אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קנייב נ' הראל

קנייב נ' הראל

תאריך פרסום : 08/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
34338-06-11
04/12/2011
בפני השופט:
מעין צור

- נגד -
התובע:
ולנטין קנייב
הנתבע:
1. בני הראל
2. עו"ד

פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 7.3.10.

התובע מסר בעדותו כי נסע במורד שדרות הציונות בחיפה עם אשתו ובנו בן השנתיים. קיים עיקול בכביש. הנתבע הגיע מולו, פגע בחוזקה ברכבו וברח מן המקום. התובע הסתובב ונסע אחרי הנתבע. שני כלי הרכב הגיעו לרמזור הפניה לשדרות הנשיא. התובע חסם ברכבו את הנתבע. בשלב זה התפתח ויכוח בין הצדדים, הנתבע סרב למסור את פרטיו ואשת התובע הזמינה משטרה. לגרסת התובע, בשלב זה אמר לו הנתבע אם ברצונו לראות כיצד הוא הורג את משפחתו ונסע. התובע קיבל מכה כתוצאה מכך.

התובע אישור בחקירתו הנגדית, כי הנתבע נתן לו כרטיס עם פרטיו.

אשת התובע, נטלייה קנייב, מסרה בעדותה כי במהלך נסיעתם במורד שדרות הציונות קיבלו מכה במראה. הנתבע, שפגע בהם, ברח מן המקום, וכשהדביקו אותו סרב למסור להם פרטים.

הנתבע מסר בעדותו כי ביום האירוע נסע במעלה שדרות הציונות, ורכב התובע נסע במורד שדרות הציונות. הוא עצמו לא סטה מנתיב נסיעתו, ולא שם לב אם התובע סטה. מראות כלי רכבם התנגשו. הוא האט את מהירות נסיעתו וראה את התובע מסתובב ונוסע אחריו. כשהגיעו שניהם לרמזור אמר לתובע כי יעצרו אחרי הרמזור ויחליפו פרטים. אחרי הרמזור עצר בצד ימין, והתובע חסם אותו עם רכבו. התובע יצא מן הרכב וצעק: "פוליציה, פוליציה, תזמינו פוליציה". הנתבע ביקש להחליף עימו פרטים, אך התובע לא הסכים. במשך דקות ארוכות התווכחו. הנתבע השאיר לתובע את כרטיס הביקור שלו, המכיל את שמו, כתובתו ומספר הטלפון שלו, ותכנן לעזוב את המקום, ואולם התובע קפץ על מכסה המנוע של רכבו וסרב לרדת. הנתבע התקשר למשטרה, ואולם השוטרים בוששו מלהגיע, ולכן התניע את רכבו. התובע ירד מן הרכב, אך אשתו, עם בנה בידיה, החלה לרדוף אחרי רכב הנתבע, ונאחזה במראה השבורה. בסופו של דבר הצליח לעזוב את המקום, וכשהגיעו השוטרים הם התקשרו אליו לפי כרטיס הביקור שהשאיר והוא חזר למקום.

בעקבות עדות הנתבע ביקשתי לקבל את התייחסות התובע לטענה כי קפץ לנתבע על מכסה המנוע. התובע הכחיש את הדברים. דא עקא כי בהודעתו במשטרה, אשר צורפה לכתב התביעה, ציין כי נשען עם ידיו על מכסה המנוע של רכב הנתבע (שורות 21-22).

מדובר באירוע מתמשך הנחלק לשניים: החלק הראשון עניינו התאונה שבה נפגעו המראות של שני כלי הרכב, והחלק השני עניינו מסכת האירועים שהתרחשה עת עצרו הנהגים את כלי הרכב בצד הדרך.

באשר לתאונה הרי שלא מצאתי נימוק המצדיק לייחס את האחריות להתרחשותה לאחד הצדדים. הן התובע והן אשתו לא טענו בעדויותיהם כי הנתבע סטה מנתיב נסיעתו. מנגד גרס הנתבע כי הוא לא סטה מנתיב נסיעתו, ואינו יודע אם התובע סטה. הואיל ונטל ההוכחה מוטל על התובע, והואיל ואיש מן הצדדים לא עמד בנטל זה, דין שתי התביעות להידחות בכל הנוגע לנזקים שנגרמו למראות שני כלי הרכב עקב התאונה.

באשר לאירועים שקרו לאחר התאונה – מעדיפה אני את גרסת הנתבע על פני גרסת התובע. כפי שהצבעתי לעיל, התובע הכחיש את הטענה כי קפץ על מכסה המנוע של רכב הנתבע, והאולם בהודעתו במשטרה מסר גרסה שונה. גרסת הנתבע, כי התובע קפץ על מכסה המנוע של רכבו נתמכת בממצאי השמאי, שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה שכנגד, ובתמונות הנזק שצורפו לחוות הדעת.

התובע ניסה להציג את הנתבע כמי שנמלט מן המקום מבלי להשאיר פרטים. דא עקא כי הסתבר שהנתבע השאיר לתובע את כרטיס הביקור שלו, ובו הפרטים הנחוצים לאיתורו.

אוסיף כי בעוד שהנתבע נהג במהלך עדותו ובמהלך הדיון כולו באופן רגוע ומתון, חרף הטענות הקשות שהוטחו בו, התובע התפרץ לא אחת וגילה חוסר שליטה עצמית. הרושם שהותירה התנהלות הצדדים בדיון, שהתקיים למעלה משנה וחצי לאחר האירועים, תומך בגרסת הנתבע ביחס להתנהגות הצדדים בזמן האירועים עצמם.

לפיכך דין התביעה להידחות, ואילו דין התביעה שכנגד, בכל הנוגע לנזק שנגרם לרכב הנתבע לאחר התאונה, להתקבל.

הנזק שנגרם לרכב הנתבע (לא כולל הנזק למראה) הינו בסכום של 2,117 ₪. לכך יש להוסיף את שכר טרחת השמאי בסכום של 500 ₪. אינני סבורה כי יש מקום לפסוק במקרה זה פיצוי בגין עוגמת נפש.

אשר על כן אני דוחה את התביעה ומקבלת את התביעה שכנגד בחלקה. אני מורה כי התובע (הנתבע שכנגד) ישלם לנתבע (התובע שכנגד) סכום של 2,617 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד ועד התשלום המלא בפועל; וכן הוצאות משפט בסכום של 400 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ב, 04 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ