אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קנדי ואח' נ' מעתוק

קנדי ואח' נ' מעתוק

תאריך פרסום : 15/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
56896-07-12
01/07/2013
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
1. לירון קנדי
2. מירי קנדי

הנתבע:
עמוס מעתוק

החלטה

בפני בקשת הנתבע, כפי שהועלתה במסגרת כתב ההגנה ובמסגרת ישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפניי היום, למחוק את התביעה בשל חוסר סמכות עניינית ולחילופין להורות על העברתה למחוז הצפון (בית משפט בצפת או בעכו).

בתמצית טוען הנתבע בסעיף 10 לכתב הגנתו כי מקום מגוריו ועסקו הינם בכרמיאל; שמקום יצירת ההתחייבות, קרי, ההסכם להקמת אתר אינטרנט לתובעים, הינו בקיסריה; שהמקום שנועד למסירת ההתחייבות הינו במקום העסק של הנתבע; וכי ההפרות, אם שהיו, הינן במקום העסק של הנתבע.

התובעים מתנגדים לבקשה ומנו מספר טעמים להתנגדותם: ראשית טענו כי לא הוגשה בקשה נפרדת נתמכת בתצהיר בעניין זה, ורק מהטעם הזה אין להידרש לה; שנית, טענו התובעים שהטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה ואף התקיים דיון בפני כב' הרשם דורון יעקובי, במסגרת בקשה לביטול פסק דין, דבר הבא ללמדך שבית משפט זה קנה לו סמכות; שבסעיף 87 לכתב התביעה מיוחסת לנתבע עוולה על פי סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות (הכבדה על גישת לקוחו לעסק של התובעים), ומכיוון שבית העסק של התובעים הינו אתר אינטרנט, אזי קיימת פסיקה הקובעת שסמכות השיפוט נתונה לכל בית משפט בישראל. ב"כ התובעים הפנה בעניין זה לרע"א 530/12 שמחה יעקובוביץ' נ' יוסף אדוארד (להלן: "פס"ד יעקובוביץ'"). בסיום הדיון ב"כ התובעים בקש אפשרות להגיש טיעון בכתב לעניין הסמכות המקומית, אולם דחיתי בקשה זו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפס"ד יעקובוביץ', קובעת אני כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על העברת הדיון לבית המשפט השלום בצפת, במחוז הצפון.

תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") היא הקובעת את הסמכות המקומית. הנתבע טען בכתב הגנתו כי לא מתקיימת איזו מהחלופות הנזכרות שם, והתובעים לא הגישו כתב תשובה. לפיכך, לכאורה, טענות הנתבע לא נסתרו. אמנם, הנתבע לא הגיש בקשה נפרדת הנתמכת בתצהיר, אולם יש לזכור שהנתבע אינו מיוצג והוא זה החתום אישית על כתב ההגנה! משכך, הרציונל הטמון בהגשת תצהיר (ובין היתר, חתימתו האישית של הנתבע להבדיל מבא כוחו), התקיים במקרה הנדון. לא זו אף זו, הנתבע חזר על דברים אלו גם באולם, ראו עמ' 3 שו' 13-18.

לחילופין, ואם וככל שהייתי מוצאת פגם בכך שלא הוגשה בקשה נפרדת בעניין, אזי על פי תקנה 143 (8) לתקנות, במסגרת סמכויות שופט במהלך קדם המשפט, רשאי הוא להורות על סילוק על הסף על יסוד אחד הנימוקים המנויים בתקנה 100 ו -101. במקרה הנדון, מדובר כאמור בנתבע שאינו מיוצג, שכלל את בקשתו כבר בכתב ההגנה, והוא החתום על כתב ההגנה; לא הוגש כתב תשובה; נתתי לב"כ התובעים הזדמנות להשיב לטענת חוסר הסמכות; וסבורני שניתן להכריע בטענה זו במסגרת קדם המשפט, על יסוד הטיעונים שהושמעו בפניי.

באשר לטענה השנייה אשר הועלתה על ידי ב"כ התובעים – סבורני שהנתבע העלה את בקשתו בהזדמנות הראשונה שניתנה לו – מועד הגשת כתב ההגנה. העובדה שהתקיים דיון בפני כב' הרשם בבית המשפט השלום בתל אביב אינה מעידה על ויתור על טענה זו ואינה קונה לבית משפט זה סמכות, מקום בו הסמכות לא הייתה נתנוה מלכתחילה. אזכיר כי פסק הדין בוטל בהסכמת הצדדים, לאחר שכב' הרשם העיר כי מדובר בפסק דין פגום: פסק הדין ניתן בשל אי הגשת כתב הגנה, אך הסתבר שכתה ההגנה היה מונח בתיק עוד בטרם מתן פסק הדין. מעבר לכך, הגורם שנתן את פסק הדין הוא המוסמך לבטל אותו, ובכל מקרה בית משפט אחר לא היה יכול לבטל את פסק דינו של הרשם יעקובי. לכן, לא מצאתי ממש בטענה זו.

באשר לטענה השלישית לפיה מדובר בעוולה באינטרנט ומשכך, ועל פי פס"ד יעקובוביץ' יש סמכות לכל בית משפט בישראל – גם טענה זו דינה לדחות. מקריאת כתב התביעה עולה מפורשות שמדובר בתביעה חוזית לכל דבר ועניין. התובעים טוענים שהזמינו את שירותי הנתבע לצורך הקמת אתר אינטרנט, וזה האחרון לא סיפק את הסחורה. לא מדובר בעוולה באינטרנט , כפי שאכן היה במקרה יעקובוביץ' – שם נטען לפרסום לשון הרע באינטרנט. בית המשפט העליון קבע שמכיוון שהפרסום הינו "בכל מקום" (מעצם טבעה של הרשת האינטרנטית), אזי קמה סמכות לכל בית משפט בישראל. זה אינו המקרה שלפנינו.

ערה אני לגישת חלק מהפוסקים לפיה בשל העובדה שמדינת ישראל הינה קטנה, אין מקום לעמוד באופן דווקני על טענת הסמכות המקומית. סבורה אני כי ניתן לקבל טענה זו במקרים מסוימים, אולם יש לשים לב באותם מקרים לגופים הנמצאים משני צידי המתרס ולמרחקים הגיאוגרפיים שעל הפרק. במקרה הנדון, הנתבע אינו מיוצג ויהיה עליו להגיע באופן אישי לכל ישיבה וישיבה; מדובר במרחק של לפחות שעתיים נסיעה (כרמיאל – ת"א), ובנסיבות שכאלו אין מקום לחרוג מהאמור בתקנה 3 לתקנות.

סוף דבר, מורה אני על העברת הדיון לבית המשפט השלום בצפת אשר יתן את הוראותיו לגבי המשך ניהול ההליך.

שאלת ההוצאות תידון על ידי המותב שידון בתיק, בין היתר על פי התוצאות.

החלטה זו תשלח לצדדים בדואר.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ג, 01 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ