אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קספר אריה נ' יקירה שמעון

קספר אריה נ' יקירה שמעון

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
3102-09
08/07/2013
בפני השופט:
צבי סגל

- נגד -
התובע:
קספר אריה
הנתבע:
1. יקירה שמעון
2. חגי שבתאי
3. דוד שוטנפלס
4. חברת פיתוחי גשר בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט.

להלן העובדות הצריכות לעניין:

1.המבקש הינו בעל מניות בחברת "פיתוחי גשר בע"מ", הלוא היא משיבה 4 (להלן: "החברה"). משיבים 2-3 אף הם בעלי מניות בחברה, כאשר משיב 2 מכהן גם כדירקטור בה. משיב 4 הינו מנהל בחברה המייצג בעלי מניות נוספים.

למען שלמות התמונה אציין, כי החברה הינה שותפה מוגבלת במשיבה הפורמאלית, בשיעור של 47%, כאשר יתר השותפים הינם קיבוץ מעוז חיים (49%) וחברת הניהול, "גשר שייח חוסיין בע"מ" (4%). בעלי המניות בחברת הניהול הינם המבקש, הקיבוץ, החברה וחברה נוספת, חברת "נץ החלב בע"מ", בבעלות משיב 2.

2.ביום 3.3.09 הגיש המבקש נגד המשיבים תביעה להסרת קיפוח, בה נטען כי משיבים 1 – 3 פועלים לקבלת החלטות חד-צדדיות בחברה, שיש בהן משום קיפוחו כבעל מניות המיעוט, ותוך כדי הפרת חובות האמון המוטלות עליהם כנושאי משרה בחברה.

3.לאחר שהוגש כתב הגנה ונשמעו ראיות, הגיעו הצדדים ביום 15.3.11 להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין").

מפאת חשיבות הדברים, אביא את החלק הרלוונטי לענייננו בפסק הדין, בלשונו:

"א.נתבעת 4 תשלם לתובע [החברה והמבקש דנן, בהתאמה – צ"ס] סך של 200,000 ₪ עבור חובה כלפיו בגין יתרת זכותו. תשלום זה ייעשה מהכספים הראשונים שיגיעו לנתבעת 4 משותפות "גשר השלום" (מעוז) שותפות מוגבלת [המשיבה הפורמאלית - צ"ס].

..."

4.חלפו עברו השנים, וביום 21.2.13 הוגשה הבקשה דנן, בה נטען כי על אף חלוף הזמן, וחרף העובדה כי בחברה התקבלו כספים רבים, לרבות ובעיקר מטעם רשות שדות התעופה, לא שולמו למבקש הכספים המגיעים לו בהתאם לפסק הדין, וחלף זאת שימשו הכספים שהתקבלו לתשלום חובות שונים, לרבות שכר-טרחה לבא-כוח החברה, משכורות וכיוצא באלה. המבקש הוסיף וטען, כי בהעברת הכספים במישרין לגורמים דלעיל, חלף העברתם לחברה ולגורמים אחרים להם מגיעים הכספים, עושים המשיבים, המשמשים גם כשותפים לניהולה של המשיבה הפורמאלית, יד אחת על מנת להכשיל ולסכל את ביצועו של פסק הדין.

5.בתשובתם, טענו המשיבים כי דין הבקשה להידחות, הן מאחר שהסעד המבוקש בה – לפי פקודת בזיון בית משפט – הינו קיצוני ואינו חל כאשר ניתן לפנות להליך שיורי, כגון הליכי הוצאה לפועל; הן מאחר שהיא מופנית כלפי צד שלישי – שותפות גשר השלום, שלא היתה צד להליך המקורי בין המבקש למשיבים; והן לגופם של דברים, שעה שהתנאי הקבוע בפסק הדין להעברת הכספים למבקש, הלוא הוא קבלת כספים מאת השותפות, כלל לא התקיים. ודוק: אף שהמשיבים הודו כי החברה קיבלה כספים ממקורות כאלה ואחרים, לטענתם כל עוד שלא הועברו מהשותפות כספים לחברה, אין בכך כדי להקים למבקש זכות לקבלת הכספים שתשלומם נקבע בפסק הדין, והמבוקש על ידו מהווה, הלכה למעשה, שינוי של הסכמת הצדדים שקיבלה, כאמור, תוקף של פסק דין. המשיבים הוסיפו והפנו לכך שהחברה הינה אישיות משפטית נפרדת מהשותפות, המשיבים אינם מקבלי ההחלטות בשותפות, ומכל מקום לא הוכח כי השימוש בכספים שהגיעו לשותפות ממקורות אחרים נועד לסכל את ביצוע פסק הדין.

6.בתגובה לתשובה, אישר המבקש כי לא התקבלו בחברה כספים כלשהם מהשותפות, אולם שב וטען כי המשיבים הינם בעלי מניות גם בשותפות, ומשכך הם משפיעים על החלטותיה לעכב את הכספים המגיעים ממנה לחברה.

דיון

7.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות, כמו גם בכלל החומר הרלוונטי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

8.ראשית, אף שהמבקש ציין את השותפות כמשיבה פורמאלית לבקשה, מעיון בבקשה עולה כי הוא מבקש לאכוף גם עליה את האמור בסעיף א' לפסק הדין, שהרי בהעדר העברת כספים מצידה לחברה, ממילא לא קמה למבקש הזכות לקבלת הכספים שצוינו בפסק הדין. דא עקא, שהשותפות לא הייתה צד להליך המקורי, ומשכך מתעוררת השאלה המקדמית האם ניתן לחייבה במסגרת ההליך קא עסקינן.

9.על פי הפסיקה, אף שככלל ניתן לאכוף חיוב על פי פקודת בזיון בית משפט על צד זר להליך, נדרש כי נסיבות המקרה יענו על שתי דרישות מרכזיות: האחד, כי הצד הזר יהיה מודע לקיומו של הצו; השני, כי בין הצד השלישי לבין החייב העיקרי תתקיים מערכת יחסים מיוחדת, בדומה למערכת היחסים שבין אורגן של תאגיד לתאגיד; מערכת היחסים שבין עובד למעביד; מבצע עבודה למזמין העבודה, וכיוצא באלה (ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון, פ"ד לד(2) 232 (1980). השוו גם: ע"פ 43/50 זלצמן נ' המועצה המקומית נס ציונה, פ"ד ד 671 (1950)).

בהמשך להלכה זו, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (מפי כב' השופט י' עמית, בכהונתו הקודמת), כי השימוש המקובל בהטלת צו בזיון על מי שלא היה צד להליך, הינו לצורך קיום צווים שיפוטיים של "לא תעשה", וכי גם כאשר נעשה בסנקציה זו שימוש לצורך קיום צווי עשה "יש לשמור על הגבול הדק בין הטלת סנקציה על אורגן של החברה או כל צד זר להליך - כדי שלא יסכל בהתנהגותו את ביצוע ההחלטה השיפוטית המופנית כלפי החברה, לבין הטלת אחריות אישית על האורגן, במקומה של החברה, מקום בו ההחלטה אינה מופנית כלפי האורגן... אולם, אין לחייב את הצד הזר לבצע בעצמו את החיוב נשוא ההחלטה השיפוטית, במקום הצד כנגדו ניתנה ההחלטה השיפוטית, שאם כך נעשה, נמצאנו מטילים על צד זר, חיוב בהליך שהוא לא היה צד לו." (עפ"א (מחוזי חי') 101/02 גליקמן נ' דגנית השקעות ומקרקעין בע"מ (פורסם בנבו, 12.9.2002)).

10.בענייננו, נראה כי התנאי הראשון – מודעות לצו השיפוטי – אמנם התקיים, נוכח אחזקותיה של החברה במשיבה הפורמאלית, ומכל מקום הצדדים אינם חולקים על כך. משכך, אפוא, השאלה שטעונה עדיין בירור נוגעת למערכת היחסים בין השותפות למשיבים.

כזכור, החברה הינה שותפה מוגבלת במשיבה הפורמאלית, בשיעור של 47%, כאשר יתר השותפים הינם קיבוץ מעוז חיים (49%) וחברת הניהול "גשר שייח חוסיין בע"מ" (4%). בעלי המניות בחברת הניהול הינם המבקש, הקיבוץ, החברה וחברה נוספת, "חברת נץ החלב בע"מ", בבעלות משיב 2. בנסיבות אלו, נראה כי "בעל השליטה" בשותפות הינו דווקא הקיבוץ, ולא החברה. מכל מקום, מידת השפעתה של האחרונה על חלוקת הכספים בשותפות בוודאי שאינה קונקלוסיבית, כנטען על ידי המבקש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ