרפואיים שהוגשו על ידי הנתבע כדי לתמוך בטענה כי הנתבע לא יכול היה לטפל בהוצאת חוות דעת מומחה מטעמו, במשך כשמונה חדשים, מאז דיון קדם המשפט האחרון שהתקיים ביום 15.3.20012. יתירה מזאת, הנתבע לא צרף תצהיר שיתמוך בטענותיו, אם בבקשתו המקורית ואם בתגובותיו, הוא לא פרט מיהו המומחה אליו פנה כביכול, ולא הוגשה על ידיו בקשה ספציפית להגשת חוות דעת, אליה תצורף ולו טיוטה של חוות דעת כאמור. יתירה מזאת, ציינתי כי שלב קדם המשפט והגשת התצהירים הסתיים, התיק נקבע להוכחות ואף נשמעו ראיותיה של התובעת. זאת ועוד, לא ברור מבקשתו של הנתבע, מה צפוי היה להיות תוכן חוות דעת המומחה מטעמו, כיצד היא עשויה להועיל ואף לא צויין שמו של המומחה, אליו פנה כביכול. עוד הבהרתי, כי הגשת חוות דעת מטעם הנתבע תגרור אחריה, מטבע הדברים, הגשת חוות דעת נגדית ואולי מינוי מטעם בית המשפט ולמעשה, פתיחת ההליך מחדש. לאור נימוקי ההחלטה הנ"ל, נדחתה בקשתו של הנתבע להגיש חוות דעת, בשלב זה של ההליך. מאידך, אף שלא מצאתי הצדקה עניינית לאי התייצבותו לדיון ההוכחות שהתקיים ביום 28.10.2012, התרתי לנתבע להגיש את תצהירו כראיה, בתנאי שיתייצב ויחקר עליו, במהלך ישיבת הוכחות נוספת שנקבעה.

6.הנתבע אכן התייצב לדיון ההוכחות הנוסף שנקבע ונחקר על תצהירו. בנוסף, נחקר כאמור באותו מועד גם בנו שנכח באולם, למרות שלא הוגש בשמו תצהיר. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב ומכאן פסק הדין.

דיון והכרעה

7.התובעת, קרן קיימת לישראל, הינה בעלת המקרקעין הידועים כחלקות 174, 176 ו - 177 בגוש 7726 בחדרה, בשלמות. מדובר במקרקעי ישראל, על פי הגדרת מונח זה בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, תש"ך - 1960 והם מנוהלים על ידי מנהל מקרקעי ישראל (מכח חוק מקרקעי ישראל, תש"ך - 1960), אשר הגיש בשם הבעלים את התביעה כדין.

8.בעלותה של התובעת במקרקעין הוכחה באמצעות נסחי רישום מפנקסי רישום המקרקעין, אשר צורפו לתצהיר העד מטעמה. הרישום בלשכת רישום המקרקעין מהווה ראיה מכרעת לתוכנו, בהתאם לסעיף 125 לחוק המקרקעין.

9.הנתבע מתגורר בדירה הצפונית מבין שתי דירות בבית דו - משפחתי, המצוי בחלקה 182, ששטחה 1,891 מ"ר. בדירה הדרומית מתגוררת משפחת כוכבי, אשר ניתן כנגדה פסק דין לפינוי בהליך מקביל.

10.על פי תשריט המודד מטעם התובעת (ת/1), הרי שחלקה 182 גובלת בצדה המזרחי בחלקות 176 ו - 177 ואילו חלקה 176 גובלת בצפונה בחלקה 177 וממזרח, בחלקה 174.

11.על פי תשריט המודד מטעם התובעת (ת/1), הרי שהנתבע חרג מחלקה 182 והוא עושה שמוש בחלק הארי של חלקה 176 ובחלקים משטחי חלקות 177 ו - 174 (שטח הפלישה סומן על גבי תשריט ת/1 באדום).

עצם השמוש שעשה הנתבע במקרקעין הוכח באמצעות התשריט ת/1 ועדותו של העד גרשון (תצהיר עדותו הראשית וחקירתו בעמ' 8, שורות 18 - 20 ועמ' 9, שורות 8 - 16 לפרוטוקול). על פי ת/1, הרי שבתחומי החלקות שבבעלות התובעת הוצבו שני צריפי עץ, סככת צל, סככה ומשטח עץ.

למעשה, עניין זה אינו שנוי במחלוקת, שעה שהנתבע ובנו אשרו כי נעשה שמוש בשטח הנ"ל בחלקות הנ"ל שבבעלות התובעת, בתחום שהוצג בתשריט ת/1. העד יריב פחימה אשר כי הוא הקים את הצריף הצפוני בתשריט ת/1 ואילו אחיו יוסי הקים את הצריף הדרומי בתשריט הנ"ל. עוד הסביר הנ"ל, כי הסככה שמשה בעבר כאורווה (ראה עדותו של הנתבע בעמ' 14 - 16 ועדותו של מר יריב פחימה בעמ' 18 - 19 לפרוטוקול).

12.במהלך דיון ההוכחות התברר, כי הצריפים הוקמו לאחר שנת 1995, כ - 15 שנים טרם הגשת התביעה. תחילה הוקם הצריף הדרומי ולאחר מכן, הצפוני (עמ' 18, שורות 29 - 31 ועמ' 19, שורות 1 - 9 לפרוטוקול). עוד התברר, כי לאור טענות המנהל, במהלך חודש יוני 2012 פינה הנתבע, בעזרת בניו, את הצריפים והסככות משטח החלקות שבבעלות התובעת וכי הצריפים הועתקו לשטח חלקה 182, כפי שהיא מסומנת בתשריט ת/1 (עדותו של התובע בעמ' 17, שורות 1 - 24 לפרוטוקול ועדותו של מר יריב פחימה בעמ' 19 ו - 20 לפרוטוקול). עם זאת, ב"כ הנתבע הבהיר כי הנתבע עדיין עומד על טענתו לפיה, יש לו זכויות בשטח המחלוקת. לפיכך, יש צורך בהכרעה בנוגע לסעד הפינוי וההריסה.

13.התובעת הוכיחה באמצעות נסח הרישום את בעלותה במקרקעין נשוא התביעה. ההגנה המשפטית על חזקה במקרקעין מוסדרת בסעיפים 15 - 20 לחוק המקרקעין. מדובר בהגנה רחבה ומטרת ההסדר בחוק, היא לפרוס הגנה על המחזיק במקרקעין, בין שהוא בעלים של הקרקע, בין שהוא זכאי להחזיק בהם שלא בתור בעלים, ובין שהוא מחזיק בקרקע בחזקה בפועל, שלא מכוח זכות כלל. הוראות חוק המקרקעין בנושא זה, נדונו בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א רע"א 5518/98 יוסף נגד עוקשי, פ"ד נ"ה(3) 249. בית המשפט העליון הבהיר בפסק דינו הנ"ל, כי חוק המקרקעין מסדיר שלוש מערכות יחסים, מביניהן רלבנטית לענייננו הגנת הבעלים כלפי מסיג גבול, הקבועה בסעיף סעיף 16 לחוק (ההגנה מכח סעיף 17 לחוק אינה חלה, מאחר ולא הוכח כי התובעת החזיקה בפועל בשטח שהמחלוקת בעת הפלישה הנטענת אליו. תנאי ההגנה הקבועים בסעיף 19 אף הם אינם מתקיימים בענייננו). סעיף 16 נותן עדיפות לבעל הזכות להחזיק על פני מסיג הגבול ומקנה לו זכות תביעה בערכאות לסילוק ידו של הפולש. בתביעה זו על התובע להוכיח הן את זכותו שלו להחזיק בקרקע והן את היעדר זכותו של הנתבע להחזיק בה (ע"א 422/75 מזעקי נגד חדד, בעמ' 528). בענייננו, משעה שהוכחה בעלותה של התובעת בחלקות נשוא התביעה באמצעות נסח רישום המקרקעין, על פי סעיף 125 לחוק המקרקעין, הרי שהיא עמדה בנטל להוכחת תביעתה וזכאותה לפנות את הנתבע ממנו.

14.במצב דברים זה, הועבר לכתפי הנתבע הנטל להוכיח כי הוא רשאי להחזיק בנכס וכי אין לפנותו ממנו (סעיף 30 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), ע"א 127/77 קפה נגד לוי, פ"ד לא(3) 455 ות.א. (מחוזי - ת"א) 2103/98 מנהל מקרקעי ישראל נגד כהן (9.2.2006)). יתירה מזאת, נטל זה מונח לפתחו של הנתבע, לאור הכלל הראייתי לפיו, נטל השכנוע להוכחת טענה מסויימת מוטל על הצד שהטענה מקדמת את עניינו (ע"א 357/72 שנסי עזיז נגד סוראיה בצלציוני, פ"ד כז(1)741, 743 ורע"א 296/11 מוחמד נג'אר נגד שאוקי חמדאן עליאן (23.2.2012)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ