אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרמר ואח' נ' ממשלת ישראל

קרמר ואח' נ' ממשלת ישראל

תאריך פרסום : 27/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
2484-08
17/02/2013
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובע:
ממשלת ישראל
הנתבע:
1. שלמה קרמה
2. ניהול וייעוץ כלכלי בע"מ
3. שלמה קרמר

החלטה

לפני בקשה "לעיון מחדש" בהחלטתי מיום 29.1.2013, לפיה התקבלה בקשת המשיבים (ללא תגובת המבקשת), לתיקון סכום התביעה והעמדתה לצרכי אגרה, על סכום מופחת של 10 מיליון ש"ח ללא צורך בהגשת כתב טענות מתוקן.

העובדות הצריכות לעניין

כנגד המבקשת הוגשה ביום 11.11.2008 תביעה כספית על סך 12,458,710₪, בגין נזקים שנגרמו למשיבים בשל התנהלות המבקשת, נוכח מערכת התקשרויות והסכמים הנוגעים לשירותי ייעוץ וסיוע שנתן המשיב 1 באמצעות המשיבה 2, למבקשת, במשך כמעט עשור שנים בקשר להגייתה, גיבושה וקידומה של תכנית "אורות לתעסוקה", הידועה גם בכינוייה "תכנית ויסקונסין".

עם תחילת ההליכים, שילמו המשיבים אגרה בסך של 155,734 ₪. בחלוף למעלה משנה, הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה עתרו להגדלת סכום התביעה והעמדתה על סך של 15,879,546 ₪. לאחר שניתנה הסכמת המבקשת לתיקון, נעתר בית המשפט (כב' השופט ענבר) לבקשה ולאחריה, תוקן כתב התביעה בהתאם לכתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה.

בהמשך, ניתנה הודעת הצדדים, לפיה מתנהלים מגעים לסיום הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט והוסכם לפנות להליכי גישור. בין לבין, הועבר המשך הדיון בתובענה לטיפולי. לצד הליכי הגישור, ביקשה המבקשת, כי בית המשפט יורה למשיבים לשלם את הפרש יתרת האגרה, כנדרש, לנוכח הגשת כתב התביעה המתוקן, תוך שנטען, כי המשיבים שילמו רק את המחצית הראשונה של האגרה, בהתאם לסכום התביעה המקורי. בתגובתם, טענו המשיבים, כי משהעביר בית המשפט את ההליך לגישור, ההליכים לפניו מעוכבים ומשכך, אין מקום לחייבם בתשלום אגרה. על כן, התבקש בית המשפט להורות כי המשיבים ישלמו את הפרש האגרה תוך 20 ימים מקבלת שובר מתאים ממזכירות בית המשפט ולאחר שימוצו הליכי הגישור בין הצדדים. בהמשך, הודיעו המשיבים (לאחר שבאי כוחם התפטרו מייצוגו), כי הליך הגישור לא צלח וביקשו לדחות את מועד הדיון על מנת שיהיה בידם, בין היתר, די זמן להסדרת ייצוג אחר ולהגיש בקשה מתאימה לפטור מאגרה.

לאחר שניתנו מספר ארכות, הודיעו המשיבים, כי סכום התביעה (המתוקן) לא עודכן במערכת נט-המשפט ועל כן לא שולמה יתרת האגרה הנדרשת. בנוסף, נוכח מצבו הכלכלי הרעוע של המשיב 1 ולקראת שלב ההוכחות, בכוונתם להגיש בקשה מתאימה לפטור מתשלום אגרה, הן עבור הפרש האגרה המתחייב מהגדלת סכום התביעה והן עבור המחצית השנייה של האגרה. נוכח האמור, הוריתי למזכירות להנפיק שובר לתשלום אגרה מעודכן לסכום כתב התביעה המתוקן וככל שתוגש בקשה לפטור מאגרה, קבעתי, כי זו תובא לפני כב' הרשם למתן החלטה. ביום 20.12.2012, דחה כב' הרשם את בקשת המשיבים לפטור מתשלום יתרת האגרה בגין ההפרש בין סכום התביעה המקורי למתוקן. כן, נדחתה בקשתם לפטור מתשלום מחציתה השנייה של האגרה ובקשתם להשבת מקצת מסכום האגרה ששולם בתחילת ההליך עבור סכום התביעה המקורי.

נוכח החלטת הרשם הוגשה בקשת המשיבים לתיקון כתב תביעתם, לפיה ביקשו להעמיד את הסעד המבוקש על סכום מופחת של 10 מיליון ₪. משלא הוגשה תגובת המבקשת עד למועד שנקבע, נעתרתי לבקשה והוספתי, כי בנסיבות העניין לא יוגש כתב טענות מתוקן.

בבקשתה כיום, ל"עיון מחדש", בהחלטה, טוענת המבקשת, כי הבקשה לתיקון כתב התביעה, יחד עם בקשה נוספת לזימון עדים וכלל תצהירי המשיבים הומצאו לה, על ידי המשיבים, עובר להחלטת בית המשפט מושא הבקשה, בדואר אלקטרוני. משלא ניתן היה לשחזר את הקבצים שצורפו לתכתובת, ביקשה כי המסמכים יומצאו לה כדין. לאחר מספר ימים, נדרשה לבקשות שהוגשו, לאחר שאלו נמצאו בתיק האלקטרוני של בית המשפט. במועד האמור, הומצאו התצהירים ואלה הועברו לקבלת התייחסות הגורמים הרלוונטיים.

לגופו של עניין טוענת המבקשת, כי בקשת המשיבים להפחתת סכום התביעה, הינה ניסיון לעקוף את החלטת כב' הרשם לפטור מאגרה. לטענתה, על המשיבים לשלם את הפרש האגרה על פי הקבוע בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"). כמו כן, עם קביעת הדיון לשמיעת הראיות, יהיה על המשיבים לשלם את המחצית השנייה של האגרה, בהתאם לסכום התביעה המקורי. המבקשת הדגישה, כי עיון בתקנות האגרות ובפסיקה מלמד, שאין בהפחתת סכום התביעה כדי לפטור מתשלום הפרש אגרה והוסיפה, כי על המבקשים להגיש כתב תביעה מתוקן. לפיכך, התבקש בית המשפט להורות למשיבים לשלם את הפרש האגרה, שרק לאחריו יוגשו תצהירי המבקשת. המבקשת הדגישה, כי הבקשה לא הומצאה לה כדין, ולפיכך, ראוי כי בית המשפט יבסס החלטתו כאשר מונחת לפניו עמדתה, אשר הוגשה באיחור של יום אחד בלבד. נוכח כל האמור, התבקש בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו.

בתגובתם, טוענים המשיבים, כי המצאת כתבי הטענות נמסרו למבקשת באמצעות דואר אלקטרוני, על-פי בקשתה. לאחר שטענה, כי לא ניתן לפתוח את הקבצים שנשלחו, הועברו אליה, פעם נוספת, אותם קבצים במתכונת שונה. לאחר מכן, אושרה קבלתם. כמו כן, מזכירות בית המשפט אף היא המציאה את החלטת בית המשפט למבקשת ומכאן, כי הייתה לה ידיעה מלאה על הבקשה והחלטת בית המשפט. זאת ועוד, אין מקום לאפשר עיון מחדש בהחלטת בית המשפט, שכן בקשת המבקשת אינה נתמכת בתצהיר, וממילא, סמכות זו מוגבלת להליכים זמניים בלבד, כאשר חל שינוי נסיבות וגם זאת רק במקרים חריגים ונדירים בלבד. המבקשים הדגישו, כי החלטת בית המשפט יש בה כדי להכריע את גורלה של התביעה ובהתאם לפסיקה לא ניתן לשנותה. משעה שהועמד סכום התביעה בשיעור שנקבע אין עוד מקום לדון באגרה. בשל כל האמור לעיל, התבקש בית המשפט לדחות את בקשת המבקשת לעיון חוזר.

דיון והכרעה

עיון בכתבי הטענות מעלה, כי, למעשה, נוכח טיבה ומהותה, עניינה של הבקשה, לביטול החלטה שניתנה במעמד המשיבים בלבד (שכן עובר להחלטה טרם ניתנה תגובת המבקשת). לפיכך, חרף כותרת הבקשה (לעיון מחדש), יש להידרש לה על-פי תוכנה. המסגרת הדיונית לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הינה בגדר תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. כאשר נמצא שההחלטה אינה "פגומה" – כלומר, כאשר הפגם אינו נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, סמכותו של בית המשפט לבטל את ההחלטה מסורה לשיקול דעתו (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה תשיעית, תשס"ט) (להלן: "גורן")). בית המשפט רשאי להורות על ביטול ההחלטה, בהתחשב בשאלה, האם המבקש הציג טעם טוב להצדקת מחדלו להשיב, וכן בהתחשב בהערכת סיכויי הבקשה במידה וההחלטה תבוטל (ראו והשוו: רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (29.10.2000); ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994); ע"א 89/76 ניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1) 82, פס' 5 (1977); ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח(1) 395 (1954); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 737-734 (מהדורה שביעית, 1995)). ככל שתשובה לאחת מן השאלות, מהו מחדלו של המבקש ומהן סיכויי הצלחתו, משכנעת יותר ובעלת טעם משמעותי, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת (גורן, בעמוד 372).

בענייננו, טוענת המבקשת כי הסיבה לאי הגשת תגובתה במועד, נעוץ בעובדה, כי כלל לא הומצאו לה בקשות המשיבים והחלטת בית המשפט. עוד נטען, כי המשיבים המציאו לה את הבקשה בשלב מאוחר ורק לאחר עיון בתיק האלקטרוני של בית המשפט נגלתה לה ההחלטה מושא הבקשה שלאחריה פעלה להגשת תגובתה. המשיבים חולקים על טענות המבקשת. ייאמר מיד, כי אינני נזקק להכריע בטענת המבקשת, לעניין דרכי ההמצאה והאם הבקשה הומצאה לה עד למועד שנקבע, שכן אף אם לא נפל פגם בהמצאה, מצאתי, לאחר בחינת הבקשה ולנוכח ההלכה הנוהגת בעניינים בכגון דא, כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול החלטתי מיום 29.1.2013, כמבוקש. אכן נכון, על הצדדים לכבד את החלטות בית המשפט, לרבות לעניין מועדים שנקבעו, ואולם, אף אם נפל פגם בהתנהלות המבקשת (ואינני קובע שכך היה), שוכנעתי שמחדל זה אין בו כדי להצביע על התעלמות מדעת מההליך המשפטי או יחס של זלזול כלפי בית המשפט המצדיק דחיית בקשת הביטול, מטעם זה בלבד (רעא 6905/11 פסי גולדנברג בפשט''ר נ' זהבה רובנר (31.12.2012)). בנסיבות אלה, יש להכריע בבקשה על-פי סיכויי הצלחתה של המבקשת לגופו של עניין ואלה, כפי שיפורט להלן, גבוהים ומצדיקים להיעתר לבקשה.

מושכלות יסוד הן כי המועד הקובע בעניין אגרה הינו מועד פתיחת ההליך (תקנה 2(א) לתקנות האגרות; רע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(1) 717 (2002) (להלן: "עניין סיס")). הלכה פסוקה היא כי האגרה נגזרת מן הסכום הנקוב בתביעה במועד הגשתה (עניין סיס; ע"א 10537/03 מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) נ' יש-גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ, פ"ד נט(1) 642, 648 (2004); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ -פירוק נ' עיריית תל אביב יפו (30.1.2007)). הטעם העומד בייסוד העניין הוא למנוע מצב בו למעשה יטיל תובע אימה על הצד שכנגד על ידי הגשת תביעה כספית מופרזת ועובר לשלב ההוכחות יקטין את סכום התביעה. לשון אחר, ככלל, אין להתיר לתובע מצב דברים, לפיו תוגש תביעה כספית בדרך של קביעת סכום תביעה גבוה, כשהתכלית היחידה העומדת בבסיסה הינה קביעת נקודת מוצא למשא ומתן ולפשרה. תשלום אגרה הנגזר מהסכום הנטען בכתב התביעה במועד הגשתה, מתמרץ את התובע לקבוע מלכתחילה את תביעתו על סכום ריאלי (רע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ (30.8.2005)).

בענייננו, משתוקן כתב התביעה לראשונה, על-פי בקשת המשיבים וסכום התביעה הועמד על סך של 15,879,546 ₪, היה עליהם לשלם את הפרש האגרה הנדרש, בהתאם לסכום התביעה המתוקן וכקבוע בתקנה 10(א) לתקנות האגרות ונדמה, כי הדברים פשוטים וברורים. אכן נכון, המשיבים עתרו לקבלת פטור מתשלום יתרת האגרה, ואולם, בקשתם נדחתה בהחלטת כב' הרשם ומשכך, עליהם לשלם את יתרת האגרה, כאמור.

מכאן, ככל שהמבקשים מעוניינים לתקן את סכום התביעה ולהעמידו על סכום מופחת מזה שנדרש, אין מניעה להיעתר לבקשתם, שכן מקום בו תובע מבקש שלא לעמוד על סכום התביעה המקורי, חזקה כי בית המשפט לא יפסוק לטובתו סכום גבוה מזה שהתבקש. יחד עם זאת, אין בתיקון והפחתת סכום התביעה כדי ליתן למשיבים פטור מתשלום יתרת הפרשי האגרה, בהתאם לסכום התביעה (כפי שתוקן לראשונה), ולא יהיה בכך כדי ליתן להם פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, במועד הקובע לעניין זה, עובר לשמיעת הראיות. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, ומשיקולים מעשיים ודיוניים, הכרוכים ביעילות הדיון ובשים לב להליכים שהתנהלו והגשת כתבי טענות מתוקנים, לא מצאתי בנסיבות העניין מקום להורות למשיבים להגיש פעם נוספת כתב תביעה מתוקן שכן, בית המשפט לא יפסוק למשיבים, בסעדים השונים, יותר משהתבקש לפסוק בסכום התביעה (המופחת) הכולל.

נוכח האמור לעיל, הנני נעתר לבקשה ומורה על ביטול החלטתי מיום 29.1.2013, כמבוקש. יחד עם זאת, הנני נעתר לבקשת המשיבים לתיקון סכום התביעה והעמדתה על סך מופחת של מיליון ש"ח ואף שאין בכך כדי ליתן למשיבים פטור מתשלום הפרשי האגרה, לא מצאתי צורך, בנסיבות העניין, להורות להם להגיש כתב טענות מתוקן. יחד עם זאת, ככל שבדעת המבקשת, לטעון לעניין סכום התביעה המופחת, רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 7 ימים מיום תשלום הפרשי האגרה, להלן.

סוף דבר

על המזכירות להנפיק שובר עדכני לתשלום יתרת הפרש האגרה ולהמציאו למשיבים (הם התובעים). המשיבים ישלמו את הסכום הנקוב בשובר בתוך 20 ימים. ככל שלא ישולם הסכום עד למועד שנקבע, יימחק ההליך בלא כל הודעה נוספת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ