אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קינג נ' עופרן ואח'

קינג נ' עופרן ואח'

תאריך פרסום : 16/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
23121-06-10
09/06/2013
בפני השופט:
אברהם רובין

- נגד -
התובע:
אריה יצחק קינג
הנתבע:
1. חגית עופרן
2. ש.ע.ל. שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים
3. הוצאת עיתון הארץ בע"מ

פסק-דין

פסק דין חלקי בעניין הנתבעות 2-1

האם ניתן לחייב את הנתבעות 2-1 בפיצויו של התובע מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, למרות שבפרסום שנעשה על ידן לא הוזכר שמו של התובע. זו השאלה הטעונה הכרעה במקרה שלפניי.

התובע הינו תושב ירושלים אשר מתגורר בשכונת מעלה הזיתים.

הנתבעת 1 הינה עובדת של הנתבעת 2, והיא זו שכתבה את הפרסום נושא התביעה. הנתבעת 2 היא עמותה העוסקת בפעילות חינוכית לקידום השלום. במסגרת פעילותה מפעילה הנתבעת 2 אתר אינטרנט.

הנתבעת 3 מוציאה לאור עיתון בשם "דה מרקר" ומפעילה אתר אינטרנט באותו שם.

ביום 13/12/09 פורסמה באתר האינטרנט של הנתבעת 2 כתבה פרי עטה של הנתבעת 1, אשר כותרתה: "עבירות בניה של מתנחלים בירושלים העיריה והמשטרה נמנעות מאכיפה". בכתבה נמתחה ביקורת על בניה בלתי חוקית שמבצעים, לפי הנטען, מתנחלים בירושלים, ועל כך שרשויות האכיפה אינן עושות די בעניין. כדוגמא למקרים שבהם לא נאכף החוק הזכירה הכתבה שני מבנים, האחד – בניין בן שבע קומות שאיננו קשור לענייננו, והשני – בניין בשכונת שמעון הצדיק – שייח ג'ראח, לגביו נכתב כך:

"בסוף יולי 2009 התחילו מתנחלים לשפץ בית עתיק בשייח ג'ראח, תוך שהם שוברים קירות חיצוניים ולמעשה בונים את המבנה מחדש. מיד הוגשה תלונה לעירייה על עבודות הבניה שנעשות ללא היתר וללא תכנית בניה בתוקף. העיריה התעלמה מהתלונה, ורק אחרי שנשלח מכתב תזכורת מעורך דין, קיבלנו תשובה לפיה התיק נסגר מחוסר עניין לציבור"

בהמשך לכך, הובאו בכתבה שתי תמונות של הבית האמור.

אותה כתבה פורסמה גם באתר האינטרנט של הנתבעת 3.

בעקבות הפרסום האמור הגיש התובע את התביעה שלפניי. התובע טוען כי הפרסום מהווה לשון הרע כיון שבמבנה האמור לא בוצעו כל עבירות בניה. התובע מוסיף וטוען כי יש בפרסום:

"משום אמירה מפורשת לפיה התובע הינו אדם עבריין, בין היתר לאור הטענות כנגדו לפיהן הוא נכון לעבור על החוק בכלל ועל חוקי התכנון והבניה בפרט"

(סעיף 18 לכתב התביעה).

הנתבעות טוענות כי אין בפרסום משום לשון הרע על התובע, מפני ש: "התובע כלל לא הוזכר בפרסום, מפני שהנתבעות כלל לא ידעו (ואינן יודעות עד היום) מה הקשר שלו למבנה (וממילא עניינן היה כללי עקרוני ולא פרסונאלי)" (ראו- המבוא לכתב ההגנה של הנתבעות 2-1; וכן- סעיף 3 לכתב ההגנה של הנתבעת 3). הנתבעת 3 מוסיפה וטוענת כי הכתבה פורסמה במסגרת אתר "דה מרקר קפה", שהוא אתר "בלוגים" הכולל תכנים עצמאיים שמעלים הגולשים לרשת. לטענת הנתבעת 3 הכתבה שבה עסקינן הועלתה לאתר על ידי גולש ולכן היא אינה אחראית לאמור בה.

על רקע טענות אלו ביקשתי בישיבת קדם המשפט את הסכמת הצדדים לכך שהם יגישו סיכומים בכתב לגבי השאלה האם ניתן להגיש את התביעה נגד הנתבעות 2-1 בשים לב לכך ששמו של התובע לא נזכר בפרסום, וכן בשאלה האם הנתבעת 3 אחראית לפרסומים שמעלים הגולשים לאתר "דה מרקר קפה". התובע והנתבעות 1-2 הסכימו לחלק הראשון של ההצעה, ואילו התובע התנגד לחלקה השני של ההצעה שנגע לשאלת אחריותה של הנתבעת 3. על כן הוריתי על הגשת סיכומים בשאלה הראשונה, ומשאלו הוגשו הגיעה עת ההכרעה.

דיון והכרעה

סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע קובע כי:

"אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה, משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה"

לנוכח סעיף זה, העובדה ששמו של נפגע איננו נזכר במפורש בפרסום איננה שומטת את הקרקע מתחת לעילת התביעה, ובלבד שניתן ללמוד מן הפרסום על זהותו של המושמץ (ראו- א שנהר "דיני לשון הרע" (תשנ"ז – 1997) עמ' 124). השאלה האם ניתן לייחס את הפרסום למי שתובע בגינו, נבחנת על פי אמת מידה אובייקטיבית:

"המבחן שעל פיו יקבע אם ייחס הפרסום מעשים פסולים למי שטען כי הוא הנפגע הוא המבחן האובייקטיבי, ובעניין זה יישם בית המשפט את הכללים הרגילים בנוגע לפרשנות הפרסום. לעיתים "האדם הסביר" עשוי להבין שהפרסום מתייחס למי שטוען כי הוא הנפגע, גם אם אותו אדם איננו מוזכר בפרסום בשמו המפורש, וגם אם שמו של אותו אדם מופיע בפרסום בצורה משובשת או חלקית"

(שם, בעמ' 124; וכן ראו – רע"פ 1050/94 יצחק נ' דוברת (1994) – פורסם בנבו).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ