אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קפלן ואח' נ' קורן ואח'

קפלן ואח' נ' קורן ואח'

תאריך פרסום : 03/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
7306-06-09
17/12/2009
בפני השופט:
אילן דפדי

- נגד -
התובע:
1. איילה קפלן
2. סמיון קפלן

הנתבע:
1. אליעזר קורן
2. שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי תאונת דרכים.

התובעים טוענים, כי התובע 2 נהג עם רכבו ברחוב ההשכלה בתל אביב. בהגיעו לצומת הרחובות השכלה-עמינדב שהנו צומת T פנה התובע 2 ימינה לתוך רחוב דו-כיווני. מולו הגיע רכב הנתבעים, אשר סטה מנתיבו ונכנס לתוך נתיב הפנייה של רכב התובעים. כתוצאה מכך, פגע רכב הנתבעים עם חלקו הקדמי-שמאלי ברכב התובעים, בחלקו השמאלי-קדמי. התובעים טענו עוד, כי התאונה אירעה על מעבר החצייה. זה מורכב מ-10 פסים לבנים, כאשר התאונה אירעה על הפסים השלישי והרביעי הנמצאים בנתיב הנסיעה של רכב התובעים. עובדה זו מלמדת, לדבריהם, כי הנתבע 1 סטה מהנתיב שבו היה עליו לנסוע.

להגנתם, טענו הנתבעים, כי התאונה אירעה לאחר שהתובע 2 לא ציית לתמרור עצור. הנתבע 1 נסע ברחוב עמינדב לכיוון רחוב יגאל אלון ורחוב ההשכלה. לפתע הגיח רכב התובע 2, אשר לא ציית לתמרור העצור כאמור, ופגע ברכב הנתבעים בפינה השמאלית. לאחר התאונה הודה התובע 2 באחריותו לה. זה אמר, כי יפנה לחברת ביטוח ישיר, שבה הוא מבוטח. רק לאחר מכן התברר, כי לרכב התובעים אין ביטוח, למעט ביטוח חובה. ביחד עם כתב ההגנה הגיש הנתבע 1 כתב תביעה שכנגד נגד התובע 2.

בדיון הראשון שהתקיים לפניי הופיעו הצדדים ושמעתי את טענותיהם. בעדותו, התובע 2 הודה, כי היה תמרור עצור בנתיב נסיעתו. לדבריו, הוא עצר ולאחר מכן התחיל להתקדם על מנת לקבל שדה ראייה. התובע 2 פנה ימינה ולאחר שעבר את מעבר החצייה שנמצא במקום, הגיע רכב הנתבעים כשהוא נהוג על ידי הנתבע 1 במהירות. התובע 2 ניסה לבלום או לסטות, אולם ללא הצלחה. לדבריו, מימין היה רכב אדום שהסתיר את שדה הראייה שלו. עוד הסביר התובע 2, כי לאחר שהתייעץ עם בוחן תנועה, התברר לו ממיקום התאונה ביחס למעבר החצייה, כי הנתבע 1 נכנס לנתיב נסיעתו. התובע 2 הפנה לתמונות שצולמו על ידו.

הנתבע 1 הסביר, כי הוא נסע ישר ברחוב עמינדב. לדבריו, אין אפשרות לפתח במקום מהירות, מאחר שיש שם פסי האטה. לפתע, הוא ראה את רכב התובעים מגיח במהירות, על אף שלט העצור שהיה בנתיב נסיעתו. רכב התובעים גלש לכיוון רכב הנתבעים. לדבריו, התאונה התרחשה על מעבר החצייה, מיד אחרי הפנייה. הנתבע 1 העיד, כי לא הספיק לראות את התובע 2 לפני התאונה. הנתבע 1 נסע בצמוד למכוניות החונות.

לשאלת בית המשפט מדוע לא נכתב בכתב התביעה שבנתיב נסיעתו היה תמרור עצור, הסביר התובע 2 כי כאשר הוא פנה ימינה לנתיב שלו לא היה רכב מצד שמאל, והוא לא חסם שום כלי רכב. על כן, הוא אמר, כי אין מקום לציין זאת. בניגוד לעדותו בתחילת הדיון הסביר התובע 2, כי התאונה הייתה על מעבר חצייה.

בסוף הדיון ביקש התובע 2 לקיים דיון נוסף על מנת שיוכל להעיד בוחן תנועה שביקר במקום, ואפשרתי לו זאת.

עובר לדיון הנוסף הוגשה מטעם התובעים חוות דעת מקצועית של המהנדס מר עוזי רז. מר רז העיד בדיון הנוסף ואמר, כי הוא נתן את חוות דעתו לאחר שביקר במקום התאונה ובהסתמך על תמונות שצולמו על ידי התובע 2 והוצגו לו. העד הסביר, כי מדברי התובע 2 הוא למד שהתאונה אירעה כ-4.5 מ' מהפינה שאליה הוא נכנס. במקרה שכזה, אין מקום שיהיה מפגש בין כלי הרכב. מפגש מתרחש רק כאשר רכב שבא ממול לא נצמד לימין. לדבריו, אם בכל צד יש רכב שחונה, ובהתחשב בכך שכל רכב – רוחבו כ-2 מ' – אזי הרווח שנוצר הוא כ-6 מ'. מרווח זה מותיר מקום לשני כלי רכב לנסוע זה מול זה מבלי שיהיה מגע ביניהם. לאור זאת, הסיק המומחה, כי רכב הנתבעים לא נסע במחצית הכביש המיועדת לו, אלא חרג ממנה.

נציג הנתבעת טען שאם התובע 2 היה פונה לתוך נתיבו – לא הייתה נגרמת פגיעה, וציין, כי התובע 2 עצמו העיד שהיה רכב שהסתיר את שדה הראייה שלו. לדבריו, עובדה זו מסבירה מדוע התובע 2 לא פנה אל תוך נתיבו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים ואת העדות אני סבור, כי האחריות להתרחשות התאונה חלה בעיקרה על התובע 2. אני מעדיף את גרסת הנתבע 1 על פני גרסת התובעים. התובעים לא ציינו, כי בנתיב נסיעתם היה תמרור עצור. זהו פרט מהותי ביותר, שכן הוא מחייב את הנהג ברכב התובעים לבצע עצירה מוחלטת של רכבו בטרם ייכנס לצומת. התובע 2 יכול להיכנס לצומת רק לאחר שווידא שביכולתו לבצע את הכניסה בבטחה. התובע 2 אף השמיט מכתב התביעה את העובדה שהיה רכב שחסם את שדה הראייה שלו בטרם כניסתו לצומת. גם עניין זה הינו מהותי ביותר. בדיון שהתקיים לפניי, הסביר התובע 2, כי קיומו של הרכב החוסם חייב אותו להתקדם ולהיכנס לתוך הצומת, על מנת להגדיל את שדה הראייה שלו.

זאת ועוד, גרסתם של התובעים לא הייתה עקבית גם בכל הנוגע למיקום ההתנגשות בין שני כלי הרכב. בכתב התביעה טענו התובעים, כי האירוע התרחש על גבי מעבר החצייה, בעוד במהלך הדיון הראשון הסביר התובע 2, כי התאונה התרחשה לאחר שחלף על פני מעבר החצייה. רק לאחר שהנתבע 1 אמר, כי התאונה אירעה על פני מעבר החצייה - חזר התובע 2 לגרסתו המקורית. עניין זה הינו מהותי ביותר, שכן מעבר החצייה מצוי בתחילת הרחוב, מיד בסמוך לפנייה ימינה. אציין גם, כי הנתבע 1 טען שלא יכול היה לנסוע במהירות לאור קיומם של פסי האטה בנתיב נסיעתו. התובע 2 לא התייחס כלל לעניין זה.

מהתמונות שצולמו על ידי התובע 2 ומחוות דעת המומחה אשר העיד לפני, נראה כי הנתבע 1 לא הקפיד שלא לחרוג מנתיב נסיעתו. מעבר החצייה מורכב מכ- 10 פסים . סימני רכב התובע 2 אשר נראים בבירור הינם באזור הפסים השלישי והרביעי. לאור זאת יש מקום לייחס רשלנות תורמת לנתבע 1. בהתחשב בהתנהלותו של התובע 2 ובממצאים שקבעתי כאמור לעיל, הרשלנות התורמת שיש לייחס לנתבע 1 הנה נמוכה ביותר. בנסיבות העניין נראה לי כי ייחוס רשלנות תורמת בשיעור של 10% הנה סבירה וכך אני קובע.

לאור חלוקת האחריות אותה קבעתי זכאים התובעים לקבל פיצוי בשיעור 10% מנזקיהם. התובעים לא צירפו חוות דעת שמאי להוכחת נזקיהם ולכן לא עמדו בנטל להוכיחם. יש לציין כי התובעים טענו לאובדן מוחלט של רכבם ולפיכך היה מחויב כי יגישו חוות דעת כאמור.

באשר לנתבע 1– סכום נזקיו בגין השתתפות עצמית וכינון, עומד על סך כולל של 3,453 ₪. הנתבע 1 זכאי לתשלום 90% מסכום זה , קרי סך של 3,108 ₪. אשר על כן התובע 2 ישלם לנתבע 1 סך של 3,108 ₪. הסכום ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל. הסכום ישולם בתוך 30 יום .

מאחר ששוכנעתי כי נגרם לרכב התובעים נזק באירוע התאונה ומאחר שקבעתי כי התובעים לא הוכיחו את גובהו של הנזק ולכן לא פסקתי לטובתם פיצוי, נראה לי נכון שלא לחייבם בהוצאות המשפט ולפיכך איני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים .

ניתן היום, ל' כסלו תש"ע, 17 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ