אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קייס מתכת בע"מ ח.פ 512686155 נ' תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ

קייס מתכת בע"מ ח.פ 512686155 נ' תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ

תאריך פרסום : 24/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
45377-03-13
19/02/2014
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
קייס מתכת בע"מ ח.פ 512686155
הנתבע:
תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן בפני תובענה אשר הוגשה כנגדה בסדר דין מקוצר.

התובענה אשר הוגשה הינה תובענה כספית ע"ס 886,624 ₪, ונוגעת להזמנת עבודה אשר ביצעה התובעת עבור הנתבעת, במסגרת פרויקט אספקת במות הרמה עבור התעשייה האווירית. לטענת התובעת, היא סיפקה ארבע במות הרמה אשר הוזמנו ממנה, ביום 30.5.2008, ואולם מתוך הזמנה כוללת בשיעור של 1,386,000 ₪ (שהם 1,200,000 ₪ בצירוף מס ערך מוסף), שולם לה אך ורק סך של 646,500 ש"ח.

בהתאם הועמדה יתרת התובעת על הפער שבין חשבונית התשלום שהוצאה על פי ההסכם שבין הצדדים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית של הסך כאמור מיום קום החבות הנטענת ועד מועד הגשת התובענה.

הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן בפני התובענה, וטענה כי לא רק שאינה חבה לתובעת דבר, אלא ההיפך יהא נכון יותר. הנתבעת טענה, שהמוצר אשר סופק לנתבעת על פי הזמנתה, היו אמנם ארבע במות הרמה, אולם האספקה הייתה באיחור ולא על פי לוח הזמנים המוסכם, וחמור מכך, בבמות ההרמה היו ליקויים מהותיים ותקלות רבות.

בהקשר זה טוענת הנתבעת, כי נאלצה לבצע תיקונים רבים בבמות ההרמה, אשר היו לא שמישות בעליל, כך שמתוך ארבע במות אשר סופקו, שתיים היו טעונות תיקון רב ושתיים היו טעונות החלפה, דבר אשר היה כרוך אף בתשלום פיצוי כספי למזמין העבודה (התעשייה האווירית).

יתר על כן, טוענת הנתבעת כי נוסף על הנזקים הנ"ל (תיקון שתי במות, החלפת שתי במות ופיצוי כספי למזמין העבודה), היא סבלה נזקים עקיפים נוספים, ובהן פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה, נזקים שהיקפם הנטען עולה על הסכום הנתבע כשלעצמו.

במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן נשמעו מטעם הנתבעת שני עדים: מר רוני חתן – מנכ"ל התובעת (שהיה המצהיר מטעם הנתבעת) ועד אשר זומן, מר חיים אופיר, שהיה בתקופה הרלוונטית לאותה הזמנה, בעל תפקיד אצל מזמין העבודה, התעשייה האווירית.

מעדותם של העדים עולה כי אכן נתגלעו ליקויים רבים באספקת העבודה אשר הוזמנה על ידי הנתבעת אצל התובעת;

העיד מר אופיר "קודם כל היינו צריכים לחנוך את המוסכים החדשים, הבימות הגיעו אך לא הגיעו ברמת הבטיחות וברמה המקצועית המתאימה. המהנדס שלי לא אישר. יש ועדה בתעשייה האווירית שקובעת אם המוצר הוא טוב או לא טוב או אפשר לעבוד איתו. יש אדם שאחראי על הבטיחות, ואם הוא לא מאשר אי אפשר לעבוד עם זה. המהנדס שדרש את המוצר ונתן את הספציפיקציות לא קיבל את המוצר כמו שהוא ואם אני לא טועה היה צריך לחזק אותו בכל מני משטחי עץ ובסופו של דבר היה גם אחד החלקים של הבמה הוא נפל ושבר חלון של תא טייס. " (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 4-9).

מר אופיר, שהיה באותה העת אחראי על הזמנות מאת קבלני חוץ (כדוגמת ההזמנה שבמחלוקת בין הצדדים) הוסיף כי בתחילה דרשה התעשייה האווירית כי הנתבעת תיקח בחזרה לידיה את כל ארבע הבמות, ובסופו של דבר, אכן שתי בימות תוקנו ושופצו, ושתיים יוצרו מחדש. (ראה עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 19-28).

מר אופיר נשאל על ידי ב"כ התובעת, האם מלוא התמורה בגין ארבע הבימות שולמה במלואה לנתבעת, והשיב כי חלק מן התמורה החוזית עוכב בידי המזמינה (אם כי לא ידע לפרט מהו הסכום אשר עוכב). באותה נקודה נחקר אף מר רוני חתן, מנכ"ל הנתבעת, אשר ציין "אני לא זוכר כמה שולם או מה שולם. היה עיכבון בוודאות. אני לא זוכר כמה שולם, אם שולם מלוא הסכום". (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 13-14).

לאחר שמיעת שתי העדויות, עולה כי המציאות הייתה לכאורה כמפורט להלן: הוזמנו 4 במות; שתיים מהן נפסלו, נשלחו לגריטה והוחלפו בשתי במות אשר יוצרו על ידי קבלן משנה אחר (עמ' 8 שורה 32 עד עמ' 9 שורה 2) – דבר המעמיד במחלוקת מחצית משיעור ההזמנה (ייאמר כי התובענה נוגעת ל- 54% מההזמנה המקורית, וברי כי 50% שנויים במחלוקת); שתי במות נוספות תוקנו לא על ידי התובעת אלא על ידי הנתבעת; חלק מן התמורה החוזית עוכב; התובעת נאלצה לשלם פיצוי כספי בסך 34,000 $ למזמינת העבודה;

את בקשת המבקשת ליתן לה רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).

כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).

כזכור, בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן. "

אני סבור שהבקשה אשר הוגשה, התצהיר והאסמכתאות אשר צורפו לו, יחד עם עדותו של צד ג' שאינו עובד הנתבעת, חולפת מעל לרף הנדרש בהקשר זה. הנתבעת לא שילמה 54% מסכום ההזמנה המקורי, ועולה כי לפחות 50% מההזמנה המקורית נאלצה לייצר בשנית, וכן נגרמו לה נזקים נוספים והוצאות נוספות.

איני מקבל את דעתו של ב"כ התובעת, כי מדובר בטענת קיזוז לא מפורטת ושאין בה ממש, באופן המצדיק לחייב בתשלום הסכום הנתבע והפניית הנתבעת להגשת תובענה נפרדת, וסבורני כי מקרה זה מצדיק ומחייב בירור עובדתי לגופו של עניין. אכן, שאלת הסכום המעוכב אשר אינו ידוע וברור ולא פורט "ברחל בתך הקטנה" מעלה תהיות, אולם התמונה הכוללת מחייבת לגישתי, מתן רשות להתגונן והעברת התובענה לפסים של סדר דין רגיל.

אציין כי לאחר שמיעת סיכומי הטענות, ביקשה הנתבעת לצרף פרוטוקול של הליך אחר אשר התנהל בפני כב' הש' קלמפנר-נבון, והתובעת התנגדה לצירופו של זה, ואולם לאור התוצאה אליה הגעתי ללא התייחסות לפרוטוקול אותו הליך, הרי שהבקשה מתייתרת, ואין באותו פרוטוקול כדי להוריד או להעלות בהקשר זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ