אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קפלינסקי ואח' נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי ואח'

קפלינסקי ואח' נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי ואח'

תאריך פרסום : 30/10/2017 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
8169-17,8173-17
29/10/2017
בפני הרכב השופטים:
1. י' עמית
2. א' שהם
3. ג' קרא


- נגד -
העותרים:
1. בבג"ץ 8169: ישראל קפלינסקי
2. בבג"ץ 8173/17:חיים ויסנשטרן

עו"ד מנחם שטאובר
המשיבים:
1. סגן הפרקליט הצבאי הראשי
2. ראש מדור הדין המשמעתי והחנינות
3. קצין השיפוט

פסק-דין
 

השופט י' עמית:

 

           לפנינו שתי עתירות בהן מתבקשים המשיבים ליתן טעם מדוע לא ישוחררו העותרים מהמחבוש הצבאי בו הושמו, בעקבות הרשעתם בהליך משמעתי שננקט נגדם בגין השתמטות משירות צבאי. לנוכח נסיבותיהן הדומות של שתי העתירות והשאלה הזהה שהן מעוררות, החלטנו לדון בהן במאוחד, תוך פירוט הנסיבות הקונקרטיות של כל עותר במידת הצורך.

 

  1. שני העותרים, בחורי ישיבה בני 23, נעצרו על ידי משטרת ישראל ביום 16.10.2017 והועברו לידי רשויות הצבא. העותרים הועמדו לדין משמעתי בפני קצין שיפוט צבאי בכיר לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: החש"צ), בגין היעדרות מן השירות הצבאי שלא ברשות מאז חודש דצמבר 2016. שני העותרים הורשעו ונגזר עליהם עונש של 20 ימי מחבוש בפועל.

 

  1. אתאר להלן בתמצית את עניינם של שני העותרים:

 

           העותר בבג"ץ 8169/17 (להלן: העותר 1) – לפי תיעוד שנערך בזמן אמת על ידי נציגי מדור בני ישיבות בלשכת הגיוס, הללו ביצעו מספר שיחות טלפון אל העותר במספר הזדמנויות בין השנים 2016-2015, אולם האחרון סירב לשתף פעולה והשיב כי אינו מוכן להתייצב ומצדו שיירשמו אותו כעריק. לעותר 1 הוצא צו המורה לו להתייצב בלשכת הגיוס לשירות חובה ביום 8.12.2016. בשיחת טלפון מיום 21.12.2016 נאמר לעותר 1 כי הוא משתמט.

 

           העותר בבג"ץ 8173/17 (להלן: העותר 2) – לפי תיעוד שנערך בזמן אמת על ידי נציגי מדור בני ישיבות בלשכת הגיוס, בחודש אוגוסט 2016 הם התקשרו לביתו של העותר 2 בשתי הזדמנויות ושוחחו עם אמו, ומסרו לה כי עליו להתייצב באופן מיידי על מנת להסדיר את מצבו. אמו של העותר 2 השיבה כי הם זורקים את כל המכתבים שהם מקבלים, וכי בהוראת הרבנים אסור לעותר 2 להתייצב ועל כן הוא לא יעשה כן. נציגי לשכת הגיוס הבהירו לאמו של העותר כי נקבע לו תאריך גיוס ליום 16.12.2016. עוד יצויין, כי לפי התיעוד האמור, ביום 26.7.2017, בחלוף כשנה לאחר קיום השיחות עם אמו של העותר 2, הלה התקשר ללשכת הגיוס בעצמו – כפי שעולה ממספר הטלפון ממנו בוצעה השיחה – כדי לברר אם קיים צו עיכוב יציאה מן הארץ בעניינו, ונענה בחיוב מאחר שהוא נחשב למשתמט משירות צבאי.

 

  1. שני העותרים נעצרו כאמור על ידי משטרת ישראל ביום 16.10.2017, ובו ביום הועברו לידי גורמי הצבא והועמדו לדין משמעתי על ידי קצין שיפוט בדרגת סא"ל. השניים עומתו עם תיעודי השיחות שנערכו בעניינם: העותר 1 כפר באשמה וטען כי לא דיברו אתו. העותר 2 טען כי הישיבה בה למד היתה אמורה להסדיר את מעמדו; כי אמו לא מסרה לו שהתקשרו מלשכת הגיוס; וכי הבירור בנוגע לקיומו של צו עיכוב יציאה מן הארץ לא נערך על ידו, על אף שנערך ממספר הטלפון שלו. קצין השיפוט לא קיבל את עמדת העותרים. גרסתם של העותרים נדחתה לאור תיעוד שיחות הטלפון, ועל השניים נגזרו 20 ימי מחבוש.

 

  1. בחלוף יומיים, ביום 18.10.2017, הגיש כל אחד מהעותרים ערר לקצין שיפוט בכיר ממונה לפי סעיף 163 לחש"צ. מפקד יחידת מיטב (היחידה המופקדת על ביצוע הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון והחיילים בצה"ל), קצין בדרגת אל"מ, דחה את העררים עוד באותו היום, בנימוק כי לנוכח חוסר שיתוף הפעולה מצד העותרים ולאור תיעוד השיחות בעניינם – אין מקום להקל בעונשם.

 

  1. העותרים לא אמרו נואש וביום 19.10.2017 פנו לסגן הפרקליט הצבאי הראשי בבקשה לבטל את פסק הדין המשמעתי בעניינם, וזאת מכוח סמכותו לפי סעיף 168(ב) לחש"צ (סמכות שהואצלה לו על ידי הפרקליט הצבאי הראשי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 178א(ב) לחש"צ). בקשותיהם נדחו על ידי סגן הפצ"ר ביום 20.10.2017, והודעה טלפונית נמסרה על כך לבא כוח העותרים בו ביום. לפי האמור בתגובת המשיבים, ההודעה נמסרה טלפונית על מנת ליתן תשובה בהקדם האפשרי ובטרם הכנת תשובה בכתב, וזאת נוכח דחיפות הנושא (ממילא לא הונחה בפנינו החלטה בכתב של סגן הפצ"ר). ביום 23.10.2017,בעקבות החלטת סגן הפצ"ר, הגישו העותרים את שתי העתירות שלפנינו. [אעיר כי מכתבי העתירות עולה כי חל בלבול בין שני העותרים, כך שעניינו של העותר 1 פורט בעתירתו של העותר 2, ועניינו של העותר 2 פורט בעתירתו של העותר 1].

 

  1. בעתירתם מלינים העותרים על כך שקצין השיפוט הסתמך על "רישום שיחות עלום", ללא כל ראיה פיזית או עדות שעמה יכלו העותרים להתמודד, וזאת בניגוד להוראות פקודות מטכ"ל המתייחסות להוראות החש"ץ. בכך, נטען, נמנעה מהעותרים אפשרות סבירה להתגונן ונפגעה זכותם להליך הוגן. עוד נטען כי לא הוכח שנשלח לעותרים צו גיוס, ואין להניח כי העותרים ידעו "כמובן מאליו" כי עליהם להתייצב בלשכת הגיוס. לעניין זה נטען כי קצין השיפוט כלל לא נדרש לסוגיית צו הגיוס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ