אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קפרא נ' ה בנק הבינלאומי

קפרא נ' ה בנק הבינלאומי

תאריך פרסום : 02/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
36306-11-10
29/01/2012
בפני השופט:
דפנה בלטמן קדראי

- נגד -
התובע:
אפרים קפרא
הנתבע:
בנק הבינלאומי הראשון בע"מ
פסק-דין

פסק דין

מבוא

1.פסק דין זה יינתן להלן בסוגיית שיעור נזקיו של התובע אשר נגרמו כתוצאה מהפרת הבנק הנתבע (להלן- "הבנק") הסכמי הלוואה שנטל התובע לצורך מימון בנייה למגורים על מקרקעין בבעלותו וכתוצאה מנקיטה שלא כדין בהליכים למימוש משכנתא.

פסק דין שכבר ניתן בתביעה זו בבית משפט זה ביום 20/6/06 (להלן: "פסק הדין הקודם") בוטל על ידי בית המשפט המחוזי בע"א 4770-08-07 (להלן- "פסד הדין בערעור"). על פי פסק הדין בערעור על בית משפט השלום היה לשוב ולשמוע ראיות בנושא שיעור נזקי התובע, לאחר שנקבע בבית המשפט המחוזי שהתובע הוכיח כי הפרת הסכמי ההלוואה, והפסקת המימון גרמו לתובע לעיכוב הבנייה וכתוצאה מכך גרמו לו לנזקים של ממש.

על כן נקבע התיק שוב לדיון בבית משפט השלום והושלמה בו שמיעת ראיות להוכחת הנזק.

2.בהחלטתי מיום 6/6/11 פורטה ההיסטוריה העובדתית והדיונית, והחלטה זו לעניין זה מהווה חלק מפסק הדין.

בהחלטה זו אף נקבעה המסגרת הראייתית אשר ניתן היה להביא לבית המשפט בגלגולו השני של ההליך והזיקה בין הליך ממשיך זה לקביעות קודמות בפסק הדין הקודם.

כך נקבע כי יישמעו ראיות בשאלת מועד השלמת הבנייה, אף אם קודם ליום 12/9/01, ואולם לא יישמעו ראיות נוספות באשר לנזק הבלתי ממוני ולטענת הקיזוז של הבנק. בסוגיית אומדן הפיצוי בגין עגמת נפש נקבע כי זו תוכרע על בסיס עיון בראיות שנשמעו עובר למתן פסק הדין הקודם ובהתחשב בתכני פסק הדין בערעור. בסוגיית הקיזוז נקבע כי הבנק יהא רשאי לטעון כאמור על פי ראיות שכבר נשמעו ללא קשר לקיומה של הלוואה תשיעית נוספת.

3.הדיון בפסק דין זה יתמקד, אפוא, במחלוקות בעניין הנזק ובהכרעה בהן.

המחלוקות בסוגיית היקף הנזק מתייחסות לנזק בגין אובדן דמי שכירות ובגין עגמת נפש, נזקים אשר נגרמו כתוצאה מעיכוב הבנייה, וממילא עיכוב השלמתה, אשר נגרם כתוצאה מהפרת הבנק. הנתבעת הכחישה נזקים נטענים אלה ואף העלתה טענת קיזוז בגין יתרת חוב של התובע בחשבון ההלוואה.

4.על פי ההיתר להגשת ראיות נוספות, הגיש התובע תצהיר מטעמו (סומן ת/2) וחוות דעת המהנדס מר קובי אורון מיום 26/1/11, להוכחת המועד הצפוי להשלמת הבנייה (סומנה ת/11). כמו-כן, הוצגו תע"צ מטעם מנהל מחלקת ההנדסה בעיריית רחובות מיום 9/10/05, וחוות דעת שמאי המקרקעין מר יעקב לפיד מיום 29/1/03 (מוצג ת/1), שהן ראיות תביעה שכבר הוגשו בשלב הקודם, ואשר עורכיהם נחקרו אז בחקירה נגדית.

מטעם הנתבע הוגשו שתי חוות דעת שמאיות של שמאי המקרקעין אבי מנדלסון להוכחת גובה דמי השכירות הראויים, ולא הובאו ראיות נוספות.

הצדדים ויתרו על חקירת השמאים בשלב השלמת הראיות.

אובדן דמי שכירות

5.התובע טוען כי הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן דמי שכירות, בסך של 3,300$ לכל חודש, בעבור שש דירות, שאמורות היו להיבנות בפרויקט הבנייה שיזם, החל ממועד סיום הבנייה בחודש 2/99 ועד למועד הגשת התביעה ביום 4/9/01, ובסך כולל של 467,953 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

בסיכומיו, טען התובע, לחלופין, כי הוא זכאי לפיצוי בגין ירידת ערך הדירות ואובדן הריבית ממכירת דירות אלה, כמפורט בסעיף 10 לתצהירו, אולם לא הרחיב הטיעון בעניין זה ולא פירט הבסיס החישובי וגובה הנזק הנטען.

בנסיבות אלה, יש לראותו כמי שהעמיד טיעוניו לנזק ממוני בגין אובדן דמי שכירות בלבד.

הבנק טוען, מנגד, כי התובע כשל מלהוכיח במידת ההסתברות הנדרשת את המועד הנטען להשלמת הבנייה (חודש 2/99), וכי לא הוכיח היתכנות סבירה כי היו מתקיימים התנאים לכך.

6.קודם שאדון בסוגיית שיעור נזקי התובע בראש נזק זה, אסיר מהדרך חלק מטענות הבנק.

6.1הבנק הרחיב בסיכומיו טיעון בדבר העדר קשר סיבתי בין הפסקת המימון על ידו לבין עצירת הבנייה, לרבות ובעיקר, נוכח התנהגותו של המערער בשימוש בכספי הבנייה; נוכח ספקות באשר לזכאות התובע לקבלת היתר בנייה, אף משום העדר הוכחה כי הבנייה בוצעה על ידי קבלן רשום; נוכח ספק באשר לקיומו של הון עצמי למימון מחצית מהבנייה (תוך הפניה לעדות התובע בעמ' 22 לפרוטוקול שורות 21-32 ובעמ' 23 לפרוטוקול); נוכח העובדה כי התובע המשיך בבנייה בפועל אף לאחר הפסקת המימון בחודש 2/98; ונוכח עדות התובע (עמ' 24 לפרוטוקול שורות 14-15) המלמדת על האפשרות כי הסיבה להפסקת הבנייה נעוצה בהחלטת התובע לבקש הקלה לפיצול דירות בשתי הקומות העליונות ולבנות 8 דירות חלף 6 דירות, כאשר אישור לכך ניתן לו רק בשנת 2005.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ