אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרזן נ' רשות האוכלוסין וההגירה

קרזן נ' רשות האוכלוסין וההגירה

תאריך פרסום : 19/09/2017 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון ירושלים
6779-17
06/09/2017
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
המבקשת:
אנה קרזן
עו"ד ניסים ורסנו
המשיבה:
רשות האוכלוסין וההגירה
החלטה
 

 

  1. המבקשת, אזרחית מולדובה ילידת 1965, נכנסה לישראל ביום 3.10.2005 באשרת עבודה מסוג ב/1 לתחום הסיעוד בהתאם לתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 (להלן: התקנות), אשר הוארכה עד ליום 11.10.2008. בטרם חלפה תקופת האשרה, וכשבועיים עובר למותו של המעסיק האחרון של המבקשת נישאה האחרונה לאזרח ישראלי ברוסיה (להלן: בן זוגה של המבקשת). עם שובם לישראל פנו המבקשת ובן זוגה לרשות האוכלוסין וההגירה (היא המשיבה שלפניי; להלן: הרשות) בבקשה לקבלת מעמד עבור המבקשת מכוח נישואיהם לפי "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: ההליך המדורג). בהמשך לכך, קיבלה המבקשת מעמד ארעי ואשרה מסוג א/5 לפי תקנה 6(ה) לתקנות. ביום 9.6.2010, בטרם הושלם ההליך המדורג – ולאחר שנתיים ו-4 חודשי נישואין – נפטר בן זוגה של המבקשת, והוריש לה את כל רכושו. על רקע זה, החליטה הרשות ביום 19.7.2010 על הפסקת ההליך המדורג בשל פטירת בן זוגה של המבקשת.

 

  1. בחלוף מספר חודשים פנתה המבקשת לרשות לברר על אודות מעמדה. בתשובתה, ציינה הרשות כי המבקשת אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים לשם החלת "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי" (להלן: נוהל הפסקת הליך מדורג), המסדיר מקרים שבהם פקע קשר הנישואין, בין היתר בשל פטירת בן הזוג הישראלי, וטרם הסתיים ההליך המדורג. ואולם, פנייתה נדחתה ונקבע כי עליה לצאת מן הארץ. ביום 30.3.2011 קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט (כתוארו אז) ר' שפירא) עתירה מינהלית שהגישה המבקשת בעניין ההחלטה האמורה, והורה לרשות להעביר את עניינה של המבקשת להכרעת ראש תחום אשרות בלשכת הרשות כדי שיבחן אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את העברת המקרה לבחינת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים (להלן: הוועדה והעתירה המינהלית). זאת, משנקבע כי "על פניו העותרת [המבקשת – ע' פ'] הצביעה על זיקה לישראל", בין היתר, מאחר והיא מתגוררת בישראל מזה כ-6 שנים; ניתקה את קשריה עם מדינת מוצאה; יצאה מן הארץ פעמים ספורות בלבד במהלך תקופת מגוריה בישראל; וכמו כן ירשה את כל רכושו של בן זוגה. בית המשפט הטעים כי לא נראה כי "היה איזשהו ספק לגבי תקינות נישואי בני הזוג", וכי נראה שאלה התגוררו יחד כבני זוג משך תקופה ממושכת טרם הנישואין.

 

  1. בחלוף כשלוש שנים מאז מתן פסק הדין נערך למבקשת ריאיון בלשכת הרשות (להלן: הריאיון), שלאחריו הוחלט כי עניינה יועבר לבחינת הוועדה. זו דנה בבקשה והמליצה למנכ"ל הרשות לדחותהּ. ביום 6.10.2015 אימץ האחרון את המלצת הוועדה וקבע כי "זיקתה של המבקשת למדינת מוצאה חזקה וממשית יותר מזיקתה לישראל" זאת, בין היתר, משנקבע כי המבקשת העבירה את מרבית שנות חייה – הצעירות והבגירות – במדינת מוצאה ולא בישראל; וכי "שהייה רבת שנים [בישראל – ע' פ'] כשלעצמה אינה מהווה טעם הומניטרי המצדיק מתן מעמד בישראל". לכך הוסף כי אף בני משפחתה של המבקשת מתגוררים במדינת מוצאה, וכי אין לה קרובי משפחה בישראל. ערר שהגישה המבקשת על החלטה אחרונה זו לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים וחוק הכניסה לישראל) נדחה ביום 6.10.2016. נקבע כי לא נפל פגם בהחלטת הרשות, וזו אינה חורגת ממתחם הסבירות. בית הדין הדגיש כי על אף שהקשר הזוגי בין המבקשת לבין בן זוגה היה "כן ואמיתי", עם פטירתו נשמט הבסיס החוקי להישארותה של המבקשת בישראל. הוטעם כי למבקשת ולבן זוגה אין ילדים משותפים; וכי אין למבקשת תא משפחתי בישראל להגן עליו. על רקע זה התרשמות בית הדין הייתה כי מניעי המבקשת להישאר בישראל הם כלכליים. עוד דחה בית הדין את טענות המבקשת אשר לפגמים מינהליים שנפלו בהליך עריכת הריאיון וקבע כי התרשומת שנערכה במסגרתו אכן משקפת את שנאמר בו. בצד האמור, נקבע כי על הרשות להיענות לבקשות המבקשת לקבל אשרת שהייה זמנית לצורך ביקור בקברו של בן זוגה, ככל שאלו יוגשו.

 

  1. ביום 9.7.2017 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' דראל) ערעור שהגישה המבקשת על פסק הדין של בית הדין לעררים. זאת בשים לב לאמת המידה המצמצמת הנקוטה אשר לביקורת שיפוטית על החלטות הרשות בכגון דא; ולהיקף שיקול הדעת הרחב המסור למנכ"ל הרשות ולוועדה. לגופן של טענות המבקשת נקבע כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית הדין לעררים שלפיה יש לראות את הדברים שנרשמו בתרשומת מהריאיון ככאלה המשקפים את שנאמר בו. בית המשפט ציין כי טעמיה של המבקשת להישארות בישראל אינם מצדיקים מתן מעמד מטעמים הומניטאריים, שכן זיקתה של המבקשת לישראל פחותה. זאת, מאחר שלא העבירה את מרבית שנות חייה בישראל; הגעתה לישראל נועדה לצרכי עבודה; ונישואיה עם בן זוגה הישראלי לא היו ממושכים. לבסוף, ציין בית המשפט כי אף התארכות תקופת השהייה של המבקשת בישראל – חלקה בעטיה של התנהלות הרשות – אינה מצדיקה מתן מעמד בנסיבות המקרה דנן; וכי קיומם של בני משפחה – בנה ונכדה – המתגוררים במדינת מוצאה שעה שאין לה קרובים בישראל, תומכים אף הם במסקנה האמורה. על יסוד האמור נקבע כי המבקשת תעזוב את תחומי המדינה עד ליום 10.9.2017.

 

  1. מכאן הבקשה שלפניי. לדברי המבקשת שגה בית המשפט לעניינים מינהליים בקביעתו שלפיה זיקתה של המבקשת לישראל פחותה מזיקתה למדינת מוצאה, שכן זו סותרת את קביעות בית המשפט בפסק הדין בעתירה המינהלית. נטען כי המבקשת שוהה בישראל כ-12 שנים; ניתקה את קשריה עם מדינת מוצאה ומשפחתה המתגוררת שם; יצרה קשרים חברתיים בישראל; ועובדת משך שנים רבות כמטפלת סיעודית בישראל. בהקשר זה נטען כי יש ליתן משקל לתקופה הארוכה שחלפה ממועד מתן פסק הדין בעתירה המינהלית ועד שעניינה של המבקשת נבחן מחדש, בהתאם להוראות פסק הדין – תקופה של כשלוש שנים. הוטעם כי השיהוי האמור אינו עולה בקנה אחד עם כללי המשפט המינהלי; וכי במהלך התקופה האמורה התחזקו זיקותיה של המבקשת לישראל. לבסוף, טוענת המבקשת לקיומם של פגמים מינהליים שנפלו – לטענתה – בהליך שננקט בעניינה ברשות; ובכללם קיומה של תשתית עובדתית חסרה; היעדר הנמקה; וכמו כן פגמים שונים בקיום הריאיון שנערך עמה.

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, אמת המידה החלה על בקשות כגון זו שלפניי היא אמת מידה מצמצמת, שלפיה רשות לערער תינתן בהתעורר שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים. בצד זאת, ייתכנו מקרים חריגים שבהם תינתן רשות אף כשלא מתעוררת שאלה משפטית כאמור, זאת בשים לב לטיבה של המאטריה המשפטית (בר"ם 9408/16 חאתר נ' משרד הפנים, פסקה 5 (9.2.2017); בר"ם 3253/16 פיאלקו נ' משרד הפנים, פסקה 4 (5.5.2016)). הבקשה שלפניי אינה באה בקהלם של המקרים האמורים. ער אני לזמן שחלף מאז שניתן פסק הדין בעתירה המינהלית ועד שפעלה הרשות לבחינת מעמדה של המבקשת. כידוע, על הרשות לפעול במהירות הראויה (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 407 (2010)) – ודברים אלה יפים גם בכל האמור לטיפול בבקשות מכוח חוק הכניסה לישראל. אכן, אפשר כי ייתכנו מקרים מסוימים שבהם חלוף הזמן שנגרם בשל שיהוי בהתנהלות הרשות עשוי לשאת עמו משקל. אולם, איני סבור כי יש בחלוף הזמן כדי להטות את הכף בנסיבות עניינה של המבקשת; בפרט מקום שבו המבקשת עצמה לא הצביעה על שינוי נסיבות משמעותי שנגרם בעטיו של הזמן שחלף. יובהר בצד האמור כי בסופו של יום עניינה של המבקשת נבחן על ידי הרשות בסמוך לקבלת ההחלטה בעניינה. הרשות קבעה, כאמור, כי זיקתה של המבקשת למדינת מוצאה חזקה וממשית יותר מזיקתה לישראל. קביעה זו עמדה בביקורת שיפוטית של בית הדין לעררים ובית המשפט לעניינים מינהליים, שבחנו את החלטת הרשות ולא מצאו כי יש עילה להתערב בה. טענות המבקשת בהקשר זה מופנות לקביעות העובדתיות שעומדות ביסוד הקביעה בעניין זיקותיה לישראל, הן מבוססות על נסיבותיה הפרטניות של הבקשה ואין הן מצדיקות את בירורה ב"גלגול שלישי" לפני בית משפט זה. זאת, בפרט בשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה לרשות. כמו כן, לא מצאתי כי יש בטענותיה של המבקשת שעניינן בפגמים המינהליים שנפלו לכאורה בהתנהלותם של הרשות ושל הוועדה, לרבות בכל האמור באשר לריאיון שנערך לה, כדי לשנות מהחלטתי. טענות אלו אינן חורגות מעניינה הפרטני של המבקשת, ואין בהן כדי להצדיק מתן רשות לערער בנסיבות המקרה דנן.

 

           הבקשה נדחית אפוא. תינתן למבקשת שהות נוספת להתארגנות, בנוסף לזו שקצב בית המשפט לעניינים מינהליים, באופן שיתאפשר לה לעזוב את ישראל עד ליום 24.9.2017.  

 

           משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשע"ז (‏6.9.2017).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ