אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קציבת תקופת הטיפול המרבית בעניינו של אדם הסובל ממוגבלות שכלית התפתחותית

קציבת תקופת הטיפול המרבית בעניינו של אדם הסובל ממוגבלות שכלית התפתחותית

תאריך פרסום : 04/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
25128-12-13
14/06/2017
בפני השופטת:
שרון פ. הלוי

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
הנאשם:
XXX
החלטה

 

 

בפניי בקשת ב"כ הצדדים לקצוב את משך תקופת הטיפול של הנאשם במעון "==== ".

  1. רקע

כתב האישום בתיק זה מייחס לנאשם (יליד יולי 97 - קטין בעת ביצוע המעשים) מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים,  עבירות לפי סעיף 348 (א) בנסיבות סעיף 345 (א)( 3) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), וכן איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק. מדובר בעבירות אשר בוצעו בשנת 2012 ושנת 2013. בעניינו של הנאשם נערכו 4 ועדות אבחון, כדי לדעת האם הוא סובל מליקוי בכושרו השכלי והאם כשיר הוא לעמוד לדין. (ואין זה המקום לחזור ולפרט את השתלשלות העניינים בגינה נערכו מספר ועדות). בסופו של דבר קבעה ועדת האבחון כי הנאשם מתפקד ברמת פיגור שכלי קל ואינו כשיר לעמוד לדין.

בין לבין, נקלט הנאשם במעון השיקומי "===", וזאת בהסכמת הצדדים ומכוח צו השגחה זמנית בתנאי מגורים אשר ניתן על פי סעיף 20 (ג) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א- 1971 (להלן: "חוק הנוער").

ביום 28.11.16 הוריתי על הפסקת ההליכים המשפטיים בעניינו של הנאשם מכח סעיף 170 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 ביחד עם סעיף 19ב לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית – התפתחותית) תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק הסעד"). כמו כן קבעתי כי הנאשם יטופל על פי דרכי הטיפול שהומלצו בוועדת האבחון מיום 26.10.14, קרי: הנאשם ימשיך לשהות במעון "====", שם יינתן מענה לכל צרכיו. עוד נכתב בהחלטה כי הפיקוח על תכנית הטיפול בעניינו של הנאשם ייעשה על ידי צוות המעון בתאום עם עו"ס מחוזית מהאגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית והתפתחותית במחוז ירושלים.

לאחר סיום ההליכים, ביום 13.12.16 עתרה ב"כ המאשימה לקבוע את תקופת הטיפול המרבית בעניינו של הנאשם. ביום 9.1.17 התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו שטחו בפניי ב"כ הצדדים את טענותיהם.

 

  1. טיעוני ב"כ הצדדים

 

ב"כ המאשימה טענה, כי יש לקצוב את הטיפול במעון למשך שבע שנים, שזוהי תקופת המאסר המרבית הקבועה לצד עבירה של מעשה מגונה בקטינה. לשיטת המאשימה, מאחר שחוק הסעד שותק בעניין משך אורכו של צו הטיפול, יש להקיש מסעיף 15 (ד)(1) לחוק טיפול בחולי נפש תשנ"א- 1991 (להלן: "חוק טיפול בחולי נפש") בו נקבע כי,  לאחר הפסקת הליכים פליליים בעניינו של חולה נפש, בית המשפט יורה בצו על תקופת אשפוז או טיפול מרבית, ותקופה זו תהא תקופת המאסר המרבית הקבועה בחוק לעבירה שביצע הנאשם.

ב"כ המאשימה הציגה בפניי שתי החלטות מבתי משפט השלום, במסגרתן אימצו בתי המשפט גישה זו. היא ציינה כי במקרים הללו תמכה הסנגוריה הציבורית בעמדה זו.

 

הסנגור ביקש כי אקצוב את תקופת הטיפול המרבית לזמן קצר יותר משבע שנים. הוא ער להחלטות שהגישה הפרקליטה אך סבור כי בהינתן נימוקים מיוחדים, ובשים לב לכך שהפסיקה בנושא אינה חד משמעית ומתהווה בימים אלו, ניתן לקצוב תקופה קצרה מזו שביקשה המאשימה. עיקר טענתו של הסנגור היא בעניין המידתיות. הוא סבור כי אין זה מידתי להטיל על נער צעיר תקופת טיפול מרבית של שבע שנים. הוא ציין כי הנאשם שוהה במעון מאז חודש ינואר 2016, ויש לתת לכך משקל. עוד ציין את גילו של הנאשם: העבירות המפורטות בכתב האישום הן משנת 2012, אז היה הנאשם כמעט בן 15, והיום הוא מתקרב לגיל 20.

 

  1. האם יש לקצוב את תקופת הטיפול המרבית כשמופסקים הליכים בשל ליקוי שכלי? לטעמי התשובה היא שלילית, ואלו נימוקיי:

       א. המצב החוקי בשני החוקים הרלוונטיים לדיון- סעיף 1 לחוק הסעד מגדיר מי הוא "אדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית" וקובע כי חולה נפש אינו בכלל זה, וזו היא לשון הסעיף: "אדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית: אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול; חולה נפש כמשמעותו בחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955, אינו בבחינת אדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית לעניין חוק זה".

הסעיפים השונים של חוק הסעד מתווים את הדרך לטפל באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית. נקבע כי יש להודיע על אדם כזה לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (ס' 3 לחוק הסעד) והוא מוסמך להביא את עניינו בפני ועדת האבחון (ס' 4 לחוק הסעד). הוועדה בודקת האם אכן אותו אדם הוא בעל מוגבלות שכלית התפתחותית ומוסמכת להחליט על דרכי הטיפול בו (ס' 6, 7, 7א' לחוק הסעד). אפשרות לערור על החלטות וועדת האבחון קבועה בסעיף 8 לחוק הסעד. משמדובר בהחלטה סופית, הרי שיש אפשרות לכפות אותה על האדם בעל המוגבלות באמצעות פנייה לבית המשפט ומתן צו מתאים (ס' 11 לחוק הסעד).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ