אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קציבת מועד לתשלום מזונות למרות שהפירוד היה באשמת הבעל

קציבת מועד לתשלום מזונות למרות שהפירוד היה באשמת הבעל

תאריך פרסום : 03/06/2013 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה פתח תקווה
51689-12-11
09/05/2013
בפני השופט:
ויצמן צבי

- נגד -
התובע:
י. ל.
עו"ד מקסים ליפקין
הנתבע:
א. ל.
עו"ד רונית פינקלשטיין
פסק-דין

תביעה לביטול חיובו של התובע במזונות אשתו, הנתבעת, מחמת שינוי נסיבות מהותי ומחמת פירודם הממושך של הצדדים. 

עיקרי העובדות הנדרשות לנדון

1.                  הצדדים הינם בני זוג יהודיים אשר נשאו זל"ז כדמו"י ביום 15.2.83, מנישואיהם אלו נולדו לצדדים שלושת ילדיהם הבגירים.

ביום 4.5.05 עזב התובע את בית הצדדים ועבר להתגורר עם אישה אחרת. מעת שכך באה לה מסכת תביעות ארוכה וסבוכה בין הצדדים עד כי דומה שלא נמצא ולו הליך משפטי אחד הנזכר בספרי החוק והדין שלא אחז בו צד כנגד משניהו. להלן נתייחס אך ורק להליכים הקשורים בדרך כזו או אחרת לנדון דנן. 

2.                  ובכן, על אף שנתן את עיניו באחרת, מבקשת הנתבעת להוסיף ולאחוז בתובע מתוך ציפיה שיתהפך ליבו וישוב אליה. מתוך שכך אף פנתה והגישה תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני האיזורי בתל אביב  וזה פסק נחרצות ובמותב שלושה כי -

 "על הבעל לחזור לחיק אשת נעוריו, ועליו לעזוב את הפילגש אשר בגינה אין שלום בית"

כל זאת אחר שהרכב הדיינים התרשם כי -

"כל רצונה של האישה וכל תקוותה ומאוויה הם שהבעל יחזור לשלום בית ואף מוכנה לקבל את כל התנאים של הבעל ואפילו להוריד מרמת החיים שחייתה איתו לפני שעזב אותה ואף שעבר זמן רב מאז שנפרדו" (פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב מיום 19.10.10)

3.                  בדומה אף תביעת גירושין שהוגשה על ידי התובע נדחתה על ידי בית הדין הרבני האזורי בתל אביב בפסק דינו מיום 21.12.09,  וערעור שהוגש על פסק דין זה לבית הדין הגדול נדחה אף הוא ביום 13.6.10. הרי לנו, כל הערכאות הרבניות שוכנעו באמת ובתמים כי הנתבעת עורגת לתובע  ומצפה בכליון עינים כי אלוף נעוריה זה עוד ישוב אליה, זאת על אף שכבר כמה וכמה שנים הוא מקפיד לתת הונו ואונו באחרת. כך בפסק דינו מיום 21.12.09  כותב בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב כי-

 "תביעת הגירושין של הבעל לחייב את אשתו בקבלת גט נידחת מחוסר הוכחות הלכתיות... בפרט שהאישה הכחישה את כל טענותיו של הבעל ורוצה בכל מאודה ורצונה ותקוותה שהבעל יעזוב את הפילגש שחי איתה כמה שנים כפי שהבעל הודה בפני בית הדין".

 ובדומה כותב מותב בית הדין הרבני הגדול  -

"יש לקבל את טענת ב"כ המשיבה שעצם מצב הפירוד שבין הצדדים אינו מהווה עילה לגירושין כאשר סיבת הפירוד נובעת מבגידתו של הבעל עם אישה זרה עימה ממשיך להתגורר. כמו כן יש לתלות את המלחמה הקשה שבין בני הזוג בעובדה שהמערער נטש את אשתו וקשר עצמו בפילגשו...לאור האמור הערעור נדחה"

ואם כן נמצא כי בשעה זו הצדדים עודם נשואים זל"ז ומתוך שכך עדיין עומדת וקיימת, לכאורה, חובתו הבסיסית של התובע, שמקורה בדין העברי ואשר עליו נרחיב דברים להלן,  לשאת במזונות הנתבעת ולדאוג, אם לא לעונתה,  אזי למיצער למזונה וכסותה.

ומכאן אנו הולכים ובאים להסתעפות נוספת במסכת התביעות הסבוכה שבין הצדדים -

4.                  ביום 17.1.07, במסגרת תביעה שהוגשה ע"י הנתבעת דכאן, חייב ביהמ"ש את התובע לשאת במזונותיה בשיעור של 1500 ש"ח לחודש וכן במחצית מהוצאותיה הרפואיות (תמ"ש 15290/05).

5.                  בחלוף זמן הגיש התובע תביעה להפחתת חיובו במזונות הנתבעת. במסגרתה של תביעה זו הגיעו הצדדים להסכמות שונות אשר קיבלו תוקף של פסק דין ואשר עיקרן הוא שסך המזונות יוותר על כנו ומאידך חיובו של התובע במחצית הוצאותיה הרפואיות של הנתבעת הוגבל לסך אשר אינו עולה על 4000 ש"ח בשנה (ראה פסק הדין מיום 1.3.11 בתמ"ש 15299/05).

6.                  והנה, עוד בטרם חלפה לה תקופת השנה , שב התובע והגיש התביעה דנן ובה עתר לביטול חיובו במזונות הנתבעת הן מחמת שינוי נסיבות מהותי והן בשל פרק הזמן הארוך בו פרודים הצדדים זה מזה, אשר בשלו סבור התובע כי "פסק הדין הנ"ל נהפך להיות בלתי צודק לחלוטין" (ראה הרישא לכתב התביעה).

7.                  את שינוי הנסיבות המהותי תולה התובע בשני ענינים, האחד - הרעה של ממש בכושר תיפקודו ובכושר השתכרותו, והאחר - העובדה שהנתבעת החלה לעבוד ולהשתכר באופן שיש בהכנסותיה כדי להספיק לכיסוי כלל הוצאותיה.

בכל הקשור למצבו הרפואי טוען התובע כי לקה, בין השאר, במחלת הסכרת ההולכת ומחמירה ונותנת בו אותותיה וכן הוא סובל מפריצת דיסק שאירעה לו עת נפל בחנותו בחודש אוקטובר 2010 (עמ' 14 שורה 9-10 לפר'). כראיה למצבו הרפואי מציג התובע אישור בדבר נכות רפואית צמיתה בשיעור של 72% שנקבעה לו ע"י המל"ל (נספח ב' לכתב התביעה וכן ראה עדותו עמ' 8 שורה 25-31 לפר'). לטענת התובע בשל מצבו הגופני והרפואי המתדרדר הוא נטש את עיסוקו במכירת שטיחים ולמעשה הוא עצמו נדרש לסיועה של אימו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ