אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרמיטל אי. אל. בע"מ ואח' נ' וילאר נכסים (1985) בע"מ ואח'

קרמיטל אי. אל. בע"מ ואח' נ' וילאר נכסים (1985) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 29/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
21540-10-12
22/10/2013
בפני השופט:
יעקב שינמן

- נגד -
התובע:
1. קרמיטל אי. אל. בע"מ
2. יאיר עציון
3. רפאל מריומה

הנתבע:
וילאר נכסים (1985) בע"מ

החלטה

(בבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף,
ולחילופין, להורות על עיכוב
ההליכים והעברה לבוררות)

בפניי בקשת התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: "קרמיטל") לסלק על הסף את התביעה שכנגד שהגישה נגדם הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "וילאר") מחמת מעשה בית דין, התיישנות והשתק שיפוטי. לחילופין, מבקשת קרמיטל לעכב את בירור התביעה שכנגד ולהעבירה לבוררות בהתאם להסכם בין הצדדים.

רקע

קרמיטל, חברה העוסקת בציפוי אריחי קרמיקה, הגישה תביעה נגד וילאר (להלן: "התביעה העיקרית"). המבקשים 2 – 3 הינם בעלי מניות ומנהלים בקרמיטל.

וילאר, הינה חברת בת של חברה ציבורית בשם וילאר אינטרנשיונל בע"מ העוסקת בתחום נכסי דלא ניידי ובבעלותה נכסים אותם היא משכירה.

ביום 19.11.1989 התקשרו הצדדים בהסכם (להלן: "ההסכם") על פיו בנתה וילאר עבור קרמיטל מבנה תעשייתי באזור התעשייה ברקן (להלן: "הנכס"). בין הצדדים התגלעה מחלוקת האם מדובר ב"הסכם שכירות" (כטענת וילאר) או ב"הסכם מכר לשיעורין" (לטענת קרמיטל), במסגרתו התשלומים שהועברו על ידי קרמיטל נחשבים כתמורה בעד הנכס.

המחלוקת בין הצדדים הועברה להליך בוררות בפני הבורר פרופ' יצחק הדרי (להלן: "הבורר"). בפסק הבורר מיום 19.8.1997 (להלן: "פסק הבורר") נקבע כי ההסכם בין הצדדים הינו "הסכם מכר לשיעורין", כאשר התשלומים ששילמה קרמיטל לוילאר במהלך השנים הינם עבור רכישת הזכויות בנכס. עוד נקבע, כי היה וקרמיטל לא תשלם את יתרת התמורה ותשלים את רכישת הנכס עד למועד מסוים, הזכויות בנכס יהיו של וילאר וכנגד זאת, וילאר תחויב בהשבת סכומי הקרן ששילמה קרמיטל עבור הנכס, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, בהתאם לנוסחה שקבע הבורר. ביום 14.11.2010 ניתן פסק בורר משלים בו נקבע כי לצורך רכישת הנכס על קרמיטל לשלם לוילאר תמורה בסך של 1,835,320 ₪.

לאחר מתן פסק הבורר התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים בנוגע לשאלה האם קרמיטל השלימה את רכישת הנכס ובסופם נקבע (במסגרת ה"פ 2314/04 מפי כב' השופט פרגו) כי קרמיטל לא שילמה במועד הנדרש את מלוא יתרת התשלום הנדרש לצורך השלמת רכישת הזכויות בנכס ולא השלימה את רכישת הנכס בהתאם לפסק הבורר.

בתביעה העיקרית טענה קרמיטל כי, בניגוד לאמור בפסק הבורר, וילאר לא השיבה לה את סכומי הקרן בצירוף ריבית והצמדה הגם שנקבע כי קרמיטל לא השלימה את רכישת הנכס. לכן, קרמיטל עתרה בתביעה העיקרית לחייב את וילאר להשיב לה את יתרת הקרן ששולמה על ידה בהתאם לפסק הבורר ובסך של 3,639,032.40 ש"ח.

וילאר טענה בכתב הגנתה כי התביעה העיקרית הינה תוצר של סילוף פסק הבורר והתעלמות מחבות קרמיטל כלפי וילאר בהיקף של מיליוני שקלים. לטענתה, החישוב הנכון של סעיף ההשבה בהתאם לפסק הבורר, תוך קיזוז אובדן דמי שכירות שעל קרמיטל לשפות את וילאר בגינו, מוביל למסקנה כי לא רק שוילאר אינה חייבת לקרמיטל סכום כלשהו, אלא קרמיטל חייבת לשלם לוילאר מיליוני שקלים ובגין סכום זה הגישה וילאר נגד קרמיטל כתב תביעה שכנגד (להלן: "התביעה שכנגד").
לטענת וילאר, היא קיזזה ומקזזת מכל סכום המגיע לכאורה לקרמיטל, פיצוי בגין אובדן דמי שכירות שקרמיטל מנעה מוילאר כל אפשרות להפיקם מהנכס במהלך התקופה מחודש 2/1997 ועד ליום 1.9.2002. לטענת וילאר, הריבית בפסק הבורר נקבעה רק למשך 6 חודשים וקרמיטל, אשר במשך השנים סרבה לפעול לפי פסק הבורר, אינה זכאית כלל להפרשי ריבית והצמדה בהיותה נושה סרבנית. לטענת וילאר, הגם שתקופת השכירות הסתיימה כבר ביום 28.2.1997, קרמיטל המשיכה להחזיק בנכס עד ליום 1.9.2002 ובשל כך נמנעו מוילאר הכנסות משכירות. בשנת 2002, במסגרת הליך הבוררות הגישה וילאר נגד קרמיטל כתב תביעה בגין אובדן דמי השכירות במהלך תקופה זו והבורר הורה על מחיקת התביעה (החלטת הבורר מיום 9.2.2003) תוך שהוא מסביר כי הסכום שעל קרמיטל לשלם בגין רכישת הנכס על פי פסק הבורר מגלם תשלום ריבית ואם סכום זה, כולל הריבית, ישולם על ידי קרמיטל, וילאר אינה זכאית לדמי השכירות. לטענת וילאר, החלטה זו מאשרת את זכותה של וילאר לקבלת דמי שכירות היה וקרמיטל לא תשלם את הסכום ולא תרכוש את הנכס.

לפיכך, כיוון שקרמיטל הוסיפה להחזיק בנכס, זכאית וילאר לקיזוז דמי שכירות וריבית פיגורים מחודש מאי 1999 ועד ליום 1.9.2002 בסך של 6,403,863 ₪.

וילאר העמידה את סכום התביעה שכנגד לצרכי אגרה ולאחר קיזוז סכום ההשבה על סכום של 2,600,000 ₪ (בתוספת מע"מ).

תמצית טענות קרמיטל

יש לדחות על הסף את התביעה שכנגד מהטעמים הבאים;

מעשה בית דין התביעה שכנגד שהגישה וילאר כבר נדונה ונדחתה על ידי הבורר בהחלטה שהפכה לחלוטה. התביעה שכנגד מבוססת על תקופה שבין 28.2.1997 – 1.9.2002 (להלן: "התקופה הרלבנטית") במהלכה, לטענת וילאר, המבקשים סרבו להעביר את החזקה בנכס לידי וילאר ובכך "מנעו מוילאר במפגיע, ובחוסר תום לב, הכנסות שכירות". וילאר מודה במסגרת התביעה שכנגד (סעיף 65) כי תביעה זהה נגד כל המבקשים כבר הוגשה בפני הבורר בשנת 2002 לאחר תום התקופה הרלבנטית. הבורר דחה בהחלטתו מיום 9.2.2003 את תביעת וילאר על הסף. על החלטה זו הגישה וילאר בקשה לביטול פסק בוררות בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ה"פ 460/03), אולם בהמשך הגישה לבית המשפט הודעה כי היא מושכת את הבקשה. בנוסף, עוד בתחילת הליכי הבוררות הגישה וילאר תביעה נוספת זהה שמרכיביה הינם דרישה לתשלום דמי שכירות – בדומה לעילה המועלית בתביעה שכנגד, אשר אף היא נדחתה והבורר לא מצא לפסוק לוילאר דמי שכירות. דהיינו, כיום וילאר תובעת בפעם השלישית את אותה תביעה לאחר שזו נדחתה לגופה ולאחר מכן על הסף. בניגוד לטענת וילאר, פסק הבוררות לא היה כפוף לתנאי שקרמיטל תרכוש את הנכס. וילאר מנסה לחמוק ממעשה בית דין באמצעות מתן פרשנות חדשה לפסק הבורר לפיה הפסק הדוחה את תביעת וילאר (השניה) ניתן בהנחה כי קרמיטל תרכוש את הנכס וכי הפסק יוצא מנקודת הנחה עובדתית כאילו הנכס יהיה בבעלות קרמיטל ולכן אובדן דמי השכירות מגולמים במחיר הרכישה – אולם, בפסק הבורר לא נמצאה אותה הנחה עובדתית והבורר ידע לנסח פסקי בוררות המתייחסים לאפשרות כי הנכס לא יירכש על ידי קרמיטל וממילא במועד מתן פסק הבוררות כבר חלף המועד בו ניתן היה להשלים את העברת הבעלות לקרמיטל. במהלך כל התקופה הרלבנטית, קרמיטל כלל לא נהנתה מהנכס והפסיקה את פעילותה בו ונסיונותיה להשכיר את הנכס לצד ג' נתקלו בסירוב מוחלט של וילאר שנעשה ממניעים פסולים.

התיישנות – התקופה הרלבנטית הסתיימה בחודש ספטמבר 2002 ולכן דין התביעה שכנגד להתיישן. התביעה שכנגד מעלה טענות עובדתיות בנוגע לארועים שקרו לפני למעלה מ – 15 שנים. יש לדחות את טענת וילאר להיבנות מלשון סעיף 4 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") שכן לא מתקיימים התנאים המצטברים להחלת ההגנה לפי סעיף זה – אין קשר עובדתי או משפטי בין עילת התביעה הראשית לבין עילת התביעה שכנגד ואין אלו נוגעות לאותן נסיבות ומדובר על שני נושאים נפרדים לחלוטין – פסק הבוררות הוא בעל חיוּת נפרדת משלו שאינה קשורה להסכם הבוררות בין הצדדים וביטולו של הסכם הבוררות אינו נוגע לפסק הבוררות. עילת התביעה שכנגד כבר הועלתה על ידי וילאר במסגרת כתב תביעה שנדחה על הסף על ידי הבורר ווילאר משכה בקשה לביטול פסק הבורר בעניין זה ממש כך שלוילאר היתה הזדמנות לעמוד על עילת התביעה שכנגד במהלך שנת 2002 והיא עשתה כן במסגרת בקשתה לביטול פסק הבורר אותה משכה (במסגרת ה"פ 460/03) ואין לאפשר לה לבצע "מקצה שיפורים" באמצעות התביעה שכנגד. בניגוד לטענת וילאר, כוח התביעה שלה היה קיים כבר מיום 1.9.2002 משנסתיימה התקופה הרלבנטית והיא יכלה לתבוע את נזקיה. טענת הקיזוז של וילאר אינה מצילה כתב תביעה שהתיישן.

השתק שיפוטי וחוסר תום לב – החלטת הבורר לדחות על הסף את תביעת וילאר בשנת 2002 הינה מחמת מעשה בית דין לאחר שכבר נדחתה תביעה קודמת זהה של וילאר והעלאתה כעת, בפעם השלישית, נגועה בהשתק שיפוטי חמור. טענת וילאר בכתב התביעה שכנגד כי מדובר בפיצויים חוזיים, סותרת את תגובתה של וילאר במסגרת הבוררות שם הבהירה כי הטענה החוזית כבר הוכרעה במסגרת פסקי הבוררות ולכן הגישה תביעה נוספת בעילה נזיקית. וילאר מושתקת מהעלאת טענות בדבר "אובדן דמי שכירות" הן בעילה חוזית והן בעילה נזיקית. בתגובתה, וילאר מטעה את בית המשפט בנוגע לזהות שתי התביעות שהגישה במסגרת הבוררות ואין לאבחן בין שתי התביעות הזהות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ