אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קמיראת נ' המוסד לביטוח לאומי

קמיראת נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 22/05/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
44963-03-13
12/05/2013
בפני השופט:
איטה קציר

- נגד -
התובע:
נביל קמיראת
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר, מיום 15/1/13 ("הוועדה"), אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר מיום 23/5/12 ("ההחלטה").

2.טענת הערעור היא שהוועדה טעתה בקביעתה שהמערער למד במסגרת חינוך רגילה. המערער הוסיף וטען כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי למכלול ליקויו של המערער ולמסמכים הרפואיים שמעידים על מצבו הקשה.

3.לטענת המשיב, החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ולא נפל בה פגם משפטי. נטען כי הוועדה התייחסה לנכויות הרפואיות שנקבעו למערער, לרבות הנכות הפסיכיאטרית ונימקה מדוע אין בה כדי להשפיע על כושר עבודתו.

4.לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

במקרים קיצוניים של חוסר סבירות בהחלטה של ועדה מסוג זה, רשאי בית הדין להתערב ולראות בחוסר הסבירות האמור משום טעות משפטית. זאת משום שוועדה לעררים, בשונה מוועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו רפואי טהור. אולם, יש ליתן את הדעת כי התערבות כזו של בית הדין תוגבל למקרים קיצוניים של חוסר סבירות (דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

5.מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה:

ביום 15/1/13 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער ולדברי בא כוחו ואחיו שהתלוו אליו, ורשמה אותן בסעיף ג' לפרוטוקול. הוועדה בחנה את הליקויים מהם סובל המערער, וציינה כי המערער בן 18.5 אובחן כסובל מקשיי הסתגלות, ליקוי שמיעה, שיבושי היגוי קלים וכאבי ראש, נכות רפואית יציבה בשיעור 71%. הוועדה ציינה כי המערער סיים 12 שנות לימוד במסגרת חינוך שאינה מותאמת לחרשים, ללא תעודת בגרות. הוועדה נתנה דעתה לכך שהמערער דובר השפה הערבית בלבד, משתמש במכשירי שמיעה, ואינו דובר שפת הסימנים.

הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים בתיק, ועל יסוד התרשמותה מהמערער קבעה כי המערער מסוגל לעבוד בעבודה במשרה מלאה, עבודה שאינה דורשת שמיעה חדה, ללא רעש מזיק וללא קהל. לדעת הוועדה, המערער מסוגל לעבוד בעבודות כגון חרושת, אריזה, ניקיון, גננות, חצרנות, וכל עבודה פשוטה אחרת בלתי מקצועית, שניתן ללמודה תוך כדי ביצועה, והיא אינה דורשת הכשרה מקצועית מכל סוג שהוא, וללא הליך שיקום.

לאור האמור, נדחה הערר ונקבע שהמערער לא איבד 50 מכושרו להשתכר.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

6.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי הוועדה פעלה כדין ודין הערעור להידחות.

בהחלטתה נתנה הוועדה דעתה לנתוניו האישיים של המערער, לרבות גילו הצעיר מאוד, השכלתו וחוסר עברו התעסוקתי. החלטת הוועדה משקללת גם את השפעת ליקוייו של המערער, בין היתר בנוגע לנכות הפסיכיאטרית שנקבעה לו. עיון בחוות דעת היועץ הפסיכיאטר ד"ר לבנטמן, מיום 30/8/12, אשר ייעץ לוועדה רפואית לעררים, קבע למערער נכות נפשית בשיעור 10% בגין קשיי הסתגלות, על רקע ליקוי שמיעה, וציין כי נכות זו אינה משפיעה על כושרו של המערער לעבוד. לפיכך, מקובלת עלי טענת המשיב לפיה אין במסמכים אליהם הפנה המערער כדי להעלות או להוריד בעניין זה. כך, למשל, הערכה קלינית של הפסיכולוגית רוזנשיין מיום 23/12/11 – מדובר במסמך לא עדכני, שאף עמד בפני היועץ המומחה בתחום הפסיכיאטרי וממילא אין בו המלצה לעניין אובדן כושר עבודה.

החלטת הוועדה עולה בקנה אחד עם חוות דעת רופא מוסמך מיום 2/9/12 ודו"ח שיקום מיום 24/9/12, לפיהם המערער מסוגל לעבודה ללא קהל וללא רעש מזיק.

לאור כל האמור הגיעה הוועדה למסקנה כי המערער בעל כושר השתכרות מלא, בעבודות המתאימות למגבלותיו. בהילוכה בדרך זו פעלה הוועדה על פי אמות המידה הנדרשות ממנה הקבועות בסעיף 209(ב) לחוק. לפיכך, שוכנעתי כי החלטת הוועדה מנומקת כדבעי.

7.נדחית טענת המערער לפיה שגתה הוועדה בקביעתה שלמד במסגרת חינוך רגילה, שכן הוועדה הבהירה שמדובר במסגרת חינוך שאינה מותאמת לחרשים. קביעה זו מבוססת על דברי המערער ואמו בפני פקידת השיקום.

8.המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שהחלטת הוועדה מנומקת באופן מפורט וברור, נסמכת על מצבו הרפואי של המערער, ולא מצאתי שנפלה בה טעות משפטית.

9.לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת.

10.אין צו להוצאות.

11.לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ