אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קריבוס נ' בן משה ואח'

קריבוס נ' בן משה ואח'

תאריך פרסום : 09/05/2012 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי ירושלים
14967-11-11
04/05/2012
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
יהודה לייב קריבוס
הנתבע:
1. ג'קי-הראל בן משה
2. א.ס. למגזר החרדי בע"מ
3. אהרן רייכמן

פסק-דין

פסק דין

בדיון של 4.3.12 נקבע כי נשארה למבקש טענה מרכזית אחת נגד פסק הבוררים והיא, כי למרות נטייתם הראשונית להכריע בסוגיית החיוב הנטען לתשלום דמי תיווך בדרך של השבעת המבקש באשר לאמיתת טענתו כי המשיבים הסכימו לוותר לו על דמי התיווך, פנו הדיינים לראש בית הדין (הרב נוסבאום), שלא היה אחד הדיינים במקרה דנן, לקבלת חוות דעתו ההלכתית, ולאחר שפסק להם שאין להשביע, קבלו את עמדתו ללא שיקול דעת מצדם, ובכך בעצם האצילו את סמכותם ושיפוטם העצמאיים שלא כדין.

לטענת המבקש, מזכירות בית הדין סירב להציג לפניו את חוות הדעת הנ"ל של רב נוסבאום לעיונו. לאור טענה זו, הועברה לבית הדין בקשת בית המשפט לקבל את ההתכתבות שבין הדיינים חברי ההרכב לבין הרב נוסבאום לעיונו של בית המפט, ועל בסיס העיון האמור יוכרע התיק.

בית הדין נענה בחיוב לבקשה, והעביר את האמור לבית המשפט. מעיון בחומר האמור עולה כי הדיינים העבירו לרב נוסבאום את בקשתו של המבקש עצמו בה ביקש כי תבוצע השבעתו, ללא כל הערה או תוספת מצד הדיינים. תשובתו של הרב נוסבאום נכתבה בכתב יד על גבי בקשת המבקש, ומעיון בו עולה כי העיר הערות כלליות בלבד באשר לגישתם של "גאוני הדור" שלא לבצע השבעות; כמו כן העיר הרב באשר לגישת הפוסקים לאלטרנטיבה של פסיקה בדרך של פשרה. מדובר, אפוא, בחוו"ד הלכתית כללית, ואין בה כל התייחסות למקרה הספציפי.

לא מצאתי בכך כל פסול המצדיק את ביטול הפסק. בשטר הבוררות הסמיכו הצדדים את הבוררים במפורש "...לערוך בירורים ו/או התייעצויות... לשם קבלת חוו"ד או בירור כלשהו", ועל כן לא חרגו הדיינים מסמכויותיהם בפנייתם לקבלת חוות דעת הלכתית מאת הרב נוסבאום.

לטענת המבקש, עצם מעמדו של הרב נוסבאום כראש בית הדין חייב את הדיינים לקבל את עמדתו ללא עוררין, ובכך נפגמה עצמאותם השיפוטית של הבוררים. ברם, חזקה על הדיינים ששקלו את תוכן חוות הדעת באופן עצמאי לפני שקבלו את החלטתם, וטענת המבקש בנדון זה נטענה בעלמא. גם העובדה שהדיינים השתמשו במונת "הכוונה" בהתייחסותם לחוות דעתו של הרב נוסבאום, אינה מצדיקה מסקנה אחרת.

אמנם, אילו היה מבקש המבקש לחקור את הרב נוסבאום על חוות דעתו עובר למתן פסק הדין של הבוררים, נדמה כי הייתה עומדת לו הזכות לעשות כן, ברם אין כל טענה בפניי כאילו שהמבקש אכן ביקש זאת וכי בקשתו נדחתה.

כמו כן יוער, כי במקרה כגון דא, כשמדובר בתיק שבו אין בפני הבוררים כל ראיה אובייקטיבית אלא גרסאותיהם הסותרות של בעלי הדין, השארה על כנו של פסק הבוררים, אשר בחרו לפסוק בפשרה – כפי שהוסמכו לעשות בשטר הבוררות – ולפסוק לטובת המשיבים רק כשליש מסכום תביעתם (8,000₪ במקום 2% של מלוא העיסקה), לא תגרום לעיוות דין המצדיקה את התערבות בית המשפט, ויש להחיל את הוראות סעיף 26(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, לפיו, אף אילו היה מסיק בית המשפט כי קיימת עילת ביטול כלשהי לפי סעיף 24 לחוק האמור, רשאי בית המשפט שלא לבטל את הפסק אם לא תיגרם מכך עיוות דין כאמור.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

על בסיס תוצאה זו, ובהתאם להוראות סעיף 28 לחוק הבוררות, אני מאשר בזה את פסק הבוררים מיום כ"ב אלול תשע"א (21.9.11).

בשולי דבריי אציין כי מחובתו של בית המשפט להביע את מורת רוחו אודות סגנון התבטאויותיו של המבקש נגד הבוררים, שכללו, לדוגמא: "גם עם תצהיר, אנו זקוקים לרחמי שמים מרובים שהם לא ישכתבו כלום"; "הסיכוי שאותם בוררים 'יבשלו' חוות דעת חדשה הינה ברמת וודאות של 100%"; "לבושתי, אותם בוררים הקוראים לעצמם 'בית דין' אינם בוחלים בשום אמצעי בכדי לחייב אותי ממון וגם אם הדבר כרוך באי-אמירת אמת, בלשון המעטה"; ועוד. ניתן היה למבקש להעלות את מלוא טענותיו מבלי להפריח האשמות כה כבדות נגד יושרם של הבוררים. בתי המשפט כבר העירו לא אחת אודות הנזק הרב העלול להיגרם לבורר בהעלאת טענות נגד יושרו, נגד כישוריו המקצועיים ונגד יכולתו לדון בסכסוך שהונח לפתחו באופן מקצועי ואובייקטיבי. לעניין זה מציינת פרופ' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מורחבת (כרך ב', בעמ' 1107):

על בעלי הדין להיזהר, עם זאת, לא להטיל דופי לשווא באישיותו של הבורר או בהתנהגותו, אך ורק לשם השגת ביטול הפסק. לעתים קרובות מוטחים בבורר דברים הרחוקים מרחק רב מהאמת, וכל זאת מתוך ניסיון להביא לידי ביטול הפסק שלא כדין.

ובנוגע לצדדים אשר פנו לרבנים לשם הכרעה בסכסוכם לפי דין תורה, על אחת כמה וכמה, לאור חומרת העבירה של ביזוי תלמידי חכמים בהלכה היהודית.

אני מחייב בזה את המבקש בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, י"ב אייר תשע"ב, 04 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ