אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קראוט נ' אגודת ישראל ואח'

קראוט נ' אגודת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
35688-02-11
07/07/2013
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין

- נגד -
התובע:
רבקה קראוט ואח'
הנתבע:
רשת הגנים של אגודת ישראל

החלטה

1.לפני בקשת ב"כ התובעות להשתת הוצאות ניהול ההליך על הנתבעת 1. ב"כ התובעות טוענת כי מדובר בהליך מורכב וממושך, הכרוך בהוצאות רבות ובשעות עבודה מרובות. לפיכך, מן הדין לחייב את הנתבעת 1 בתשלום הוצאות התובעות. העובדה שהתובעות יוצגו בידי עמותה, ולא נגבו מהן הוצאות בשל כך אינה מצדיקה הימנעות מהשתת הוצאות משפט על הנתבעת 1.

הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה וטוענת כי בקשה זו למעשה מהווה ערעור על פסק הדין. מוסיפה הנתבעת 1 כי מאחר שלתובעות לא היו הוצאות, אין מקום לפסוק להן הוצאות, שכן אלה אינן אלה החזר עבור הוצאות שנדרשו לצורך ניהול ההליך.

2. לא ניתן לשנות או להוסיף על האמור בפסק דין אלא במסגרת סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 (להלן- החוק), החל בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 123 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, והקובע כי אם מצא בית הדין כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה שנתן, רשאי הוא לתקנם בהחלטה מנומקת.

"טעות" בהתאם לסיפת סעיף 81 הינה :

"טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי, וכיוצא באלה".

בע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב (1) 667 (1978) (להלן - עניין יוסיפוב) התייחס השופט שמגר (כתוארו אז) לסוגי הטעויות שניתן לתקן במסגרת "טעות" כאמור בסעיף 81 הנ"ל, באומרו:

"הסוגיה של טעות סופר נדונה בתקנה 486 ולפיה רשאי בית-המשפט בכל עת, אם נתבקש לכך, לתקן טעויות סופר בפסיקתא או בהחלטה או שגיאות שחלו בהן מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית. מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו, כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה, בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. מן ההן גם משתמע הלאו, היינו אם בית-המשפט לא היה ער כלל לקיומה של הבעיה, אין הוא יכול לתקן את המעוות על-ידי תיקון טעות סופר, כביכול, גם אם הוא משתכנע בשלב מאוחר יותר כי לו היתה השאלה מתעוררת, היה פוסק בה בדרך פלונית הזהה לתוספת או לתיקון המתבקש ממנו בשלב מאוחר יותר. במילים אחרות, תקנה 486 אינה דנה בתקלות שהן ביטוי של שכחה שבעטיה לא התייחס בית-המשפט להיבט זה או אחר של המחלוקת אלא דנה בנושאים אשר בית-המשפט היה ער להם בעת הדיון, אך כאשר תרגם מחשבתו לכתובים פסח עליהם בהיסח-הדעת."

סמכות התיקון הנתונה לבית המשפט מכוח סעיף 81(א) לחוק לא נועדה לאפשר תיקונים מהותיים ש"אינם אלא מסווה לכתיבת פסק-דין חדש" (עניין יוסיפוב, 671). זאת נוכח עקרון היסוד בשיטתנו המשפטית לפיו פסק דין שניתן מהווה סוף פסוק ("גמר מלאכה" - Functus Officio) מבחינת בית המשפט שנתן אותו. עקרון זה נועד להגשים ערכים של ודאות וסיום מחלוקות, ולאפשר פעילות תקינה של המערכת השיפוטית.

3.אנו סבורים כי פסיקת הוצאות במקרה זה הינה בגדר תיקון טעות סופר, שכן אכן מדובר בטעות שנעשתה בהיסח הדעת, ובשל שכחה לא נפסקו הוצאות ייצוגן של התובעות, אף כי לתובעות שלא יוצגו על ידי עו"ד טהון אשכנזי נפסקו הוצאות. על כן ניתן לתקן טעות זו, מה גם שפסיקת הוצאות מסורה לשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית שלפניה נדון העניין, ובאין נסיבות מיוחדות המצדיקות לשלול מבעל דין שזכה את הוצאותיו, זכאי הוא לפסיקת הוצאות (ע"א 1894/90 פלאטו שרון נ' אסולין פ"ד מו (4) 822, ה 829). זאת ועוד. מדובר בהליך ארוך שנמשך זמן רב, התקיימו בו כמה וכמה ישיבות, וב"כ התובעות השקיעה זמן רב בניהולו.

4.אכן התובעות עצמן לא נשאו בהוצאותיו של הליך זה, ואולם אין בכך כדי להצדיק שלילת הוצאות ממי שנשא בהוצאותיו, גם אם לא היו אלה התובעות עצמן, במיוחד כאשר הנתבעת 1 עמדה קיום ההליך במלואו, כולל חקירת כל אחת ואחת מן המצהירות, למרות שהתשתית העובדתית ברובן היתה דומה אם לא זהה.

לפיכך הבקשה מתקבלת.

הנתבעת 1 תשלם הוצאות התובעות בסך של 7,500 ₪. הסכום ישולם לידי עמותת "איתך

משפטניות למען צדק חברתי" תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ