אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קצב נ' המוסד לביטוח לאומי

קצב נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 26/05/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
27915-09-12
16/05/2013
בפני השופט:
אייל אברהמי

- נגד -
התובע:
תמר קצב
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 23.8.12 , שקבעה כי אין החמרה במצבה של המערערת (להלן ההחלטה או הוועדה, בהתאמה).

עניינה של המערערת הוחזר לוועדה בהתאם לפסק דין של כב' השופט גולדברג מיום 9.7.12 ( להלן פסק הדין השני) שקבע כי הוועדה לא נמקה את החלטתה באופן שעליו הוסכם בפסק דין קודם, של כב' הרשמת חופית גרשון יזרעאלי מיום 13.7.11 (להלן פסק הדין הראשון). עניינה של המערערת חוזר אפוא פעם שלישית לבית הדין, כאשר אף הפעם טוענת באת כוחה כי הוועדה לא התייחסה כפי שנדרשה בפסק הדין הראשון ובפסק הדין השני למכתביו של ד"ר חרץ מיום 18.11.09, ומיום 15.6.10.

2.לטענת ב"כ המערערת כאמור, היה על הוועדה לפעול וליישם את פסק הדין הראשון בו נקבע באופן מפורש כי על הוועדה להתייחס : "למכתבי ד"ר חרץ מיום 18.11.09 ומיום 15.6.10".

3. לטענת ב"כ המשיב, אף שהוועדה לא הזכירה את מכתבי ד"ר חרץ בהנמקותיה, הרי שלמעשה התייחסה לתיזה של ד"ר חרץ ולפיה הפיברומיאלגיה ממנה סובלת המערערת, התפתחה בהדרגה. תזה זו מופיעה למעשה גם בחוות הדעת של ד"ר גורדון בצורה זו או אחרת, ואליה התייחסה הוועדה באופן ספציפי.

4.מעיון בדו"ח הוועדה, אכן עולה כי זו התייחסה באופן ספציפי לחוות הדעת של ד"ר גורדון וממנה עולה כי הוועדה התייחסה למעשה אף לתזה של ד"ר חרץ ולפיה מחלת הפיברומיאלגיה התפתחה בהדרגה אצל התובעת, מאז תאונת העבודה שארעה לה ב 21.11.05, ובה נחבלה בכתף ובירך. בגין תאונה זו טופלה המערערת תקופה ארוכה אצל ד"ר גורדון בטיפול שמרני שלא פתר את הבעיה. אכן התובעת עברה שני ניתוחים, האחרון בשנת 2006. בכל אופן סברה הוועדה, כי חלוף הזמן, מאז תאונת העבודה ולמצער מאז הניתוח ועד גילוי הפיברומיאלגיה, בחודש פברואר 2009, מנתק את הקשר הסיבתי הרפואי בין התאונה לבין הפיברומיאלגיה.

5.אכן נכון כי כשמוחזר עניין לוועדה עליה להתייחס באופן ספציפי בהתאם לפסק הדין. הן פסק הדין הראשון והן פסק הדין השני הורו לוועדה להתייחס למכתביו של ד"ר חרץ כאמור. יחד עם זאת, הלכה למעשה מעיון בנימוקי הוועדה בסעיף 23 לפרוטוקול, נראה כי הוועדה מתמודדת עם התזה של ד"ר חרץ ועם התזה של ד"ר גורדון, ולפיהן הפיברומיאלגיה התפתחה בהדרגה כתולדה של תאונת העבודה. הוועדה שוללת התפתחות הדרגתית זו, לנוכח פרק הזמן שחלף מעת התאונה (כ – 4 שנים) או מאז הניתוח האחרון (כ – 3 שנים) לבין התיעוד הרפואי הראשון המצביע על תלונה שנקשרה לפיברומיאלגיה. לנוכח זאת, סברה הוועדה שיש לדחות את הערעור ואין לראות בפיברומיאלגיה, החמרה של מצב המערערת כתולדה של התאונה.

6.הנמקתה של הוועדה ברורה והיא מתעמתת למעשה עם התזות של ד"ר גורדון וד"ר חרץ אליהן הופנתה הוועדה. אין ספק כי מכתביו של ד"ר גורדון וד"ר חרץ היו בפניה. אין ספק שמסקנתה שונה ממסקנתם. מסקנתה גם מנומקת – חלוף הזמן מעת התאונה והניתוחים בעקבותיה, עד התלונות שהובילו לגילוי הבפיברומיאלגיה. בחודש פברואר 2009. בנסיבות אלה, יש לומר שהוועדה יצאה ידי חובתה ועניינה של המערערת נבחן כדבעי, אף שלא נקבו בשמו המפורש של ד"ר חרץ.

7.נציין כי בהרכב הוועדה ישבו שלושה, וביניהם אורטופד - מנתח, פנימאי - ראומטולוג ונוירוכירורג. הרכב זה אמור להבטיח את מומחיותם במחלת התובעת - פיברומיאלגיה .

8.לסיכום אומר כי הוועדה אכן פעלה הלכה למעשה בהתאם לפסק הדין ולא מצאתי בטענות המערערת נימוק משפטי המצדיק החזרת ענינה לועדה, ולפיכך בצדק טען ב"כ המשיב שיש לדחות הערעור.

החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד.

9.הועדה ישבה כאמור בהרכב נאות, ציינה את כל תלונותיו של המערער, ובדקה אותו גם בדיקה פיזית, ועפ"י תוצאות הבדיקה העריכה שאין החמרה במצבה ואין קשר בין הפיברומיאלגיה לבין תאונת עבודה.

10.הלכה פסוקה שאין בית הדין מתערב בשאלות רפואיות ובקביעת נכות רפואית דברים המסורים לועדה המיומנת לכך, אלא אם כן מדובר בטעות בולטת, ואין זה המקרה.

11.בהתייחס לנ"ל ולדו"ח הועדה דין הערעור להדחות.

יש לשלוח פס"ד לצדדים בדואר.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

כל צד רשאי להגיש בר"ע לנשיא ביה"ד הארצי או סגנו במועד שקובע הדין.

ניתן היום, ז' סיוון תשע"ג (16 מאי 2013) בהעדר הצדדים

___________________

א. אברהמי - שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ