אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרופיצקי נ' חברת החשמל לישראל בעמ

קרופיצקי נ' חברת החשמל לישראל בעמ

תאריך פרסום : 10/03/2014 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה חיפה
31277-01-12
05/03/2014
בפני השופט:
אסף הראל

- נגד -
התובע:
סוזנה קרופיצקי
הנתבע:
חברת החשמל לישראל בע"מ
פסק-דין

פסק דין

התובעת טוענת כי פוטרה על ידי הנתבעת אך בשל הריונה וזאת בחלוף מספר ימים מועט לאחר שהחלה העסקתה. נטען כי מדובר בפיטורים שאינם כדין, בניגוד להוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 (להלן – חוק השוויון) וכי אלה נעשו מבלי שקדם להם שימוע. על בסיס טענות אלו, נתבעים סעדים כספיים שונים. הנתבעת מכחישה את טענות התובעת ואת הסעדים הנתבעים על ידה וטוענת, בין היתר, כי התובעת התפטרה וכי אף אם פוטרה, אין הפיטורים עומדים בניגוד להוראות חוק השוויון.

על התשתית העובדתית הבאה לא היתה מחלוקת, והיא סוכמה על ידי הצדדים בדיון מיום 23.10.12. לפי תשתית מוסכמת זו, התובעת הועסקה על ידי הנתבעת כעובדת שכירה, בתפקיד כלכלנית במחלקת חקר שווקים ומכרזים באגף אספקה ואחסנה (להלן- המחלקה). תקופת ההעסקה היתה החל מיום 8.7.09 ועד ליום 15.7.09, שהיה יום העבודה האחרון בפועל של התובעת. לפני קליטת התובעת לעבודה ככלכלנית במחלקה – עברה התובעת מיונים במשך מספר חודשים כמועמדת לתפקיד כלכלנית במחלקות אחרות בנתבעת. לאחד התפקידים נמצאה מתאימה - אך לא חפצה בתפקיד, ולתפקיד אחר – לא נמצאה מתאימה. כעבור מספר ימי עבודה בפועל הודיעה התובעת למנהל המחלקה, מר יעקב אברהם (להלן – אברהם), על דבר הריונה. ביום 14.7.09 התקיימה שיחה בה נכחו התובעת, אברהם, מר איתן ולדמן ואבי בז'ז'ינסקי (להלן- בז'ז'ינסקי) ממחלקת כח אדם בנתבעת. אין מחלוקת כי העתק התרשומת של השיחה, המצורף כנספח 8 לכתב ההגנה, משקף את עיקרי הדברים שנאמרו בפגישה. התובעת ילדה ביום 16.12.09. ככל שהתובעת זכאית לפיצוי בגין אבדן הכנסה, יש להביא בחשבון שכר קובע של 4,428.51 ש"ח ברוטו (להלן- השכר הקובע).

התובעת העידה בפנינו. מטעם הנתבעת העידו מר איתן ולדמן, מנהל מחלקת משאבי אנוש במשרדה הראשי של החברה (להלן – ולדמן) וכן אברהם. לאחר שנתנו דעתנו לכלל הראיות שהובאו בפנינו ולטענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

נסיבות קליטתה של התובעת לעבודה

טרם מעבר לדיון בטענות הצדדים, יהיה הדבר מועיל לתאר בקצרה את מיקומה של המחלקה במבנה הארגוני של הנתבעת. כפי שהוברר בפנינו, המחלקה היא אחת מני כמה מחלקות באגף אספקה (להלן – האגף). האגף הוא אחד מני מספר אגפים בחטיבת אלב"ם (ארגון, לוגיסטיקה, בטחון ומל"ח) (להלן – החטיבה), שהיא אחת משש החטיבות בנתבעת (עדות אברהם בעמוד 12 לפרוטוקול).

הנתבעת טוענת כי בעת שנקלטה התובעת לעבודה בתפקיד של כלכלנית במחלקה, נעשה הדבר על רקע מחסור חמור בכח אדם במחלקה, בין היתר לאור יציאתן לחופשת לידה של שתי עובדות במחלקה; עומס עבודה רב; וצורך דחוף בעובדים לפרויקטי חירום. על רקע זה, נטען, קם צורך דחוף באיוש משרה של כלכלנית במחלקה, תפקיד אותו איישה בסופו של דבר התובעת.

אנו קובעים כי טענות אלו של הנתבעת הוכחו בפנינו כדבעי. אברהם העיד בפנינו כי בשנים 2008-2011 היו בנתבעת הרבה פרויקטי חירום של בניית תחנות כח בזמן קצר, על רקע חוסר בעתודות חשמל במדינה. פרויקטי חירום אלו חייבו היערכות הנתבעת בצורה מהירה וקצרה. מבחינת המחלקה, משמעות הדבר היתה רכש מאסיבי בזמן קצר שנע בין חצי שנה לשלשת רבעי השנה (עדותו בעמוד 13 לפרוטוקול). כן התברר בפנינו כי ביוני 2009, היה במחלקה מחסור בכח אדם שנבע בשל כך שעובדת אחת יצאה לחופשת לידה ועובדת שניה צפויה היתה לצאת לחופשת לידה (עדות אברהם בעמוד 13 לפרוטוקול; סעיפים 3-4 לתצהירו). כן הוברר כי בשל כניסתן לתוקף ביום 1.6.09 של תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"ט – 2009 (להלן – התקנות) התווספו מטלות נוספות למחלקה (סעיף 12.2 לכתב הגנה; סעיף 7.2 לתצהיר ולדמן).

בשל המטלות שהוטלו על המחלקה בקשר לפרויקטי החירום, ובשים לב למחסור בכח אדם, אושר למחלקה לקלוט שני כלכלנים. גרסת הנתבעת לפיה מדובר היה בגיוס חריג ומזורז שאושר על ידי מנכ"ל הנתבעת במיוחד עבור פרויקטי החירום – ולא בהליך הרגיל הנהוג בנתבעת לקליטת עובדים – לא נסתרה. כך עלה מעדותם של אברהם (סעיפים 2-5 לתצהירו; עדותו בעמוד 14 לפרוטוקול) ושל ולדמן (סעיפים 7-8 לתצהירו). גרסתם זו זוכה לעיגון במסמכים פנימיים של הנתבעת. כך, פניה בכתב מיום 16.4.09 של אברהם אל מנהל האגף, שם הוא מציין כי קיימת מצוקת כח אדם במחלקה בשל עובדת הצפויה ללדת בקרוב, עובדת אחרת הצפויה ללדת עוד חמישה חודשים ועובדת אחרת שהיקף שעות עבודתה מוגבל בגלל אילוצים רפואיים. מצוין שם כי יש צורך בקליטת עובדים זמניים במקומם על מנת לאפשר למחלקה לעמוד במטלותיה הרבות (נספח 1 לתצהיר אברהם). כך, פניה מיום 8.6.09 בחתימת מנהל האגף ואברהם אל מחלקת כח אדם בדרישה לקליטת שני עובדים אקדמאיים למחלקה בשל "עומס עבודה רב במחלקה ויציאת שתי עובדות לחופשת לידה..." (נספח 2 לתצהיר אברהם). כך, פניה מיום 8.6.09 של מנהל האגף אל סמנכ"ל החטיבה, שם מצויין כי קיים מחסור חמור בכח אדם במחלקה בשל פרויקטי חירום היוצרים עומס גדול מאוד; בשל חופשת לידה של שתי עובדות במחלקה; ובשל "כניסת התקנות החדשות שיצרו תוספת עבודה משמעותית" (נספח 2 לתצהיר אברהם). כך, פניתו מיום 28.6.09 של מנהל האגף אל מר מרדכי ולדמן, מנהל כח אדם בנתבעת (להלן- מרדכי), שם צוין כי יש צורך בתגבור דחוף של שני כלכלנים אשר ישובצו במחלקה, תוך שקליטתם תיעשה בהליך מזורז תוך קיצור ההליכים (נספח 3 לתצהיר אברהם; נספח 4 לתצהיר ולדמן). כך, פניתו מיום 28.6.09 של מרדכי אל סמנכ"ל החטיבה שם מתבקש הסמנכ"ל לקבל ממנכ"ל הנתבעת אישור חריג לקליטת כלכלנים למחלקה ללא קיום התהליך הרגיל לקליטת עובדים (נספח 5 לתצהיר אברהם; נספח 6 לתצהיר ולדמן). בפועל, הליך גיוסה של התובעת היה אכן מהיר: בחלוף עשרה ימים מעת פניותיהם האמורות מתאריך 28.6.09 של מרדכי ושל מנהל האגף, החלה התובעת כבר לעבוד בפועל (עדות אברהם בעמוד 15 לפרוטוקול).

כאמור, גרסתה זו של הנתבעת לא נסתרה. גרסתם של ולדמן ואברהם בענין זה היתה עקבית וזכתה לתימוכין במסמכים שנערכו בזמן אמת. משכך, אנו קובעים כי התובעת נקלטה למשרה של כלכלנית במחלקה, אחת מתוך שתיים שנקלטו באותו המועד ולאור אותן הנסיבות. קליטתה נעשתה בהליך מזורז תוך קיצור ההליכים הרגילים לקליטת עובדים בנתבעת. מטרת קליטתה של התובעת היתה ליתן תגבור דחוף לעומס עבודה חריג במחלקה אשר נבע מהסיבות הבאות: מטלות – רכש מאסיבי – שביצוען נדרש להיעשות במסגרת לוחות זמנים קצרים עקב פרויקטי החירום שביצעה הנתבעת; מחסור בכח אדם שנבע גם בשל יציאת עובדת אחת לחופשת לידה, ויציאתה הצפויה לחופשת לידה של עובדת אחרת; ועומס עבודה נוסף שנוצר בשל התקנות.

כאמור, אין מחלוקת כי עובר לתחילת עבודתה במחלקה, עברה התובעת מיונים במשך מספר חודשים כמועמדת לתפקיד כלכלנית במחלקות אחרות בנתבעת. לאחד התפקידים – במחלקת ההסדרים - נמצאה מתאימה אך לא חפצה בתפקיד. לתפקיד האחר – במחלקת מימון - לא נמצאה מתאימה. מועמדות זו של התובעת נבחנה לאחר ששלחה ביום 12.2.09 קורות חיים לנתבעת (מוצג נ/1; עדות התובעת בעמוד 6 לפרוטוקול). לטעמנו, אין בתפקידים האחרים לגביהם נבחנה מועמדות התובעת, וגם לא בעצם העובדה כי המיונים אליהם נמשכו מספר חודשים – כדי ללמד שקליטתה למחלקה לא היתה על רקע של צורך דחוף בגיוס כח אדם לשם ביצוע מטלות במחלקה בלוחות זמנים קצרים, וכי הליך קליטתה למחלקה היה מזורז מהרגיל. זאת, מאחר והוכח בפנינו כי אין קשר בין המחלקות האחרות – הסדרים ומימון – למחלקה בה נקלטה התובעת לעבודה בסופו של דבר. בענין זה העיד אברהם כי אין קשר בין המחלקה שלו לבין המחלקות האחרות לגביהן נבחנה מועמדות התובעת, וכי מחלקות אחרות בנתבעת – שאינן במצב חירום - מגייסות כח אדם בתהליכים רגילים (עדותו בעמוד 14-15 לפרוטוקול). על כן אנו קובעים כי העובדה שמועמדות התובעת למחלקת ההסדרים והמימון נבחנה בלוח זמנים שאינו מקוצר, אינה משמיעה כי גיוס התובעת למחלקה לא היה בהליך מקוצר.

התובעת טוענת כי בעת שנקלטה לעבודה במחלקה, לא הוסבר לה כי העבודה היא זמנית או לשעת חירום (סעיף 11 לתצהירה). אנו דוחים טענה זו. הוברר בפנינו, וכך אנו קובעים, כי במועד בו נלקטה התובעת לעבודתה במחלקה, הוסברו לה נסיבות קליטתה לתפקיד – היינו שהיא נקלטת למשרה ארעית לצורך פרויקט חירום דחוף וכי היא נדרשת לעבודה רציפה. קביעתנו זו מושתתת על חוזה ההעסקה בכתב (נספח א' לתצהיר התובעת); על עדותו של אברהם; ועל תרשומת שיחה מיום 14.7.09. באשר לחוזה ההעסקה בכתב, עולה ממנו כי מעמדה של התובעת אינו מעמד של עובד קבוע. באשר לעדותו של אברהם, הרי זה ציין כי בכל הראיונות שניהל עם התובעת הזכיר את נושא פרויקטי החירום הדחופים והצורך בעובדים ייעודיים לשם כך; את המחסור בכח אדם במחלקה; והצורך בכח אדם זמין לעבודה רציפה. הוא שאל את התובעת האם יש משהו שימנע ממנה לעבוד במחלקה ברצף בתקופה הקרובה (עדותו בעמודים 13 ו- 15 לפרוטוקול). גרסתו של אברהם נראית סבירה בעיננו. אך סביר היה כי לאחר שנוצר במחלקה צורך דחוף בגיוס כח אדם, יבהיר אברהם – כמנהל המחלקה – למי שמיועד להקלט בתפקיד זה את הדרישות מהתפקיד, הכוללות יכולת להשלים את מטלות המחלקה ברצף ובלוח זמנים מוגדר וקצר. קליטתו של עובד שלא יוכל לעמוד בדרישות אלו לא היתה מאפשרת למחלקה לעמוד ביעדיה, והדבר היה משליך על האופן בו מבצע אברהם את תפקידו. המאמצים הפנים-ארגוניים שנעשו בנתבעת בחודשים 4-6/2009 על מנת לאייש בדחיפות תקני כלכלנים במחלקה – מאמצים שחייבו בין היתר פניות אברהם למנהל האגף; פניות של מנהל האגף לסמנכ"ל הנתבעת ולמרדכי; ופניות של מרדכי לסמנכ"ל – היו מתבררים כמאמצי שווא אילו לא הקפיד מנהל המחלקה לוודא כי העובדים הנקלטים למשרות ייעודיות אלו יוכלו לבצע את הדרישות המיוחדות הנלוות להן. במיוחד כך עת שהמחסור בכח אדם במחלקה נבע גם מיציאתן של שתי עובדות לחופשת לידה. עיגון לגרסתו של אברהם ניתן למצוא בהודעה בכתב ששלח לוולדמן ביום 2.7.09 (נספח 6 לתצהיר אברהם) וכן מטופס ראיון מועמד לעבודה מיום 2.7.09 בחתימת אברהם (מוצג ת/1) מהם עולה כי אברהם ראיין את התובעת ביום 2.7.09, כי היא נמצאה מתאימה למלא את המשרה הנדונה, וכי הוא מבקש לגייסה למשרה.

גרסתו זו של אברהם זוכה גם לתמיכה מתרשומת שהכינה הנתבעת באשר לדברים שנאמרו בפגישה שנערכה ביום 14.7.09, לאחר שהודיעה התובעת לנתבעת על דבר הריונה, בה נכחו התובעת, ולדמן, אברהם ובז'ז'ינסקי ממחלקת כח אדם (נספח 7 לתצהיר אברהם; נספח 8 לתצהיר ולדמן). מדובר בתרשומת שנרשמה על ידי בז'ז'ינסקי בזמן אמת, ואחר כך אושרה ותוקנה על ידי ולדמן (עדות ולדמן בעמודים 18-19 לפרוטוקול). התובעת הודתה כי תרשומת זו משקפת את עיקרי הדברים שנאמרו בפגישה (עדותה בעמוד 9 לפרוטוקול; מוסכמה ז' בדיון המוקדם מיום 23.10.12). עיון בתרשומת הפגישה מיום 14.7.09 מעלה כי בפתח השיחה אומר ולדמן לתובעת שבשיחת הפתיחה עמה הובהר לה כי הנתבעת זקוקה לכלכלנים לפרויקטי חירום לעבודה מיידית. התובעת השיבה לו כי "אני מודעת למה אומר החוק, זה לא היה בכוונה תחילה. רק לאחר הבדיקה הודעתי ליעקב (הכוונה לאברהם – המותב) שאני בהריון ואם מסיבה זו אני נפסלת, זו בעיה". בעדותה לא טענה התובעת כי אמרה דברים אחרים בתשובתה או כי תשובתה הנכונה לא נרשמה בתרשומת (עדותה בעמוד 11 לפרוטוקול). היא הסבירה כי לא הקדישה לדברים אלה של ולדמן מחשבה, שכן התמקדה בשיחה כיצד לשרוד במקום עבודתה. איננו מקבלים את הסברה של התובעת. לא סביר בעיננו שבשיחה מיום 14.7.09, שכונסה לאור הודעת התובעת על הריונה, ושהתובעת, כפי שהעידה בפנינו, הבינה כי תהא לה השלכה על המשך עבודתה בנתבעת - לא תמצא לנכון להכחיש את טענת ולדמן כי בעת קליטתה לעבודה נאמר לה כי הדבר נעשה לעבודה מיידית בפרויקטי חירום, ודאי כאשר הובהר לה כי אי זמינותה הצפויה הינה העילה לבעייתיות שנוצרה בקליטתה לעבודה. טענתו של ולדמן שהושמעה כלפי התובעת בשיחה היא טענה מהותית. אי הכחשתה על ידי התובעת בשיחה מביאה למסקנה כי יש להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובעת. זאת בהצטרף לקביעתנו כי גרסתו של אברהם נמצאה בעיננו סבירה ועקבית.

נכון הדבר כי אברהם לא העלה על הכתב את הדברים שנאמרו לתובעת בראיון שנערך לה על ידו ביום 2.7.09. כל שנרשם על ידו בטופס שכותרתו
"ראיון מועמד/ת לעבודה" (מוצג ת/1) היה "בעלת כישורים מתאימים למלא את המשרה הנדונה". אלא שהיעדר תיעוד בכתב באשר לתוכן ראיון הקבלה לעבודה שנערך לתובעת על ידי אברהם - אין בו כדי לגרוע ממסקנתנו כי יש לקבל את גרסת אברהם באשר לדברים שנאמרו על ידו לתובעת בראיון זה, ויש לדחות את טענת התובעת בסוגיה זו בסיכומיה. זאת, משאברהם העיד כי אינו נוהג לרשום בסוף ראיון את כל תוכנו כי אם רק את המסקנה האם המועמד מתאים או לא (עמוד 15 לפרוטוקול). גרסתו נמצאה עקבית שכן היא עולה בקנה אחד עם דברים אחרים שאמר בעדותו (עמוד 16 לפרוטוקול), שם ציין כי בנתבעת לא נערכות סטונגרמות אלא רישום תוצאות של תהליכים. גרסתו זו אינה בלתי סבירה. היא זוכה לעיגון מנוסחו של הטופס (מוצג ת/1) שם מנהל המחלקה אינו נדרש לרשום את תוכן ראיון העבודה כי אם רק לנמק האם המועמד מתאים לתפקיד והאם יש להמשיך לגביו בהליכי גיוס למשרה.

אשר על כן, אנו קובעים כי עובר לתחילת עבודתה במחלקה, הובהר לתובעת ביום 2.7.09, בראיון שנערך לה על ידי אברהם, כי היא נקלטת לצורך פרויקט חירום דחוף; כי קיים מחסור בכח אדם במחלקה; וכי יש צורך במחלקה בכח אדם זמין לעבודה רציפה.

עוד אנו קובעים כי התובעת קיבלה על עצמה את התנאים שהוצגו לה על ידי אברהם בראיון. כך מעיד אברהם (סעיף 7 לתצהירו). גרסה זו סבירה בעיננו. לטעמנו, לאור הנסיבות המיוחדות שהביאו ליצירת המשרה הנדונה במחלקה, לא היה אברהם מקבל את התובעת לעבודה אילולא הובהר לו על ידה כי היא מסכימה לתנאים. גם אם לא נתנה התובעת הסכמה מפורשת בראיון – ולא כך אנו קובעים – יש לראות את הסכמתה בהתנהגות בעצם תחילת עבודתה בפועל ביום 8.7.09. לא היתה מחלוקת כי במועד קליטתה לעבודה בנתבעת, לא הודיעה התובעת לנתבעת על דבר הריונה. אנו קובעים כי במועד זה ידעה התובעת על הריונה. ראשית, לא נטען על ידה אחרת. שנית, בשיחה מיום 14.7.09, כעולה מהתרשומת שהוכנה על ידי הנתבעת (נספח 7 לתצהיר אברהם; נספח 8 לתצהיר ולדמן) – ואשר נכונות תכנה לא הוכחש על ידי התובעת – מציינת התובעת כי בחרה להודיע לנתבעת על הריונה רק לאחר עריכת בדיקה במסגרת הריונה. בעדותה מסבירה התובעת כי מדובר בבדיקת סקירה לעובר (סעיף 13 לתצהירה).

השיחה מיום 14.7.09

אנו קובעים כי ביום 14.7.09 הודיעה התובעת לאברהם על דבר הריונה. גרסת התובעת בענין זה (סעיף 14 לתצהירה) – לא נסתרה, שכן ולדמן ואברהם לא נקבו בתאריך מדוייק שבו הודיעה להם התובעת על ההריון (סעיף 13 לתצהיר ולדמן; סעיף 8 לתצהיר אברהם). יתרה מזו, גרסת התובעת עולה בקנה אחד עם דבריו של אברהם בעדותו (עמוד 14 לפרוטוקול), שם ציין "היא הודיעה לי אחרי 4 ימים שהתקבלה לעבודה שהיא בחודש שלישי". הכוונה היא לארבעה ימים ממועד תחילת העבודה (סעיף 8 לתצהיר אברהם). בשים לב לכך כי מתכונת העבודה היתה בת חמישה ימים (סעיף 6 לחוזה ההעסקה - נספח א' לתצהיר התובעת) ולכך שהתובעת נעדרה מעבודתה ביום 12.7.09 (סעיף 13 לתצהירה) – הרי עדותו של אברהם תומכת בגרסת התובעת.

לפי התובעת, כעבור עשר דקות מהמועד בו מסרה לאברהם על דבר הריונה, נדרשה להשתתף בפגישה שהתקיימה בו במועד – היינו ביום 14.7.09 – בנוכחות אברהם, ולדמן ובז'ז'ינסקי (להלן – הפגישה). גרסתה של התובעת לפיה הפגישה התקיימה מספר דקות לאחר שנתנה לאברהם הודעה על הריונה – לא נסתרה. היא עולה בקנה אחד עם קביעתנו כי מסירת ההודעה על ההריון נעשתה ביום 14.7.09 ובהתחשב בעובדה שתוכנה של הפגישה נסב על הריונה של התובעת. הנה כי כן, אנו קובעים כי הפגישה התקיימה מספר דקות לאחר שמסרה התובעת לאברהם על דבר הריונה. עוד אנו קובעים – ועל כך אין חולק – כי התובעת לא זומנה לפגישה בכתב ולא ניתנה לה שהות להתכונן אליה או להגיע אליה עם ליווי או כשהיא מיוצגת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ