אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קריקוב ניסים נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

קריקוב ניסים נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

תאריך פרסום : 22/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2284-05
21/06/2011
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
קריקוב ניסים ע"י ב"כ עוה"ד שמואל לכנר ואורן מאור
הנתבע:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. מ.מגן אינטרנשיונל חברה לבניין ולהשקעות

פסק-דין

פסק דין

התובע הוא יליד 1943, והוא עלה ארצה מאלג'יר כילד יחד עם משפחתו בשנת 1949. לטענתו, הסוכנות היהודית שיכנה את משפחתו בנכס שהוא בגוש 6181 חלק מחלקה 638 (להלן: "הנכס"). הנתבע 1 (להלן: "המינהל") הוא הבעלים הרשום של הנכס, והנתבע 2 (להלן: "מגן") הוא מי שזכה במכרז לבניית פרויקט מגורים במקרקעין בהם נמצא הנכס, בשכונת נווה יהושע ברמת גן.

בתביעה דנן, עותר התובע שישולמו לו דמי פינוי, המגיעים לו לטענתו בגין פינויו מהנכס.

התובע טען כי הוא גר בנכס באופן רצוף משנת 1949 ועד שנת 1996. בשנת 1996 הגיש המינהל כתב תביעה מתוקן כנגד הנתבע, בו נדרש פינוי של התובע מהנכס (ת. א. 66320/94 בבית משפט השלום. להלן: "תביעת הפינוי"). ביום 3.3.97 הוגשה נגד התובע תביעה כספית (ת. א. 26644/97 בבית משפט השלום בתל אביב).

בתביעת הפינוי קבע בית משפט השלום בפסק דינו, כי התובע אינו מסיג גבול אלא בר רשות חינם. התובע הגיש ערעור על פסק הדין, ובית המשפט המחוזי בפסק דינו מיום 24.12.03 (ע"א 1527/01), אימץ את פסק דינו של בית משפט השלום, וקבע כי לתובע רישיון מכללא עקב שהייתו ארוכת השנים בנכס. עוד נקבע כי הרשות שניתנה לתובע אינה בלתי הדירה, וכי הוא נהנה מהשימוש בנכס ללא תשלום מינימאלי.

לאחר פרסום פסק הדין בערעור, נודע לתובע לטענתו, על ארכיון הסוכנות היהודית בצריפין. הוא פנה לשם וקבל מסמכים היסטוריים, שלטענתו הופכים על פניהם את ממצאי בתי המשפט בתביעת הפינוי. התובע הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינה של ערכאת הערעור בתביעת הפינוי, תוך שהוא מבקש לצרף את המסמכים הנוספים שאיתר. ביום 5.8.04 דחה בית המשפט העליון את הבקשה.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון (כב' השופטת פרוקצ'יה), ציין בהחלטתו כי "נרשמת בזה הודעת המדינה לפיה לא תטען כנגד זכותו הדיונית של המבקש להגיש תביעת פיצויים בגין סילוק ידו מן הנכס, כעולה מפסיקת הערכאות הקודמות בהקשר לכך, וכן לא תתנגד להצגת הראיות במסגרת אותה תביעה, אם ובמידה שהמבקש יבקש להציגן".

בעקבות החלטתו של בית המשפט העליון, פונה הנכס על ידי התובע, ובהמשך הוא נהרס.

טענות הצדדים

מכוח הודעת המדינה, ודבריו של בית המשפט העליון שצוינו לעיל, הציג התובע בתביעה דנן מסמכים שהתגלו לו בארכיון הסוכנות. המסמכים צורפו כנספחים ט' – ל"א לתצהיר עדותו הראשית של התובע.

התובע טען כי מהמסמכים הללו עולה כי ביום 1.1.53 שילמה משפחת קריקוב "על החשבון" 20 ל"י כדמי מפתח לסוכנות, וזכתה במעמד של דיירות מוגנת (נספח ט' לתצהיר התובע). הוא טען כי התשלום הזה שולם בנוסף לתשלומי השכירות ששולמו בנפרד – בסכום של 4 ל"י לחודש.

מנספח י"ב לתצהיר התובע (הזהה לנספח ט' לתצהיר), עולה לטענתו כי ביום 30.6.65 הוצא אישור של הסוכנות, לפיו למרדכי קריקוב (אבי התובע) הושכר צריף ביום 1.1.53, וכי מר קריקוב מרדכי שילם 20 ל"י ביום 1.1.53. ממסמכים אחרים עולה, כי הסוכנות פנתה לאבי התובע ביחס לתשלום דמי שכירות, וכי בשנת 1959 נגבה מאבי התובע שכר דירה (נספחים י"ח וי"ט לתצהיר התובע).

מסמכים אחרים מתייחסים באופן כללי לדיירי שכונת נווה יהושע בה נמצא הנכס, כאשר לטענת התובע, עולה מהם כי גם משרד הבינוי והשיכון ראה בדיירי השכונה בעלי זכויות לכול דבר וענין, והסכים להתחייב לשכנם במבנים חדשים שיוקמו חלף המבנים בהם הם החזיקו בפועל. התובע טען כי הסוכנות קבלה זכויות חכירה בנכס מהקרן הקיימת, וכי רק בשל רשלנות של המינהל לא נרשמו זכויות החכירה בפועל.

התובע הוסיף וטען, כי אלמלא היתה משפחת קריקוב משלמת תמורה כספית עבור הנכס, היתה מוגשת תביעה לפינויה על ידי הסוכנות עוד לפני עשרות רבות של שנים. עוד נטען כי בשנת 1971 העריכה הסוכנות את הנכס, ובמסמך ההערכה נכתב כי ההערכה מתייחסת לשווי נוכחי של זכויות החכירה. גם ממסמך זה עולה – כך נטען - כי הסוכנות ראתה את התובע כזכאי לקבל פיצוי עם פינויו מהנכס.

התובע טען כי על המינהל מוטלת חובה לנהוג בתום לב, ללא אפליה ובהגינות. הוא טען כי בטרם הגשת תביעת הפינוי ותצהירי המינהל, היה על העד מטעם המינהל לפנות לסוכנות, ולברר עמה האם קיימים מסמכים המעידים על זכויות התובע בנכס.

בסיכומים מטעמו, טען התובע כי המינהל, ואף מגן כזרועו הארוכה, ידע והכיר בכך כי למפונים יש זכויות קנייניות בבתיהם. התובע טען כי הוא ובני משפחתו גרו בנכס במשך 60 שנים ברציפות. הטענה לפיה הוא חדל בשלב כלשהו לגור בנכס – לא הוכחה.

התובע טען כי היה על המינהל להציג את המסמכים שאותרו על ידיו, וכי לאור המסמכים הללו הוא זכאי לפיצוי, שלא יפחת מסכום הפיצוי שקבלו שכניו במסגרת הסכם פשרה. לטענת התובע הוא זכאי לפיצוי מכוח דוקטרינת הנזק הראייתי, ומכוח חוסר תום הלב המובהק של המינהל, אשר לא חשף מסמכים שהיו ברשותו, ומנע מהתובע להתגונן בפני תביעת הפינוי.

לטענת התובע הוא בעל זכות חכירה לדורות, או לחלופין דייר מוגן בנכס. הוא טוען כי הוריו נכנסו לנכס לפני יום 20.8.68 שלא על פי חוזה שכירות בו צוין במפורש כי חוק הגנת הדייר אינו חל עליו. בנוסף נטען כי בחודש ינואר 1953, שילמו הוריו של התובע דמי מפתח בשיעור של 20 ל"י. התשלום שולם ללא קשר עם דמי השכירות שהועברו בנפרד לסוכנות. הורי התובע אף שילמו עבור תשתית הביוב שהוקמה בנכס.

התובע טען כי לא נכונה טענת הנתבעים, לפיה הוא בעלים של דירת מגורים נוספת. הוא ניהל משא ומתן לרכישת דירה אולם בסופו של דבר, העסקה לא הושלמה.

עוד נטען כי התובע זכאי לפיצוי לאור עיקרון השוויון, ולאור הפיצוי שקבלו שכניו. כך, נטען כי השכנים בני משפחת סלע פונו וקבלו פיצוי, וכך גם משפחת אהרונוב, אשר פונתה וקבלה פיצוי. הנתבעים פעלו בניגוד להנחיות המינהל ביחס לפינוי מפונים שלא נחתם עמם הסכם פינוי, כאשר המינהל נוהג לפצות מפונים בהתאם לזכויות שהיו להם בנכס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ