אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קיסין נ' זר אביב

קיסין נ' זר אביב

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
30390-09-12
10/07/2013
בפני השופט:
תמר נאות פרי

- נגד -
התובע:
אירנה קיסין
הנתבע:
פרדי רוברט זר אביב
פסק-דין

פסק דין

לפני תובענה בסדר דין מהיר בכל הנוגע לתאונה מיום 23/3/12 (להלן: "התאונה") אשר במהלכה נפגעו שני כלי רכב ונגרמו נזקי רכוש נטענים.

בהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין :

1.התובעת, גב' אירנה קיסין (להלן: "התובעת"), היתה במועדים הרלבנטים בעלת רכב סקודה אוקטביה (להלן: "רכב התובעת").

2.הנתבע, מר פרדי רוברט זר אביב (להלן: "הנתבע"), היה במועדים הרלבנטים בעל רכב מסוג ניסן (להלן: "רכב הנתבע").

3.לטענת התובעת, התאונה אירעה שעה שהיא עמדה בחניה בשולי הכביש וחגרה את ילדיה הקטינים במושבי הבטיחות במושב האחורי, תוך שהדלת האחורית-שמאלית פתוחה באופן חלקי. לטענתה, היא עמדה כאשר רגל אחת על הרצפה והרגל השניה היתה מונחת על המושב האחורי, כך שחלק מגופה נמצא מחוץ לרכב וחלק מגופה היה בפועל בתוך הרכב ותוך כדי שהיא עסקה בקשירת הילדים הגיע רכב הנתבע ופגע בדלת השמאלית אחורית. שני הצדדים מסכימים שמדובר בכביש צר יחסית וטענת התובעת היא שרכב הנתבע נסע בצמוד מדי לרכב שלה, במהירות, וכך פגע בה.

4.הנתבע, לעומתה, גורס כי כאשר הוא עבר בסמוך לרכב התובעת, לפתע פתאום נפתחה הדלת וכך היא נפגעה. לטענתו, כאשר הוא הגיע לאזור הדלת היתה סגורה והיא נפתחה כאשר הוא כבר היה במקביל לרכב התובעת.

5.בפני העידו התובעת, הנתבע ובעלה של התובעת, מר לאוניד קיסין.

6.לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להתקבל בחלקה וזאת מהטעמים הבאים:

7.לא אוכל לקבל את טענת הנתבע לפיה הוא הגיע לאזור שעה שדלת רכב התובעת היתה עדיין סגורה לגמרי. הדבר אינו מתיישב עם עדות התובעת לפיה היא היתה בתוך הרכב וקשרה את חגורות הבטיחות. אני מקבלת את גרסתה לגבי כך שהיא עמדה ושהדלת היתה פתוחה באופן חלקי. הטענה של הנתבע לפיה הדלת נפתחה רק שעה שהוא כבר היה במקביל לרכב אינה מתיישבת עם התמונות של הדלת שנפגעה שמהן עולה שהכיפוף הוא כזה אשר נוצר עקב פגיעה בפינה של הדלת בשעה שהיא פתוחה חלקית. אם הדלת היתה נפתחת שעה שרכב הנתבע עומד במקביל, היינו מצפים לראות פגיעה מסוג אחר. בנוסף, יש לראות שהנתבע חתם על מסמך בסמוך לאחר האירוע, שבו הוא מודה בכך שהוא אשם בקרות הפגיעה וקצת קשה לי לקבל את עמדתו לפיה הוא חתם על המסמך רק בגלל שהבעל של התובעת איים עליו. בהקשר זה אעיר שאף אם אכן הוא חתם על המסמך תחת לחץ, כפייה או איומים, הייתי מצפה ממנו לדווח לסוכן הביטוח מטעמו על כך, או לשלוח מכתב בהקשר זה ולבטל את המכתב שעה שהלחץ והאיום פסקו. לכן, עמדתי היא שהוכח שהדלת היתה פתוחה למחצה בעת שהנתבע הגיע למקום. בהתאם, אני סבורה כי היה על הנתבע לראות את התובעת ולהקפיד להתרחק עוד יותר מרכב התובעת.

8.עם זאת, לא אוכל לקבל גם את גרסת התובעת לפיה הדלת נשארה באותו מצב במהלך כל האירוע ואני סבורה שהוכח שהדלת נפתחה מעט יותר במהלך התהליך. אני סבורה כי מעדותו של הנתבע עולה שכך היה, ושהדלת – שהיתה פתוחה חלקית – נפתחה עוד יותר באופן פתאומי. בכך יש לראות רשלנות תורמת מצד התובעת. זאת ועוד - יש לייחס רשלנות תורמת לתובעת גם לאור העובדה שמלכתחילה היא מצאה לנכון לפתוח את הדלת מהצד של הכביש ולא מצד המדרכה, תוך שהיא נוהגת בחוסר אחריות הן לגביה והן לגבי הילדים הקטינים. הרכב חנה בסמוך למדרכה, ניתן היה ורצוי היה לפתוח את הדלת שפונה לצד המדרכה ולא לצד הכביש ובכך תרומתה של התובעת עצמה לסיטואציה שנוצרה, במיוחד שעה שעסקינן בכביש צר מאוד ועם מעט תאורה, כפי שהתובעת עצמה מציינת בסעיף 3 לכתב התביעה. בנוסף, לא הוכח שהתובע נהג במהירות גבוהה, כפי שטענה התובעת, אלא ששוכנעתי שהוא נהג במהירות נמוכה מהמותר והדברים מצטרפים לכך שלו התובעת היתה מתנהלת בעצמה בזהירות רבה יותר, ייתכן והתאונה היתה נמנעת.

9.אשר על כן, מצאתי כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה בין שני הנהגים ולכן יש מקום לקבל את התביעה במחציתה – לגבי ראשי הנזק שהוכחו.

10.בהתאם, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,050 ₪, (מחצית מהנזקים הישירים בתוספת ירידת ערך ושכ"ט השמאי – פריטים 10 א'-ג' לכתב התביעה), בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1,700 ₪ (כולל מע"מ), ובתוספת מחצית אגרת בית המשפט ששולמה. לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבע בגין פריטי נזק כגון השחתת זמן ועוגמת נפש (כנדרש בפריטים 10 ד' ו-ו' לכתב התביעה) ובאשר לפריט 10 ה', שעניינו הוצאות נלוות – אזי שהוצאות כאמור לא הוכחו. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ג' אב תשע"ג, 10 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ