אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קלינגהופר נתן נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

קלינגהופר נתן נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

תאריך פרסום : 28/08/2011 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
10922-08
24/08/2011
בפני השופט:
יפה שטיין נציגת ציבור (ע) שרה פנסו נציג ציבור (מ) ישראל סגל

- נגד -
התובע:
קלינגהופר נתן עו"ד נאוה אילון
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ירושלים עו"ד אפרים דה האס
פסק-דין

פסק דין

זהו פס"ד בתביעת התובע להכרה במצבו הרפואי בגבו כפגיעה בעבודה, הן כאירוע חריג והן על פי תורת המיקרו טראומה.

הרקע לתביעה:

א. התובע עבד כמאבטח ומלווה טיולים בחברת "ארי אבטחה בע"מ" (להלן: ארי הבטחה) בין החודשים 8/05 ועד 7/06 (מעט פחות משנה). כחלק מעבודתו נדרש לשאת רובה קרבין.

ב.קודם לכן עבד התובע בתפקידי אבטחה כ- 10 שנים.

ג.על פי תצהירו של התובע עבד כ-3 פעמים בשבוע כמלווה טיולים – חלקם טיולים רגליים וחלקם ברכבי שטח ובאוטובוסים.

ג.התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה באירוע תאונתי שאירוע לו, לדבריו ב-29/6/06, ולחלופין – טוען לפגיעה בגבו על דרך של תורת המקרוטראומה. תביעתו זו נדחתה ולפיכך הוגשה התביעה לבית דין זה.

ד.תעודה ראשונה לנפגע בעבודה ניתנה לתובע ביום 20/6/07 (כשנה לאחר האירוע הנטען.

דיון והכרעה:

א.האם התובע עבר אירוע תאונתי ב-29/6/06?בסעיף 11 לתצהירו של התובע הצהיר התובע כי:"במהלך עבודתי, ביום 29/6/06, זינקתי מאחד הסלעים בטיול בירידה ונפגעתי בגב בגלל תנועה לא נכונה. אודה שלא חשתי כאב אך שמעתי מעין "קליק בגב". כך גם השיב בחקירתו הנגדית כי האירוע אירע כאשר "קפץ מסלע" (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 25/11/10).אלא, שמעיון בטופס התביעה שהגיש התובע לביטוח לאומי (נ/1) נרשם תיאור שונה על ידי התובע. וכך כתב בטופס התביעה:"בעת ליווי טיול ממודיעין לירושלים, בעת הירידה מהאוטובוס, באחד האתרים היה לי קשה להתיישר כי הגב שלי התכווץ והיה מוטה שמאלה".בחקירה שנערכה לתובע על ידי חוקרי הנתבע (נ/4) נשאל על ידי החוקר:"ש. לפי הבנתי אני מבין שלא היה אירוע ספציפי?ת. בחודש יוני 2006, שהפסקתי לעבוד הייתה איזו נסיעה בג'יפ ספארי והיה לי קליק בגב אבל המשכתי לעבוד".

ב.מהתיאורים השונים עולה כי התובע שינה את גרסתו מספר פעמים. בעוד שבטופס התביעה טען כי הדבר אירע כשירד מהאוטובוס, בחקירתו הסביר כי היה זה בזמן נסיעה בג'יפ, ואילו בתצהירו (כמו גם בחקירתו בבית הדין), טען כי הדבר אירע תוך כדי קפיצה מסלע.

ג.בחקירתו בפני חוקר המוסד (נ/4), הסביר התובע כי מדובר בכאב מתמשך:"ש. אבל אתה קושר את הכאבים לכל התקופה בה עבדת בליווי טיולים?ת. לא. רק לחודשיים האחרונים מאי- יוני 2006, אז ממש התחלתי להרגיש כאבים".ובהמשך (עמ' 4 רישא לחקירה):"ש. התחלת לסבול מכאבי הגב ביוני 2006?ת. לא בסוף אפריל תחילת מאי."הווה אומר – התובע סבל לפחות מסוף אפריל מכאבי הגב, שהתחזקו ביוני. אך לאור שינוי הגרסאות– לא ניתן לקבוע כי היה אירוע מסויים שניתן לתחמו בזמן ובמקום, ואם כן – האם היה זה בזמן ירידה מאוטובוס, בזמן נסיעה על ג'יפ או כאשר קפץ מסלע.

ד. גם באשר למועד בו אירעה התאונה – קיימות מספר גרסאות. בעוד שכאמור לעיל - התייחס התובע לאירוע מיום 29/6/06, הרי שבאישור הרפואי הראשון (נ/2) מיום 10/7/06 לא נרשם כלל אירוע תאונתי אלא נרשם כי סיבת הביקור במרפאה הינה כי הוא סובל מכאבי גב תחתון וכי סיבת הביקור הינה:LBP" עם הקרנה לרגל שמאל". מועד הביקור היה ב- 3/7/06, ללא התייחסות כל לאירוע חריג כלשהוא.

ה.כאמור, התובע המציא תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, רק ביום 20/6/07, ובו נרשם כי תאריך הפגיעה הוא 3/7/06 (!) דבר זה אומר דרשני. הן לעניין מועד התאונה הנטען והן לעניין הזמן הרב שבין התאונה לבין הוצאת התעודה הראשונה. הטענה כי המעסיק לא איפשר לו לצאת מהעבודה לצורך טיפול רפואי– אינה יכולה להתקבל. אדם הזקוק באמת ובתמים לטיפול רפואי אקוטי , או מי שסובל מכאבים חזקים המצריכים רופא – לא ממתין לאישור המעסיק. מכל מקום, אין כל הסבר מדוע המתין התובע שנה תמימה עד להוצאת התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה, ומדוע, בביקור הראשון אצל הרופא, כלל לא טען שמדובר בתאונה שארעה לו.

ו. על פי הפסיקה, המבחן הראשוני והיסודי להיותו של אירוע "תאונתי" הוא מבחן ה"פתאומיות", כשהכוונה לכך הינה לאירוע שניתן לאתר בזמו ובמקום (ר' לעניין זה דב"ע לא/5-0 אסתר ושדי - המוסד, פד"ע ב, 200; דב"ע נו/103-0 שלמה עטר - המוסד, לא פורסם). על המבוטח להוכיח כי אירע לו אירוע תאונתי הקשור לעבודה וחורג מתנועותיו שאינן קשורות לעבודה.ב(דב"ע נה/181-0 המוסד - נפתלי לפידות, לא פורסם; דב"ע נו/288-0 אורי עמר - המוסד, לא פורסם).ו לאור הגרסאות דלעיל – לא ניתן לקבוע כי אירע לו אירוע תאונתי, ואם ארע – מתי ובאילו נסיבות.

ז.עוד נפסק כי הכרה בפגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה תלוי בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה אירע משהו שבגינו "נתפס" גבו של המבוטח, או שפקדוהו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד. (דב"ע נא/205-0 המוסד -שחאדה סעיד, פד"ע כד 222; דב"ע נא/218-0 המוסד נ' משה דרור, פד"ע כד 545). במקרה שלפנינו, לא הוכח, כאמור אירוע ספציפי. אולם, בין אם מדובר באירוע מיום 29/6/06, כאחת הגרסאות , ובין אם ב- 3/7/06 – כאמור בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה – התובע המשיך לעבוד. אין מדובר, איפוא, בכאב פתאומי בלתי נסבל אשר מנע ממנו להמשיך לעבוד, כלשדבריו – באותו שלב אפילו לא חש בכאב (ר' עמ' 3 לפרוטוקול מיום 25/11/10).

ח.למען הסר ספק יוער כי לא ניתן לקבל את טענת בא כוחו בסיכומים (סעיף 16), כי יש לראות באירוע כאירוע חריג לאור העומס הרב שהיה לו בחודש יוני 2006.מכל האמור – לא ניתן לקבל את תביעתו של התובע להכיר במצבו הרפואי בגבו כנובע מאירוע חריג, כנדרש על פי הפסיקה.

ט.האם ניתן לראות במצבו הרפואי של התובע בגבו כתוצאה של מיקרוטראומה? גם על כך התשובה שלילית, כפי שיובהר בהמשך.

י.על פי הנטען, עבודתו של התובע כמלווה טיולים חוזרת על עצמה, כשהיא חד גונית, ובכל פעם ששהה ברכב גופו הטלטל ונחבט, וכי הקפיצות במהלך הטיול פגעו בו אף הן. על פי הפסיקה שהתגבשה "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכיח כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר שלא ניתן לאיבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (ראה ספרו של ד"ר שאול קובובי, רמ"ח ושס"ה – סוגיות בתאונות עבודה, עמ' 2).

יא.בפס"ד המוסד לביטוח לאומי – יוסף עובדיה (עב"ל 338/96) נדונה שאלת הרמת שקים והתכופפויות של ירקן, אשר לדבריו סבל ממקרוטראומה בגבו נקבע כי כל מקרה צריך להיבמן לגופו, אם כי במקרה זה הוסכם על דעת חברי המותב כי "לא הוכחו תנועות זהות וחזרות, לא מבחינת התנועה עצמה, ולא מבחינת המשקל. כמו כן התנועות לא היו תדירות אלא מפעם לפעם במשך היום..."בעב"ל 1012/00, אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי איבחן בית הדין הארצי לעבודה בין פעולה החוזרת על עצמה לבין תנועה החוזרת על עצמה, כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ