אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרטש נ' דגן ואח'

קרטש נ' דגן ואח'

תאריך פרסום : 02/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
26029-05-12
25/07/2012
בפני השופט:
אורלי מור-אל

- נגד -
התובע:
חיים הנרי קרטש
הנתבע:
1. בר דגן
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

עניינה של תביעה זו בתאונת דרכים שארעה ביום 25/10/11, לטענת התובע הוא נסע ברח' המסגר בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבים צרים, בנתיב האמצעי משמאלו נסע אוטובוס, לפתע הבחין, לטענתו, באופנוע המשתחל במהירות בין שני הנתיבים, בינו לבין האוטובוס. לטענתו, האופנוע נסע מהר וניסה לעקוף את הרכב שלו. לדבריו, מפגיעת האופנוע נראו פסים לאורך שתי הדלתות ובמראה מצד שמאל.

התובע טוען, כי ניסה לבוא בדברים עם הנתבעת-1, נהגת האופנוע, אך משהדבר לא צלח, פנה לחברת הביטוח, שמאי בדק את הרכב ומצא, כי יש ברכב נזקים תאונתיים בצידו השמאלי של הרכב – דלת אחורית שמאלית, ידית פתיחה חיצונית, דלת קדמית שמאלית, ומראת צד שמאל ניזוקו והיו טעונים תיקון.

ברכב היה נזק נוסף בכנף שמאל, אך התובע טען מלכתחילה שהנזק לא קשור לתאונה והנזק תוקן על חשבון התובע. על פי דו"ח השמאי הנזק שנגרם לרכב עומד על 2,320 ₪, ירידת ערך 2% בגין צביעת הדלתות בסך 1,798 ₪, ושכ"ט השמאי עמד על 487 ₪. כן דורש התובע, נזק בגין עוגמת נפש וטרחה בסך 1,200 ₪.

נתבעת 1, נהגת האופנוע, אינה כופרת בכך שפגעה ברכבו של התובע, אלא טוענת, כי לא היא זו שגרמה את הנזק. לטענתה, התובע נסע במסלול האמצעי ולא הימני, לצידו השמאלי היה רכב נוסף ולא אוטובוס, והיא אכן עברה בין שתי המכוניות אלא שפגעה במראת רכבו של התובע ותו לאו. לטענת הנתבעות התובע טוען לנזקים שבינם ובין המציאות אין כל קשר, והא הראיה שהתובע טרח לבדוק את רכבו אצל שמאי לאחר שלושה שבועות.

דיון והכרעה

אין חולק, כי נטל ההוכחה על התובע שכן "המוציא מחברו עליו הראיה", ואולם המדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - הרי שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה: "מה שנדרש מבעל דין להוכיח... ובדרך כלל יספיק .. שהגרסה.. היא קרובה לאמת מזו העולה מהעובדות שהוכחו ע"י הצד שכנגד" (כב' השופט י' אגרנט ע"פ 232/55 היועץ המשפטי לממשלה נ' מלכיאל גרינוולד , פ"ד יב(2) 2017, 2063ב (1958)). "באורח ציורי נוהגים לומר שדרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ-50%... די לנושא בנטל השכנוע שגרסתו תשכנע את ביהמ"ש ב-51% מתוך 100% המבטאים וודאות מוחלטת, על מנת לצאת ידי חובתו, ואין נפקא מינא שנותרים 49% של אי וודאות ... ולא למיותר יהא להזכיר כי ביהמ"ש אינו מנוע לקבוע, כי בעל דין עמד בטל השכנוע במידה הדרושה, גם אם חומר הראיות מותיר חללים ופרשיות סתומות" (י' קדמי, על הראיות (חלק רביעי, תש"ע-2009) עמ' 1764), ראה גם: תאמ (י-ם) 18301/08 ליסינג בע"מ נ' צביה פישר (פורסם בנבו)), שם צוטטו הדברים.

במקרה דנן, שמעתי את עדותם של התובע והנתבעת-1, בחנתי את נסיבות העניין ואת מכלול הראיות שהובאו ואני סבורה, כי התובע עמד בנטל הראיה המוטל עליו. אני מעדיפה את גירסת התובע על גרסת הנתבעת. התובע העיד, כי נסע במסלול הימני, המסלול של התחבורה הציבורית כי רצה לפנות ימינה, בין אם היה לצידו של התובע אוטובוס ובין אם היה רכב אחר, הנתבעת – כפי שגם היא עצמה הודתה – עברה עם האופנוע בין רכבו של התובע לבין הרכב הנוסף, ופגעה ברכב התובע. העובדה היא, שהפגיעה הייתה כזו, שהנהגים עצרו בצד והחליפו פרטים. פגיעה במראה בלבד, לכאורה לא מצדיקה החלפת פרטים. הנתבעת עצמה העידה "עצרנו להחלפת פרטים, ראית את השריטה בדלת שמאל, על הדלת האחורית לא ראיתי דבר, היה רק בדלת הנהג. האחורית לא נפגעה ממני. ראיתי שריטה על הדלת השמאלית" (עמד 3 שורות 5-3). הווה אומר, הנתבעת מודה הלכה למעשה, כי ראתה שריטה על הדלת וכי שריטה זו נגרמה ממנה.

לא התרשמתי, כי התובע היה מייחס לנתבעת נזק שלא נגרם כתוצאה מהאירוע. עובדה היא כי לתובע היה נזק בכנף השמאלית מעל הגלגל והוא תיקן אותו על חשבונו ולא ניסה לייחס אותו לתאונה. יתכן כי במועד התאונה, בשעת אחר הצהריים לא נראו במבט ראשון כל הנזקים.

אכן, התובע המתין עם דו"ח השמאי, שכן ניסה להגיע עם הנתבעת להסכמה על תיקון הנזק, שלא נראה חמור במיוחד בלא להפעיל שמאי. הדבר לא צריך בהכרח לפעול לחובת התובע. שוכנעתי כי הגירסה לפיה, הנזקים שאותרו על ידי השמאי, אכן נגרמו בתאונה יותר מסתברת מגירסת הנתבעת.

מששמאי בדק את הרכב, והנתבעות לא הגישו חוות דעת נגדית, ולא ביקשו לחקור את השמאי, הרי שיש לחייבן בתשלום הנזק.

משכך, תשלמנה הנתבעות לתובע את הנזק שנגרם בסך 2,320 ₪ ושכ"ט טרחת שמאי בסך 487 ₪ וירידת ערך בסך 1,798 ₪ - דהיינו סך 4,605, צמוד ונושא ריבית מיום 25/10/11. אינני רואה לפסוק פיצוי נוסף בגין טרחה ועוגמת נפש. הנתבעות תשלמה גם הוצאות משפט בסך 400 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן ישאו ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

לצדדים נתונה הזכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

חתימה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ