אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קסוס נ' כהן

קסוס נ' כהן

תאריך פרסום : 10/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
5061-01-10
09/11/2010
בפני השופט:
שרון גלר

- נגד -
התובע:
ניסים קסוס
הנתבע:
שלום כהן

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין מיום 20.7.10 (להלן: "פסק הדין") שניתן כנגד המבקש בשל אי התייצבותו לדיון.

לטענת המבקש, הוא אינו מתגורר בבית אליו נשלח דבר הדואר ברח' יבנה 4, חולון, מזה מספר חודשים, שכן כבר בחודש מרץ 2010 פונה מכתובת זו, בה התגורר בשכירות, בשל אי עמידה בתשלומי המשכנתא של בעלי הבית, ופינויו על ידי כונס הנכסים. לפיכך, לא יכול היה לקבל את הזימון לדיון ומבקש הוא את ביטולו של פסק הדין מחמת הצדק.

לחילופין, ולגופו של עניין, טען המבקש כי קיימת לו הגנה טובה כנגד טענות התובע, ומשכך מגיע לו יומו בבית המשפט, על אף העובדה שלא התייצב לדיון.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.

תקנה 1 קובעת לעניין זה, כי החלטה הינה פסק דין וכל החלטה אחרת של בית המשפט.

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין, שניתן במעמד צד אחד, עומדות בפניו שתי עילות לביטול פסק הדין: ביטול מחמת הצדק וביטול מכוח שיקול דעת בית המשפט.

בעילה הראשונה, יעשה בית המשפט שימוש, כאשר לא היה רשאי כלל להחליט בהיעדרו של המבקש, וזאת בעיקר כאשר היעדרו של המבקש מהדיון נובע מאי זימונו כדין לדיון. במקרה כגון דא, רואים בפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, כעילה מספקת לביטול פסק הדין, ושאלת נכונותו של פסק הדין, לגופו של עניין, אינה רלוונטית.

בעילה השנייה, יעשה בית המשפט שימוש, כאשר בית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, קרי: המבקש זומן לדיון כדין, אך נמנע, מסיבותיו הוא, מלהתייצב.

במקרה כגון זה, ביטול פסק הדין נתון, לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות, תוך הפעלת שיקול דעתו, על בית המשפט לבחון הן את הסיבות לאי התייצבותו של המבקש לדיון והן את סיכוייו של המבקש, לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו, היה ויוחלט לבטל את פסק הדין.

כאשר המבקש הינו התובע, יבחן בית המשפט מהם סיכויי הצלחתה של התביעה, וכאשר מדובר בנתבע, יבחן בית המשפט האם קיימת למבקש הגנה סבירה, אשר יכולה להביא, במידה ויתקיים דיון לגופו של עניין, לדחיית התובענה.

בין שני שיקולים אלה, מתקיימים יחסי גומלין ולפיהם ככל שטיעוניו הענייניים של המבקש חזקים ומושתתים על בסיס רחב יותר, כך יתייחס בית המשפט בסלחנות רבה יותר לנסיבות היעדרו של המבקש מהדיון. בע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופוביץ, פ"ד מז(4) 133(1993), קבע השופט ד' לוין:

"ככל שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת."

עם זאת, מבין שני שיקולים אלה, זה הבוחן את סיכויי הצלחתן של טענות המבקש, הוא השיקול העיקרי. הלכה היא, כי היה ויעלה בידי המבקש להצביע כי לטענותיו לגופו של עניין ישנם סיכויי הצלחה, הרי שבית המשפט ייעתר לבקשה ובגין אי התייצבותו לדיון, יסתפק בית המשפט בהטלת הוצאות על המבקש (ע"א 64/53 כהן נ’ יצחקי, פ"ד (ח) 395(.

אף אם נמנע המבקש להתייצב לדיון, תוך זלזול זדוני או רשלנות רבתי, אך יחד עם זאת, יש למבקש סיכויי הצלחה סבירים לגופו של עניין, יעדיף בית המשפט את תכלית עשיית משפט צדק על פני שמירה קפדנית ודווקנית על כללי הפרוצדורה (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה, ש' לוין, עורך); ע"א 32/83 אפל נ' קפח פ"ד לז(3) 431, 439-438).

בנוסף, זכות הגישה לערכאות הוכרה בפסיקה כזכות יסוד והגישה המקובלת היום היא כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מכיר בזכות הפניה לבית המשפט כזכות חוקתית (א' ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי: פרשנות חוקתית (תשנ"ד-1994), 432). מרכזיותה של זכות הגישה לערכאות, נגזרת מהצורך להבטיח כי מי שטוען כי הוא זכאי לסעד משפטי, יוכל להביא את עניינו בפני הערכאות השיפוטיות, על-מנת שאלה תוכלנה להכריע בדבר (השופט גרוניס בע"א 1480/04 מליבו ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון (טרם פורסם).

מן הכלל אל הפרט

כאמור בפסק הדין, הנתבע לא דרש את הזימון לדיון שנשלח אליו וחזר בציון "לא נדרש", ומשכך מדובר במסירה כדין. בשל כך, ניתן כנגדו פסק דין בהעדר התייצבות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ