אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קלוגר נ' אייזיקוביץ

קלוגר נ' אייזיקוביץ

תאריך פרסום : 26/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
30205-07-11
22/05/2012
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
התובע:
זנון קלוגר
הנתבע:
אולג אייזיקוביץ ע"י עוה"ד ענת טל ואנה סורוקה

החלטה

מבוא

בפני שלוש בקשות העומדות להכרעה במסגרת התובענה: בקשה לקבוע את הפלוגתאות הפסוקות; ושתי בקשות שעניינן גילוי ועיון במסמכים והתוצאה הנלווית מכך שלא קוים צו לכך – מחיקת כתב הטענות.

טרם בחינת הבקשות אסקור בקצרה את המחלוקת בין הצדדים. המדובר בסכסוך בין שני אנשי עסקים שעניינו בעלותם המשותפת במניותיה של חברת דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ (להלן: "החברה"). ההליך שבפני הוא הליך שלישי לאחר שהוגשו שתי תביעות קודמות:

התביעה האחת היא תביעתו של התובע (להלן: "קלוגר") שבגדרה התבקש בית המשפט לאשר הגשת תביעה נגזרת בשם החברה כנגד הנתבע (להלן: "אייזיקוביץ"). תביעה זו נמחקה לאחר שהבקשה לאשר את הגשת התביעה הנגזרת נדחתה (ר' פסק דינה של כב' השופטת ת' בזק-רפפורט מיום 1.5.11 בת.א. 4071/10). על פסק הדין הוגש ערעור שטרם נדון.

התביעה השניה היא תביעתו של אייזיקוביץ כנגד קלוגר למתן חשבונות הנוגעים לעסקי החברה וניהולה. תביעה זו התקבלה (ר' פסק דינה של כב' השופטת בזק- רפפורט מיום 2.10.11 בת.א. 25786-04-10). על פסק הדין הוגש ערעור. במקביל הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע פסק הדין.

התביעה שבפני היא תביעתו האישית של קלוגר כנגד אייזיקוביץ והיא באה לעולם, כאמור, לאחר שלא התקבלה בקשתו לאפשר הגשתה של תביעה נגזרת בשם החברה. במהותה עוסקת התביעה באותם שני עניינים מרכזיים:

טענתו של קלוגר כי בשל התנהלות כושלת של אייזיקוביץ במערכת יחסים מול הספק של החברה בתחום הגז, תאגיד הגז הרוסי גזפרום, הפסיקה ההתקשרות של התאגיד הרוסי עם החברה ונגרמו לחברה בשל כך נזקים.

כספים שהועברו על ידי החברה לחברה בשם קורפלנדס שאייזיקוביץ קשור אליה בדרך זו או אחרת. הכספים יועדו תשלום תמריצים לגורמים שונים ברוסיה ולטענת קלוגר שימש הכסף הרב שניתן על ידי החברה לקורפלנד למטרות אחרות שאינן המטרה שאליה יועד.

כאמור טענות אלה נטענו גם בהליך הקודם ובית המשפט מצא שאין די בכך כדי להביא למתן האפשרות לקלוגר להגיש תביעה נגזרת בשם החברה. עם הגשת התביעה הנוכחית התבקש בית המשפט לסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופט שפירא נדחתה הבקשה לסילוק על הסף ונקבע כי מאחר והתביעה הקודמת 'רק נמחקה' זכותו של התובע להגיש תביעה כספית כנגד הנתבע. עוד צוין במסגרת ההחלטה כי גם אם נקודות מסוימות נדחו ונקבעו ממצאים עובדתיים הרי שבמהלך המשפט ניתן יהא לדון אם אותן פלוגתאות אכן נועלות את הדלת בפני התובע בהליך הנוכחי. בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו לבית המשפט העליון נדחתה (רע"א 9070/11). במסגרת ההחלטה נכתב על ידי כב' השופטת חיות כי פתוחה לאייזיקוביץ הדרך להעלות במהלך הדיון בתביעה האישית את הטענה כי פלוגתאות מסוימות הוכרעו בפסק הדין באופן המקים השתק פלוגתא לגביהן.

הבקשה לקביעת רשימת הפלוגתאות הפסוקות בהליך

הבקשה הראשונה העומדת לדיון עניינה רצונו של אייזיקוביץ כי תיקבע רשימת פלוגתאות פסוקות קודם להגשת תצהירי העדות הראשית. הוא מסביר כי בהחלטות שניתנו על ידי כב' השופט י' שפירא בהליך זה וכן בהחלטה שנתנה בבקשה למתן רשות ערעור על ידי בית המשפט העליון נכתב כי אף שפסק הדין בתביעה הנגזרת אינו מהווה מעשה בית דין פתוחה הדרך בפניו להעלות במהלך הדיון בתביעה האישית את הטענה כי פלוגתאות מסוימות הוכרעו בפסק הדין באופן המקים השתק פלוגתא לגביהן. הבקשה היא כי ההכרעה בשאלה זו תיעשה בטרם הגשת תצהירים וקודם לקיום הדיון בהליך דנן ותביא לחסכון ולמניעת פגיעה בוודאות המשפטית.

קלוגר משיב כי הפלוגתאות ממילא מוגדרות בכתבי הטענות וכי אין צורך בבקשה זו. הוא מפנה את אייזיקוביץ להעלות במסגרת סיכומיו את הטענה כי סוגיה מסוימת כבר הוכרעה.

כפי שפירטתי לעיל על פני הדברים נפתחה בפני הצדדים האפשרות לטעון כי פלוגתא מסוימת כבר הוכרעה בהליך ההכרה בתביעה כתביעה נגזרת ואולם לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים מצאתי כי נכון יותר להותיר את הבחינה הנקודתית באיזה מהשאלות ניתנה קביעה שממלאת אחר התנאים כי מדובר בפלוגתא פסוקה לתום ההליך ולא בהליך מקדים שמשמעותו ניהול 'משפט זוטא' ביחס לכל סוגיה וסוגיה שמתעוררת בהליך זה.

אכן, על פני הדברים עמדתו של אייזיקוביץ מתבקשת מאליה – ונראה כי עדיף להכריע מראש איזו מהפלוגתאות הוכרעה במסגרת הדיון בבקשה לאשר את התביעה כתביה נגזרת ומלכתחילה סברתי כי הדבר יכול לתרום לקיצור ההליך ואולם לאחר שבחנתי מקרוב את מהלך הדיון בשני ההליכים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים והאופן שבו מתנהל ההליך עד עתה הגעתי למסקנה כי במקרה זה הדרך ה'ארוכה' לכאורה תהיה קצרה יותר והדרך המיטבית לקידום הדיון היא בשמיעת התובענה כולה בהינף אחד ללא החלטות ביניים שרק גורמות לסרבול מיותר ומעסיקות את בית המשפט ואת ערכאת הערעור תוך שמירה על זכויות וטענות הצדדים לסיכומים.

למסקנה זו הגעתי בשל השיקולים הבאים:

מלכתחילה הגישה היא שעדיף להימנע מפיצול דיון לשלבים מקום בו הדבר ניתן ואין המדובר במהלך דיוני שמסב עלויות יוצאות דופן (השווה רע"א 1813/12 יאיר חזה נ' בצלאל אלוני (פורסם במאגרים, 6.5.12) פסקה 10) ואף שבמקרה זה אין המדובר בדיון בשאלה האם לפצל את הדיון או לא דומה כי משמעות הדברים דומה. הבקשה שבפני היא להורות על קביעת פלוגתאות שלגביהן קיים השתק תחילה. כל אחד מהצדדים צפוי להעביר את רשימת הפלוגתאות שהוא סבור שהוכרעה; הצד שכנגד יגיב לכך; יהיה צורך לבחון ביחס לכל אחת מהפלוגתאות את ההכרעה; את שאלת היות ההכרעה בה חיונית לתוצאה הסופית ואת השאלה האם הוכרעה בפירוש או מכללא (ר' נ' זלצמן, מעשה בית דין, 137 (1991); ע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד (1) 642, 650 (2000)). המדובר אפוא בעריכת 'משפט זוטא' לא קצר ביחס לכל אחת מהסוגיות שהתעוררו בהליך הראשון.

התשובה לשאלה שמתעוררת בכל הנוגע למעמד הקביעות שניתנו בהליך הקודם אינה ברורה מאליה ואין להוציא מכלל אפשרות כי קביעות כאלה ואחרות שנקבעו, מקום בו הונחה תשתית לכאורית מסוימת לצורך בקשה ממוקדת לאפשר הגשת תביעה נגזרת, אינן בהכרח יוצרות השתק פלוגתא. מהות הדיון בתביעה הנגזרת כפי שבוארה בהרחבה בפסק דינה של כב' השופטת בזק-רפפורט היא מיוחדת וכפועל יוצא ממנה נגזרת התשובה לשאלה האם הקביעות שם אכן יכולות ליצור השתק.

המחלוקת העובדתית בין הצדדים כיום אינה מחלוקת מורכבת ומסובכת אלא מתמקדת בשאלות ברורות וממוקדות שבעיקרן נוגעות לאירועים סביב המסמך שנשלח לחברה מגזפרום והזכאות של קורפלנד ואייזיקוביץ לעשות שימוש חופשי בכספים שהעבירה החברה אליהם או שהמדובר בכספים שיועדו אך ורק למטרה מוגדרת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ