אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קריחן נ' כהן

קריחן נ' כהן

תאריך פרסום : 04/06/2013 | גרסת הדפסה
דמ"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
34070-04-12
27/05/2013
בפני השופט:
אייל אברהמי

- נגד -
התובע:
ליליה קריחן
הנתבע:
אסתר כהן

החלטה

התיק שבפניי קבוע לדיון הוכחות ביום 30.5.13.

בפניי בקשת התובעת מיום 27.5.13 לקיים דיון מקדמי בתיק או לחילופין לדחות את דיון ההוכחות. כמו כן התובעת עומדת על בקשתה לתיקון כתב התביעה.

בנוסף בפניי בקשת הנתבעת מיום 27.5.13 למתן צו לגילוי מסמכים (תלושי שכרה של התובעת) כלפי דינה קר.

שינוי סיווג ההליך וקיום דיון מוקדם

התיק דנן נפתח כתיק דמ"ש (דיון מהיר בפני שופט, להלן: "דמ"ש") לנוכח סכום התביעה.

ניתן פסק דין בהעדר הגנה, שבוטל בהחלטתנו מיום 22.10.12, בשים לב לדרך ההמצאה שבוצעה בהדבקה על דלת ביתה של הנתבעת (כאשר הנתבעת היא עיוורת).

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד כלפי התובעת. שני הצדדים מיוצגים.

בתיק זה הוגשו בקשות מקדמיות בהיקף החורג מהמקובל בתיקי דמ"ש, מהן שלוש תוך פחות מחודש לפני דיון ההוכחות.

מובהר בזה כי עד כה לא התקיים דיון מוקדם בתיק שכן אין מקובל בתיקי דמ"ש לקיים דיונים מוקדמים.

סעיף 31 (ה) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע בזו הלשון:

"בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו.הופסק הדיון המהיר כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה."

בענין סעיף זה נאמר בבשא (ארצי) 388/06 פודים נ' מלונית בית קטן בבקעה (ניתן ביום 14.6.06) כך:

"מטרת המחוקק בהנהגת הדיון המהיר היתה להביא לפישוט ההליכים והתייעלות הדיונים בתובענות כספיות עד לסכום מסוים (דב"ע נז/212-9 משה קוריאט – נירה שובל, לא פורסם). אולם, לבית הדין נתונה גם הסמכות להפסיק את הדיון המהיר ולדון בהליך כתובענה בדרך רגילה, כפי שנקבע בסעיף 31(ה) לחוק בית הדין לעבודה. בהתאם לסמכותו זו, אם מצא בית הדין כי נושא הדיון, הבעיות העולות ממנו או היקף הראיות הדרושות לבירור העניין אינם מאפשרים את קיומו של הדיון המהיר, או מקום שהדבר מוצדק, הרי שרשאי הוא להפסיק את בירור התובענה בדרך של דיון מהיר ולהעבירה לדיון בפסים רגילים. "

בנסיבות התיק דנן כפי שפורטו לעיל, נראה כי אין מקום להמשיך ולנהל ההליך בדרך של תיק דמ"ש, אלא יש צורך בניהולו כתיק ס"ע לכל דבר ועניין. ריבוי הבקשות והתגובות במועד כה קרוב לדיון ההוכחות מעכב ומסרבל את התיק ולא ניתן לקיים בו דיון הוכחות בשלב זה.

אנו קובעים אפוא כי התיק יידון בדרך של הליך סע"ש (סכסוך עבודה בפני שופט).

הבקשה לתיקון כתב התביעה

המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 CHENGJIN ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556). מגמה זו משתלבת עם סדרי הדין הגמישים הנהוגים בבתי הדין לעבודה, שמטרתם להקל על הבאת עניינו של העובד לדיון מהותי, בלא שמכשלות פרוצדוראליות יעמדו לו לרועץ. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו– כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 10 (הוצאת ניצן מהדורת 2011)).

בדב"ע תש"ן/23-3 מדינת ישראלמלמן פד"ע כא 360, 363, נקבע כי שומה על בית הדין הבוחן בקשה לתיקון כתבי טענות לשים לנגד עיניו דברים אלו:

"מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו המשפטי של בית המשפט, לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתה האמיתית לדיוןהשניה האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שבפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, די שהטפל לא יכשיל את העיקר".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ