אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קפלן

קפלן

תאריך פרסום : 18/03/2013 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי באר שבע
38319-10-12
26/02/2013
בפני השופט:
יעל רז-לוי

- נגד -
התובע:
לאוניד קפלן
הנתבע:
012 סמייל טלקום בע"מ
פסק-דין

פסק דין

א. רקע וטענות הצדדים

1.המבקש השתמש בשירותי האינטרנט של המשיבה. לטענתו, לקראת תום שנת ההתקשרות שלח למשיבה הודעה בכתב באמצעות הפקס לביטול השירות. כחודש לאחר מכן לאחר שבקשתו בכתב לא נענתה, פנה המבקש טלפונית אל המשיבה וחזר על בקשתו לביטול השירות. למרות האמור, השירות לא בוטל והמשיבה המשיכה לחייב את המבקש עבור שירותי האינטרנט. כחודש וחצי נוסף לאחר פנייתו הטלפונית הראשונה, הוא פנה שוב אל המשיבה בבקשה לבטל את השירות, ובעקבות פנייה נוספת זו המשיבה ניתקה את שירותי האינטרנט, אך סירבה להשיב לו את התשלומים בהם חויב לאחר שהתבקשה לבטל את העסקה, שכן לטענתה הוא עשה שימוש בשירותיה גם אחרי שביקש את ביטולם. רק לאחר שהמבקש הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, כשנה וחצי לאחר מכן, זיכתה המשיבה את המבקש בסכום שחויב ביתר.

המשיבה בכתב הגנתה הכחישה כי המבקש פנה אליה תחילה בבקשה בכתב לביטול השירות, אך אישרה כי המבקש פנה אליה פעמיים באמצעות הטלפון וביקש לבטל את השירות. עם זאת, המשיבה טענה כי השירות לא בוטל בטעות ובתום לב לאחר השיחה הראשונה וכי לאחר שהמבקש התקשר שוב, השירות בוטל בו במקום. המשיבה אף טענה כי קודם הגשת התביעה המבקש קיבל החזר מלא על הסכום שנגבה ביתר, ועל כן מיצה את עילת התביעה עוד קודם הגשתה. היא הוסיפה, כי המבקש המשיך לעשות שימוש בשירותי האינטרנט אף לאחר בקשתו לביטול השירות, ועל כן ברי כי ידע שהוא עודנו נחשב ללקוח פעיל אצל המשיבה ושהשירות לא בוטל.

2.לדיון בבית המשפט קמא, לא התייצב איש מטעם המשיבה. בית המשפט פסק כי המשיבה תשלם לתובע פיצוי בסך של 250 ₪, תוך שציין בהחלטתו כי אף אם נגרמה למבקש עוגמת נפש, הוא לא שוכנע כי קיים בסיס לחיוב של המשיבה בסכום המבוקש (10,000 ₪). בהחלטה מאוחרת יותר שניתנה לאחר שהוגשה בקשה מטעם המערער לתיקון הפרוטוקול ולהגשת מסמכים נוספים, קבע בית המשפט קמא כי לא ראה צורך בהגשת מסמכים נוספים מצד המערער, שכן לנוכח אי התייצבותה של המשיבה לדיון, די באמור בכתב התביעה שאותו יש לראות כמוכח.

על פסק דין זה מוגשת בקשת רשות הערעור שבפני.

3.בבקשת רשות הערעור הדגיש המבקש כי היה מקום להטלת פיצויים לדוגמה על המשיבה לאור התנהלותה. בעניין זה ציין כי הוא פנה אל המשיבה מספר פעמים בבקשה לביטול שירותי האינטרנט ללא הועיל, וכי נדרשו מספר פניות עד שהמשיבה נענתה לבקשתו וביטלה את השירות. המבקש אף טען, כי ההחזר הכספי עבור השירות שנגבה ממנו ביתר הועבר אליו רק שנה וחצי לאחר מכן, רק לאחר הגשת התביעה.

בד בבד עם בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה להגדלת סכום התביעה לסכום המרבי אותו ניתן לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות – 32,700 ₪, שכן לדידו קיימות נסיבות המצדיקות הטלת פיצויים לדוגמא על המשיבה בסך של 50,000 ₪. כמו כן, צירף המבקש בקשה לצירוף ראיות נוספות בהליך הערעור (תמלול של שיחה עם נציגת המשיבה מיום 1.3.12; אסמכתא אודות מועד הזיכוי שבוצע על ידי המשיבה; תצהיר של המבקש ובו פירוט של שיחות נוספות אותן ערך המבקש עם המשיבה).

המשיבה בתגובתה טענה כי בקשת רשות הערעור של המבקש הינה בבחינת שימוש לרעה בהליכי משפט. בית המשפט קמא קבע על בסיס הראיות שהוצגו בפניו, כי דרישת המבקש אינה פרופורציונאלית ופיצה אותו בסכום שראה לנכון. על כן, אל לה לערכאת הערעור להתערב בקביעותיו אלו של בית המשפט קמא, כאשר אין כל הצדקה להעלאת סכום הפיצוי כפי שנקבע בפסק הדין.

המשיבה התנגדה לבקשה להגדלת סכום התביעה, וטענה כי אין להתיר למבקש לערוך מקצה שיפורים. כן טענה, כי יש לדחות אף את בקשתו להוספת ראיות, מאחר ועל המבקש היה לצרף את מלוא הראיות בעת הגשת התביעה וכעת לאחר שהתרשל ולא ביקש לצרפן בהליך קמא, אין לו על מי להלין אלא על עצמו.

ב. דיון והכרעה

4.ידוע כי תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא למנוע מן האזרח הפשוט את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים המקובלים, על ידי הליך מהיר ולא יקר, וזאת, בכדי למנוע הצפתם של בתי המשפט בתביעות בסכומים קטנים. כפועל יוצא מתכלית זו, הותרה סטייה מדיני הראיות ומן הפרוצדורה הנהוגה במסלולי התביעה הרגילים [סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן:"חוק בתי המשפט") וכן תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז – 1976]. מסיבה זו המחוקק לא אפשר ככלל ייצוג בעלי הדין על ידי עורך דין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט).

5.כמו כן נקבע כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט). על כן ובשים לב למיוחדות ההליך ואופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, נקבע כי בקשת רשות ערעור לא תתקבל כדבר שבשגרה, אלא מקום בו ישנה טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה, או סוגיה עקרונית שבאה לא אחת לפתחו של בית משפט לתביעות קטנות.

6.במקרה דכאן, לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא, בכתבי הטענות, בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, מצאתי כי המדובר בבקשה בסוגיה עקרונית ומכאן מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

7.ראשית אציין כי ביחס לבקשות המבקש לצירוף ראיות חדשות במסגרת הערעור ולהגדלת סכום התביעה, מצאתי שדינן להדחות. ככלל, בית המשפט שלערעור לא ייעתר להגשת ראיות חדשות, אם היה ניתן להביא ראיות אלו בפני הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בלבד (תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984) וראה גם דברי כבוד השופט ג'ובראן בבש"א 8688/11 צפריר בריסק נ' קובי בן איון ( 20.3.12).

בית המשפט קמא קבע (ראו גם החלטה מיום 14.10.2012 לעניין תיקון הפרוטוקול), כי יש לראות באמור בכתב התביעה אשר הגיש המבקש כמוכח, לנוכח אי התייצבותה של המשיבה. מכאן טענת המבקש כי פנה אל המשיבה עוד בפקס כחודש טרם תום מועד ההתקשרות (שצוינה בכתב התביעה) יש לראותה כמוכחת. מעבר לכך, המשיבה בכתב הגנתה אישרה כי המשיב פנה אליה טלפונית פעמיים בבקשה לביטול ההתקשרות, ומכאן שרק לאחר פנייתו השלישית של המערער השירות בוטל.

כך אף ביחס לבקשת המבקש לצירוף מסמך המעיד על המועד בו זוכה עבור החיובים שחויב ביתר – כשנה וחצי לאחר פניותיו לביטול השירות (כפי שטען אף בבקשת רשות הערעור), בקשה אותה דחה בית המשפט מן הנימוק שהוא רואה את האמור בתביעתו כמוכחת, ומכאן שלמעשה קיבל טענה זו. יצוין כי הטענה אף לא נסתרה על ידי המשיבה בכתב ההגנה ובתגובה לבקשת רשות הערעור.

נוכח האמור, לא מצאתי מקום להעתר לבקשה להוספת הראיות האמורות, כאשר הנימוק לדחיית הבקשה לצירוף המסמכים על ידי בית המשפט קמא, בשל כך שהעובדות בכתב התביעה יש לראותן כמוכחות, יפה אף לעת הערעור. כמו כן לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה להגדלת סכום התביעה בשלב הערעור, משלא היה בה נימוק המצדיק הגדלת סכום התביעה בשלב זה.

8.אי לכך, הסוגיה העומדת להכרעה בפני נוגעת לגובה הפיצוי שפסק בית המשפט קמא לטובת המערער, ולשאלה האם יש מקום להשתת פיצויים לדוגמא במקרה זה, כנטען על ידי המערער, או האם די בפיצוי שנפסק.

9.סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן" או "החוק") קובע כי ניתן להטיל על עוסק המפר הוראה מההוראות המפורטות, במסגרת עסקה שנקשרה עם צרכן, פיצויים לדוגמא בסכום של עד 10,000₪, ללא הוכחת נזק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ