אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קינן ואח' נ' כץ ואח'

קינן ואח' נ' כץ ואח'

תאריך פרסום : 26/09/2011 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
7276-06-11
22/09/2011
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א

- נגד -
התובע:
1. תמרה קינן
2. שמעון קינן (המנוח)
3. שמעון מסעדת פנורמה אילת בע"מ

הנתבע:
1. גיל כץ
2. גיא כץ
3. שרון כץ בננסון

פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור שהגישו המערערים על שתי החלטות של רשמי ההוצל"פ, החלטה מיום 6.4.10 של כב' הרשם יובל גזית והחלטה מיום 10.5.11 של כב' הרשמת כלנית שפירא בתיק מס' 01-47198-07-1 . במסגרת ההחלטה נדחתה בקשתם של המערערים בטענת "פרעתי".

בהתאם להחלטתי הגישו הצדדים עיקרי טיעון, המשיבים הגישו תגובה מפורטת לערעור בה פירטו טענותיהם והשתלשלות העניינים . המשיבים טוענים כי דינו של הערעור להידחות ואף עותרים לחיוב בהוצאות.

במסגרת טענותיהם טענו המערערים, כי ראוי שחישוב החוב בתיק ההוצל"פ יהיה לפי גרסה המקלה עם המערערים ולא מחמירה עימם שכן בעקבות פטירתו של שמעון קינן ז"ל נאלצה גב' תמרה קינן להתבסס רק על מסמכים המוכיחים טענותיה ובמידה והמנוח היה בחיים הייתה התמונה מתבהרת על ידו.

כפי טענת המערערים, ישנה סמכות טבועה לכב' ראש ההוצל"פ לפעול עפ"י עקרון תם הלב וכן עפ"י שיקול דעתו. המערערים טענו כי עפ"י פס"ד מיום 14.7.03 בת.א. 159704/02 ועפ"י הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פס"ד לא ניתן לחייב המערערים ביותר מסכום כתב התביעה.

לטענת המערערים , שגה כב' הרשם בהחלטתו לפיה הפרו המערערים את הסכם הפשרה וכי לטענתם הנטל צריך להשתנות ולחול על המשיבים שכן הביאו המערערים הוכחות לתשלום חובם בהתאם לתנאי הסכם הפשרה אשר נקבע בין הצדדים.

בנוסף, טענו המערערים כי אין די בטענה "מה נכון ומה לא נכון" במסמכי המערערים אלא היה על המשיבים להציג מה היו התשלומים שקיבלו. כן טענו כי במידה ותתקבל טענת המשיבים כי המערערים הפרו הסכם הפשרה הרי הנכס חזר לידי המשיבים בשנת 2004 וכן ביום 11.5.4 פעלו המשיבים למימוש המשכון לטובתם.

לאחר ששקלתי הטיעונים הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם המשיבים באופן שיש לדחות את הערעור ולהשאיר את שתי החלטות רשמי ההוצל"פ בעינן.

הערעור המתייחס להחלטתו של כב' הרשם גזית דינו להידחות על הסף שכן הוגש שלא במועד הקבוע בתקנות, אלא הוגש באיחור רב ואף מבלי שנתבקשה הארכת מועד להגשת הערעור ומבלי שיש בהודעת הערעור טעם מיוחד להארכת המועד.

באשר להחלטתה של כב' הרשמת שפירא אין מדובר בערעור בזכות אלא בבקשה למתן רשות ערעור. לא מצאתי שיש מקום ליתן רשות ערעור ודינה של הבקשה והערעור להדחות.

למעלה מן הצורך, אדון בבקשת המערערים כדלקמן:

הוראת הדין הנוהגת בסוגית נטלי ההוכחה בטענת "פרעתי" היא הוראת סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, אשר מורה לנו, כדלקמן:

"חייב הטוען שמילא אחר פסק-הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו

הראייה".  הוראה זו חלה על כל סוגי פסקי הדין המבוצעים בלשכת ההוצאה לפועל, לרבות

פסקי הדין למזונות.

על טיבו וטבעו של נטל ההוכחה בטענת "פרעתי" יפים דבריו של השופט ד' בר אופיר, בספרו

"הוצאה לפועל הליכים והליכות" מהדורה שישית (עדכון מס' 4) כדלקמן:

 

"...על החייב מוטל נטל השכנוע להוכחת טענותיו. נטל זה קבוע ומוטל תמיד על החייב ואיננו עובר לעולם אל הזוכה, מכיוון שרואים את החייב כאילו הוא המוציא מחברו... במהלך הדיון יכול לעבור אל הזוכה הנטל המשני להביא ראיות לסתור, וזאת כאשר החייב מביא למשל מסמכים אשר תומכים לכאורה בטענותיו. ולנוכח מצב דברים כזה צריך הזוכה להראות כי פני הדברים שונים ממה שהם נראים על פי טענות החייב... השהיית הליכי ההוצאה לפועל מצד הזוכה לזמן ארוך ובלא שיינתן הסבר להשהיה זו, עשויה להעביר על שכמו של הזוכה את הנטל להראות שהחוב לא סולק (המ' 22/72 נדב נ' נדב פ"ד כד (1) 603). יתר על כן: כדי שהחייב ייצא ידי חובתו הראייתית  - אין די בכך שיוכיח כי שילם לזוכה סכום מסוים, ועליו להוכיח כי פרע דווקא את הסכום המיוחד שהוא נשוא הדיון (ע"א 402/59 פויראייזן נ' אייזן פ"ד טו 937). אולם תמיד מוטל נטל השכנוע העיקרי על החייב, והוא אשר חייב להוכיח כי הופטר מלמלא אחר פסק הדין" (שם, בעמ' 188-189).

כנלמד, בהליך של טענת "פרעתי" מוטל נטל השכנוע תמיד על החייב ובענייננו -  על המערערים . אמנם, בסיטואציות מסוימות, עשוי נטל הראיה לעבור לפתחו של הזוכה. ברם, מדובר בנטל משני, טפל במהותו לנטל העיקרי. נטל השכנוע, הוא הנטל העיקרי מוטל כל כולו על כתפי החייב, מתחילת ההליך ועד לסופו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ